החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3607/11 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · העברת תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים לבית משפט השלוםרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת הבהרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי המבקשת לא הסכימה להעברת התביעה האזרחית הנגררת להרשעה בפלילים לבית משפט השלום, והסכמתה הייתה מוגבלת לברור התביעה בפני דן יחיד או ההרכב המקורי במחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור והורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקשת הגישה תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים בבית המשפט המחוזי, שם התנהל ההליך הפלילי שהסתיים בהרשעה על בסיס הסדר טעון. בית המשפט הציע להעביר את התביעה לדיון בפני דן יחיד או בהרכב המקורי, והמבקשת הודיעה כי הסמכות העניינית נתונה למחוזי. לאחר מכן הועברה התביעה לבית משפט השלום, ובקשת הבהרה שהוגשה הובאה לפני השופטת באיחור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטת בית המשפט לפיה התביעה האזרחית הנגררת להרשעה תועבר לבית משפט השלום הייתה הסכמה של המבקשת להעברה?
  2. 2.האם יש לקבל את בקשת הבהרה ולהשיב את התביעה לבית המשפט המחוזי שניהל את ההליך הפלילי?

הלכות

  1. 1

    המבקשת לא הסכימה להעברת התיק לבית משפט השלום, ויש להותיר את התביעה בבית המשפט המחוזי שהוא בעל הסמכות העניינית.

    ״המבקשת לא הסכימה אפוא להעברת התיק לבית משפט השלום״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין למנוע מהמבקשת להגיש בקשת רשות ערעור גם כאשר לא הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת ההעברה המקורית, כאשר ההחלטה בבקשת ההבהרה ניתנה לגופה.

    ״בנסיבות אלה, אין למנוע מהמבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור שלפני״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים
  • בית משפט השלום
  • בית המשפט המחוזי
  • סמכות עניינית
  • בקשת הבהרה
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3607/11

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

פלונית

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית

המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ת"א 51872-11-10 מיום 5.4.2011 שניתנה על ידי

כב' השופטת נ' אחיטוב

בשם המבקשת:

עו"ד גלי ונטורה

בשם המשיב:

עו"ד עודד גיל

פסק דין

1.

לפני

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אחיטוב) להעביר

תביעה אזרחית נגררת להרשעה לפלילים לבית משפט השלום.

השתלשלות העניינים

2.

במסגרת

הסדר טיעון ועל פי הודאתו הרשיע בית המשפט המחוזי במותב שלושה (כבוד השופטים נ'

אחיטוב, מ' דיסקין ו- ר' בן יוסף) את המשיב בעבירות של מעשים מגונים במבקשת. ערעור

המשיב על גזר הדין נדחה (ע"פ 9816/09). לאחר דחיית ערעור המשיב הגישה המבקשת

לבית המשפט המחוזי תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח

משולב], התשמ"ד-1984. המשיב הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה וביום

16.1.2011 ניתנה על ידי השופטת אחיטוב החלטה

בה נקבע כי:

"ההרכב עמוס בתיקים של פשעים חמורים בהם הנאשמים נתונים במעצר. בנסיבות אלו לא ניתן יהיה לשמוע התיק במועד קרוב. הצדדים יודיעו תוך 14 יום אם לא מן הראוי שהתיק ישמע בבית המשפט שלו הסמכות הענינית ובהרכב של דן יחיד"

3.

בעקבות החלטה זו הודיעה המבקשת כי הסמכות העניינית לדון בתביעתה נתונה לבית המשפט המחוזי אשר דן בהליך הפלילי אך הוסיפה כי "נוכח העומס המוטל על ההרכב, אין התובעת מתנגדת להצעת בית המשפט הנכבד כי התיק ישמע על ידי דן יחיד או לחילופין על ידי ההרכב שדן בתיק הפלילי על פי יומנו של בית המשפט הנכבד".

4.

לאחר קבלת הודעה זו קבעה השופטת אחיטוב ביום 3.2.2011 כדלקמן:

"פסק הדין המרשיע בהליך הפלילי ניתן בהרכב של 3 שופטים בהסתמך על הסדר טעון, ללא שנשמעו ראיות. בנסיבות אלו ובהסכמת ב"כ התובעת תועבר התביעה לדיון בפני בית המשפט המוסמך לפי הענין, דהיינו לבית משפט השלום בתל-אביב"

5.

ביום 28.2.2011 פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבקשה להבהרת החלטה. המבקשת ציינה בבקשה כי בהודעה הקודמת מטעמה נטען מפורשות כי בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט המחוזי ובשום אופן לא היה בכוונתה לאפשר העברת הדיון בתובענה לפסים של תובענה רגילה. המבקשת הוסיפה כי אין מוכרת בחוק ובפסיקה אפשרות שבית המשפט שלא דן בהליך הפלילי ידון בתביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים ועל כן מתבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו ולאפשר ניהול התביעה בבית המשפט המחוזי בו התנהל ההליך הפלילי. המבקשת הוסיפה כי אם יוחלט להעביר בכל זאת את התביעה לבית משפט השלום מתבקשת הבהרה כי התביעה תנוהל כתביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים על כל היתרונות הדיוניים הטמונים בכך.

6.

מאחר שבשלב זה המזכירות כבר העבירה את התיק לבית משפט השלום הועברה בטעות בקשת ההבהרה גם כן לשם והעניין הובא לפני השופטת אחיטוב רק ביום 4.4.2011 בחלוף יותר מחודש. השופטת אחיטוב החליטה כבר למחרת, ביום 5.4.2011 כי אין מקום להיעתר לבקשה. השופטת אחיטוב קבעה כי "החלטתי מיום 16.1.11 ברורה, והמשמעות היחידה שניתן לייחס לה היא הפניית הצדדים לאפשרות של העברת ההליך לפסים של תובענה רגילה בפני בית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט השלום. ב"כ המבקשות ציינה כי היא אינה מתנגדת להעברה כאמור, וכך נעשה, ואין מקום לאפשר חזרה מהסכמה זו". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי.

