בש"א 5093/19יעקב טלר נ. אנתוני יוסף אטל

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולשטיין מיום 8.7.2019 ברע"א 4192/19 במסגרתה התקבלה בקשה לפטור מתשלום אגרה ונדחתה בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, וכן על ההחלטה מיום 21.7.2019 בה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה.

1.

ביום 3.6.2019 הגיש המערער בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ברת"ק 67216-06-18, במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות נתניה בעניין תאונה שאירעה לרכבו. בד בבד הגיש המערער בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, בה נטען כי יש לקבל את הבקשה בשל החלטת בית המשפט המחוזי לפטור אותו מתשלום אגרה פחות משנתיים לפני הגשת בקשת רשות הערעור לבית משפט זה. בנוסף ציין המערער כי ביום 26.3.2019 נתקבלה החלטה להעניק לו הפטר על ידי רשמת רשות האכיפה והגבייה בשל קשייו הכלכליים. המשיב התנגד לבקשה זו.

2.

ביום 8.7.2019, התקבלה בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרה לאור הפטור שניתן לו בשעתו בבית המשפט המחוזי. עם זאת, נקבע כי לא הוצגה תשתית עובדתית מלאה על אודות מצבו הכלכלי, וכי סיכויי ההליך אינם מצדיקים פטור מהפקדת עירבון. על כן בקשתו לפטור מהפקדת עירבון נדחתה, והעירבון הנדרש ממנו הועמד על סך של 7,500 ש"ח. בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה ביום 21.7.2019. מכאן הערעור שלפנַי.

3.

המערער טען כי משהרשם קבע כי יש לפטור אותו בשל מצבו הכלכלי מתשלום אגרה, אשר סכומה נמוך מסכום העירבון שנקבע, מקל וחומר שהיה עליו לפטור אותו גם מהפקדת העירבון. באשר לתשתית העובדתית הנדרשת, הוא טען כי צירף לבקשתו את החלטת רשמת רשות האכיפה והגבייה בה ניתן לו הפטר, אשר פירטה את מצבו הכלכלי נכון ליום 26.3.2019. המערער הוסיף וטען כי הוצאות המשיבים לא היו גבוהות ולכן לא הייתה הצדקה לחייבו בהפקדת עירבון. באשר לסיכויי ההליך, המערער לא הוסיף על האמור בערעור, וטען כי נימוקיו שם מדברים בעד עצמם.

4.

דין הערעור להידחות. לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לתשלום אגרה והפקדת עירבון, וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות ממין זה אלא במקרים חריגים (בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע (30.1.2019); בש"א 8259/18 פלונית נ' ד"ר לינה פינקל (23.11.2018)). אין מקרה זה נמנה על אותם מקרים.

5.

כמצוין בהחלטת הרשם, מתן פטור מתשלום אגרת בית משפט לא מקנה זכות אוטומטית גם לקבלת פטור מהפקדת עירבון (ראו: בש"א 1528/08 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007); רע"א 8998/08 Al Zafar General Contracting נ' מדינת ישראל (23.11.2008)). זאת בשים לב להבדלים הקיימים בין התכליות של תשלום האגרה לשל הפקדת העירבון. תכליתה של האגרה היא, בין היתר, נשיאה יחסית של עלות ניהול ההליך ומניעת פתיחת הליכי סרק. תכליתו של העירבון הוא הבטחת הוצאות המשיבים, כאשר ניתן לשקול מתן פטור מהפקדת עירבון תוך איזון בין ההפסד שעשוי להיגרם למשיבים במידה ולא יהיה מקור לגביית הוצאותיהם לבין קשיים כלכליים של מבקשים שעלולים למנוע מהם את גישתם לערכאות המשפט (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל , פסקאות 9-4 (21.7.2014); בש"א 7459/18 מרב תהלה נ' פלאפון תקשורת בע"מ (25.10.2018)). לכן גם בענייננו אין להסיק מההחלטה על מתן פטור מתשלום אגרה כי יש להעניק אוטומטית פטור מהפקדת עירבון.

6.

על המבקש פטור מהפקדת עירבון ראשית לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, ושנית להוכיח כי סיכויי ערעורו הינם טובים (בש"מ 4625/19 פלוני נ' המשרד לבטחון פנים (10.7.2019)). בענייננו, ההחלטה על מתן הפטר למערער אינה יכולה להוות לבדה תשתית עובדתית מלאה ומספקת לבחינת מצבו הכלכלי. יתרה מכך, תשתית עובדתית זו צריכה גם להוכיח לא רק שהמבקש עצמו מחוסר יכולת כלכלית, אלא שאף לא יוכל להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך הפקדה זו (בש"א 3003/19 קנפלר נ' ברגמן (8.5.2019); בש"א 8657/18 פלוני נ' המרכז הרפואי שערי צדק (10.12.2018) ), דבר שהמערער נמנע מלעשות.

באשר לסיכויי ההליך, מבלי לקבוע מסמרות בדבר אומר כי אלה אינם גבוהים, הואיל ומדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", אשר מציבה למערער משוכה משמעותית בדרך לזכייתו בה (ראו: בש"א 8158/17 גורני נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון (26.10.2017); בש"א 1829/18 אלקודסי נ' מקורות חברת המים בע"מ (5.3.2018)). דברים אלו נכונים על דרך קל וחומר במקרה זה בשים לב כי מדובר בבקשת רשות ערעור על בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות (השוו: בש"א 3672/19 פלוני נ' פלוני (11.6.2019)).

7.

על כן, משלא לא נפל כל פגם בהחלטת הרשם, דין הערעור להידחות. המערער יפקיד את העירבון כאמור בהחלטת הרשם עד ליום 8.8.2019, ואם לא ייעשה כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.