ע"פ 9924/16 ע"פ 9924/16

השופט א' שהם:

1.המערערת הורשעה, על יסוד הודאתה, בעבירות של: הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64 א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה ); גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה ואי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בעקבות הרשעתה בדין נגזרו על המערערת העונשים הבאים: 4 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרה מיום 06.12.2015 ועד ליום 31.12.2015; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר, לבל תבצע עבירה שבה הורשעה; קנס בשיעור של 20,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תחתיו; 100,000 ש"ח פיצויים למשפחת המנוחה.

בהחלטה מיום 19.01.2017, שניתנה בבית משפט זה, עוכב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור שהוגש על ידי המערערת. כמו כן הוחלט על פריסה רחבה יותר של תשלום הפיצויים שהושתו על המערערת.

2.הערעור שלפנינו מכוון, בעיקרו של דבר, כלפי עונש המאסר שהוטל על המערערת, וזאת על רקע נסיבותיה האישיות, כפי שיפורט להלן.

3.מסתבר כי ביום 13.02.2017 ילדה המערערת בת, ונטען כי על פי נוהלי שב"ס – הבת יכולה לשהות במחיצתה של המערערת האם עד להגיעה לגיל שנתיים ולאחר מכן היא אמורה להתנתק מאמה, ככל שהיא מוסיפה לרצות עונש מאסר.

בנסיבות אלה, המלצנו לבאת-כוח המשיבה לשקול את האפשרות לקבלת הערעור במובן זה שהמערערת תרצה עונש מאסר שיאפשר לבתה הפעוטה לשהות לצדה של המערערת בכלא, בכל תקופת מאסרה.

4.לאחר שנועצה בממונים עליה, הודיעה באת-כוח המשיבה, עו"ד סיון רוסו, בהגינותה, כי לפנים משורת הדין ובשל הנסיבות המיוחדות הקיימות במקרה דנן תסכים המשיבה לקבלת הערעור באופן שהוצע על ידינו.

5.לאור האמור, הננו מחליטים להעמיד את עונש המאסר שיושת על המערערת על 33 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרה. אין שינוי ביתר חלקי גזר הדין, בכפוף לביטול רכיב הקנס, ואף זאת בהסכמת המשיבה וגם תוך מתן משקל לקשיים הרגשיים של המערערת, והכל מבלי לגרוע מן העקרונות שהותוו על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר שהמערערת חזרה בה מן הערעור על סכום הפיצוי שהושת עליה, ואף הציגה נתונים לגבי תשלום חלק לא מבוטל ממנו כבר במועד זה.

6.המערערת תתייצב לריצוי עונשה בכלא נווה-תרצה ביום 07.06.2017 עד השעה 10:00, כשברשותה עותק מפסק דין זה.