פרטי ההליך
פסק-דין בתיק ער"א 238/24
בבית המשפט העליון
ער"א 238/24
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
5. פלוני
6. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
ערעור על פסק דינה
של הרשמת ק' אזולאי מיום 19.7.2023 בע"א 991/23
בשם המערערים:
עו"ד ליאב איינס
פסק-דין
ערעור על פסק דינה של הרשמת ק' אזולאי מיום 19.7.2023 בע"א 991/23, בו הורתה על מחיקת ערעור שהגישו המערערים על הסף בשל איחור בהגשתו.
דין הערעור להידחות.
פסק הדין מושא הערעור העיקרי ניתן ביום 3.5.2022 ונצפה על ידי באת-כוחם הקודמת של המערערים סמוך לאחר מכן, ביום 8.5.2022. ביום 31.5.2022 העביר בא-כוח המשיבה לעורך דין נוסף מצוות הייצוג של המערערים בקשה שהגיש בנוגע להתרת פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים, והוא מצדו השיב לו באותו היום כי המערערים שוקלים לערער על פסק הדין. ביום 5.7.2022 אף פנה אותו עורך דין לבאת-כוח המשיבה בבקשה לקבלת הסכמתה לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין, כך שיוגש עם תום פגרת קיץ 2022. המשיבה השיבה כי תשובתה תימסר לבית המשפט לאחר שהמערערים יגישו בקשה להארכת מועד, אלא שבקשה מעין זו לא הוגשה. בהינתן האמור, הגשת הערעור העיקרי על ידי המערערים רק ביום 5.2.2023 נעשתה באיחור ניכר, ואין להלום את הגשתו במועד זה מבלי לצרף לו בקשה להארכת מועד ומבלי לציין כי פסק הדין ניתן למעלה מ-9 חודשים קודם לכן.
יובהר כי אין בעובדה שבית המשפט המחוזי התיר לפרסום את הנוסח המותר לפרסום של פסק הדין ביום 1.12.2022, כדי לאתחל את מניין הימים להגשת ערעור על פסק הדין. בעניין זה, בצדק דחתה הרשמת את טענת המערערים לפיה נוסח פסק הדין שהותר לפרסום מהווה פסק דין שתוקן בהתאם לסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. זאת שעה שכלל לא דובר בתיקון "טעות" שנפלה בפסק הדין, אלא אך בהסתרת פרטים מזהים שהופיעו בו לצורך פרסומו. למותר לציין כי אין בעובדה שבנוסח פסק הדין שהותר לפרסום צוין כי הוא ניתן בתאריך 1.12.2022 כדי לשנות מהמסקנה האמורה או כדי לגבש טענה ל"הסתמכות" של המערערים על "מצג" כלשהו.
זאת ועוד, אין גם מקום להתערב בהחלטת הרשמת שלא להיעתר לבקשה החלופית להארכת מועד להגשת הערעור. על רקע האמור לעיל לא מדובר בענייננו ב"טעות שבדין", ודאי לא כזו המצדיקה היעתרות לבקשה. כמו כן, גם אין במצבו הרפואי הנטען של בא-כוחם הקודם של המערערים כדי להצדיק את הארכת המועד. זאת, כפי שקבעה הרשמת, בשים לב לכך שההתדרדרות במצבו הרפואי החלה כחודש וחצי לאחר מתן פסק הדין; שחרף התדרדרות זו הוא פנה כאמור לבא-כוח המשיבה בבקשה לקבל את הסכמתו להארכת מועד להגשת הערעור; ושהוא לא היה המייצג היחיד של המערערים. נסיבות ההליך והעובדה שמדובר בערעור בזכות לא נעלמו מעיניה של הרשמת, והיא מצאה כי אין בכך כדי להטות את הכף לעבר המערערים. קביעה זו אינה מגלה עילה להתערבות ערכאת הערעור, ודאי בהינתן שיקול הדעת הרחב הנתון לרשמת בית המשפט בעניינים מעין אלו (ראו למשל לאחרונה: ער"א 781/24 ד"ר יוסף מוחמד יוסף כנאנה נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, פסקה 1 (13.2.2024); ער"א 841/24 קירשנבאום נ' נציגות הבית המשותף בזל 43 תל אביב (13.2.2024)).
הערעור נדחה.
ניתן
היום, ל' באדר א התשפ"ד (10.3.2024).
ש ו פ ט