ע"ר 764-23 ע"ר 764-23

ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי בע"א 7098/22 מיום 14.11.2022, בה נדחתה בקשת המערערות לקבלת פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה, תוך שהופחתו סכומן.

ככל שניתן להבין מהערעור, המערערות טוענות כי גם סכום הערובה המופחת שהוטל עליהן הוא גבוה באופן יחסי, והוא הרבה מעבר ליכולתן הכלכלית. זאת בין היתר גם נוכח מצבה הרפואי של מערערת 1. משכך הן סבורות כי לא נעשה איזון נכון בין זכות הגישה שלהן לערכאות לבין זכותם של המשיבים להיפרע. כן נטען כי סיכויי ההליך מצדיקים מתן פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה וכי לטענתן הן פירטו את כל העובדות שנדרש לפרט באשר למצבן הכלכלי.

דין הערעור להידחות. שיקול דעת רשם בית משפט זה בענייני אגרה וערובה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל לאחרונה: ערג"ץ 510/23 יברוב נ' מדינת ישראל, פסקה 1 (22.1.2023); ער"א 8859/22 ורדי נ' קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת, פסקה 1 (28.12.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות. על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה להניח תשתית עובדתית מלאה ומפורטת בדבר מצבו הכלכלי (ראו למשל: ער"א 8642/22 שם טוב נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (20.12.2022); ער"א 718/22 דהן נ' בנו, פסקה 4 (9.3.2022)). לא ניתן לקבל את טענת המערערות כי הן הביאו לפני הרשמת את כל המידע הדרוש. כפי שציינה הרשמת, בענייננו אמנם צורפו לבקשה מסמכים המלמדים כי מצבה הכלכלי של מערערת 1 אינו מן המשופרים, אולם לא פורטו הוצאותיה ולא הובאה כל אסמכתא בנוגע למערערת 2. אף על פי כן, בשים לב לשאר המסמכים שהוגשו ולטענות המערערות בדבר מצבן הכלכלי, מצאה הרשמת לנכון להעמיד את סכום האגרה על סך מופחת של 250 ש"ח, ואת סכום הערובה על סך 7,000 ש"ח. בכך לא נפל כל פגם המצדיק התערבות. כמו כן, בצדק ציינה הרשמת כי גם סיכויי ההליך העיקרי – ערעור על החלטת פסלות – אינם כאלו המצדיקים היעתרות לבקשת הפטור.

יצוין כי ביום 26.1.2023 הוגשה לפני הרשמת בקשה מטעם המערערות להוסיף חלק נוסף לערעור הפסלות "לפני דיון בערעור רשם", והרשמת קבעה בהחלטתה מיום 29.1.2023 כי הודעה זו תידון לאחר סיום הליכי הפקדת הערובה. למותר לציין כי המערערות לא ערערו על החלטה זו של הרשמת. משכך, לא מצאתי לשעות לבקשת המערערות שהוגשה לצד הערעור שלפנַי, לעיכוב הדיון בו, כמו גם לבקשתן החוזרת בעניין זה מיום 5.2.2023.

הערעור נדחה.