ע"ר 6549-23 ע"ר 6549-23

ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי בע"א 5901/23 מיום 21.8.2023, בה קיבלה את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה והורתה על הפקדת ערובה מופחתת בסך של 3,000 ש"ח.

דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל לאחרונה: ער"א 4988/23 מלכא נ' עו"ד משה יצחק אוסדיטשר (31.8.2023); ער"א 5895/23 סגל נ' ניס (2.8.2023)). מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים המצדיקים התערבות. פטור מתשלום אגרה לא מקנה זכות אוטומטית לפטור מהפקדת ערובה, שכן הרף הניצב לפני המבקש פטור מהפקדת ערובה גבוה יותר מהרף הניצב לפני המבקש פטור מתשלום אגרה. זאת על רקע התכליות השונות העומדות ביסודם: בעוד שתשלום אגרה נועד לשרת תכלית ציבורית שעניינה, בין היתר, נשיאה יחסית בעלות ניהול ההליך ומניעת הליכי סרק; הערובה נועדה להגן על האינטרס של בעל הדין שכנגד מפני חיסרון כיס, הטרדה וניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות (ער"א 3415/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (24.5.2022); בש"א 5093/19 טלר נ' אטל, פסקה 5 (31.7.2019); בש"א 240/18 כוכבי נ' עיריית רחובות, פסקה 5 (11.1.2018)). בהתאם לכך, על המבקש פטור מהפקדת ערובה להוכיח כי בנוסף לחוסר יכולתו הכלכלית, אין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הסכום הנדרש (וראו למשל: ער"א 1766/23 צ'ורני נ' דבש (6.3.2023); ער"א 508/23 פלוני נ' שרון (22.1.2023)). בנטל זה המערער לא עמד. לא זו בלבד שהוא לא ציין בתצהירו דבר על אודות היעדר יכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה, אף עולה מהתצהיר כי הוא אינו נושא בהוצאות עבור מגורים והדבר פועל לחובתו. התייחסותו של המערער ליכולתם של בני משפחתו להושיט לו עזרה בגיוס הערובה במסגרת הליך ערעורי זה, אינה מרפאת את הפגם שבאי העלאת העניין לפני הרשמת. אין אפוא כל עילה להתערבות בהחלטת הרשמת, בפרט כאשר הלכה כברת דרך לעברו של המערער והורתה על הפחתת סכום הערובה.

לא למותר לציין כי עצם העובדה שהמשיבה מיוצגת על ידי לשכת הסיוע המשפטי אינה מאיינת את הצורך בהפקדת ערובה. זאת הן בשל כך שהערובה משרתת כאמור תכליות נוספות זולת הבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד; והן משום שייצוג על ידי הסיוע המשפטי כרוך אף הוא בהוצאות – המושתות בעיקרן על הציבור אך גם על בעל הדין עצמו – ופסיקת הוצאות לטובת בעל הדין משמשת לכיסוי הוצאות אלה (סעיף 6 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972).

לכל האמור יש להוסיף כי גם סיכויי ההליך אינם מטים את הכף לטובת המערער. זאת נוכח המבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט, שהוא חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ער"א 5339/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (10.8.2023); ער"פ 5932/22 קריכלי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (13.9.2022)).

הערעור נדחה.