8.

אכן, מקובל עליי כי לא ניתן לראות את החלטת בית המשפט מיום 16.1.2011 אלא כהפניית הצדדים לאפשרות של העברת ההליך לבית משפט השלום – הגם שהמונח "בית משפט השלום" לא נזכר בהחלטה ודובר על "בית המשפט שלו הסמכות הענינית". ואולם, לדעתי, לא ניתן לראות את הודעת המבקשת שניתנה בעקבות החלטה זו אלא כאומרת כי יש להותיר את התיק בבית המשפט המחוזי – שהוא כפי שנטען בפירוט באותה הודעה מי ש"לו הסמכות העניינית". המבקשת לא הסכימה אפוא להעברת התיק לבית משפט השלום. יחד עם זאת, המבקשת נתנה באותה הודעה את הסכמתה לברר את התביעה בפני דן יחיד בבית המשפט המחוזי או לחלופין בפני ההרכב המקורי עצמו "על פי יומנו של בית המשפט הנכבד". הערה אחרונה זו בעניין יומנו של בית המשפט מהווה התייחסות לאותו חלק בהחלטה מיום 16.1.2011 בו קבע בית המשפט כי נוכח העומס המוטל על ההרכב ששמע את התיק הפלילי לא ניתן יהיה לדון בתביעה האזרחית "במועד קרוב". המבקשת הודיעה אם כן למעשה כי גם אם הדיון לא ייערך "במועד קרוב" הדבר מקובל עליה.

9.

המשיב טען בתגובה לבקשת רשות הערעור כי המבקשת ויתרה על זכותה לערער על החלטת ההעברה לבית משפט השלום שהרי היא ביכרה להגיש בקשת הבהרה לבית משפט קמא ולא הוגשה על ידה בקשת רשות ערעור בעניין החלטת ההעברה. לטענת המשיב בית המשפט המחוזי היה יכול לסלק על הסף את בקשת ההבהרה והוא למעשה עשה חסד עם המבקשת כאשר הוא דן בבקשת ההבהרה לגופה. המבקשת טענה כי רק בהחלטת ההבהרה מיום 5.4.2011 נקבע כי משמעות ההחלטה מיום 3.2.2011 היא למעשה מחיקת כותרת תביעתה מתביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים לתביעה אזרחית רגילה ולכן זוהי ההחלטה עליה הוגשה בקשת רשות הערעור. כשלעצמי אומר כי יש טעם בדברי המשיב והיה מקום כי המבקשת תגיש בקשת רשות ערעור ולו למצער במקביל לבקשת ההבהרה שהוגשה על ידה. יחד עם זאת, צודקת המבקשת כי רק בהחלטה מיום 5.4.2011 נקבע כי מדובר בהעברה לבית משפט שלום " לפסים של תובענה רגילה " להבדיל מתובענה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים על כלליה הדיוניים השונים. אמירה שכזו לא נכללה בהחלטה המקורית מיום 3.2.2011. המשיב גם מסכים כי בית המשפט לא דחה את בקשת ההבהרה על הסף אלא נתן החלטה מפורטת ומנומקת. בנסיבות אלה, אין למנוע מהמבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור שלפני ואיני מקבלת את טענת המשיב כי די בעניין זה כדי להביא לדחייתה של הבקשה. ודוק: יש לזכור גם כי ההחלטה בבקשת ההבהרה ניתנה מיד לאחר שהבקשה הובאה בפני השופטת אחיטוב אלא שהיא הובאה לפניה באיחור. אם הדברים היו מתנהלים כסדרם היה ניתן עדיין להגיש בקשת רשות ערעור לגבי ההחלטה המקורית אלא שהמועדים לכך חלפו שלא באשמת המבקשת. בקשת ההבהרה הוגשה עוד ביום 28.2.2011 אך היא הובאה לפני השופטת אחיטוב רק ביום 4.4.2011 עקב ענייני מזכירות. אשר על כן, עניין זה כשלעצמו אינו מצדיק כאמור את דחיית בקשת רשות הערעור שלפניי. מטעמי זהירות: אם יש צורך בהארכת מועד היא ניתנת.

10.

המשיב הוסיף וטען בתשובתו כי המבקשת ממילא איחרה בהגשת התביעה האזרחית הנגררת להרשעה בפלילים. לטענת המשיב על פי תקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תביעה כאמור יש להגיש תוך תשעים ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך חלוט והמבקשת איחרה מועד זה. ואולם, המבקשת טענה בתגובתה כי המשיב לא הביא בחשבון תקופות שונות של פגרות ושביתות שאינן באות במניין הימים ולכן תביעתה לא הוגשה באיחור. נוכח מסקנתי כי יש להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי אינני מביעה כל עמדה בעניין זה וטענות הצדדים שמורות להם כך שהם רשאים לשוב ולהעלותן בפני בית המשפט המחוזי.

11.

הערעור מתקבל אפוא והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב תמוז, תשע"א (14.7.2011).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1המבקשת לא הסכימה להעברת התיק לבית משפט השלום, ויש להותיר את התביעה בבית המשפט המחוזי שהוא בעל הסמכות העניינית.
  2. 2אין למנוע מהמבקשת להגיש בקשת רשות ערעור גם כאשר לא הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת ההעברה המקורית, כאשר ההחלטה בבקשת ההבהרה ניתנה לגופה.