ערג"ץ 510-23 ערג"ץ 510-23

ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בדנג"ץ 9018/22 מיום 17.1.2023, בה נדחתה בקשת המערער לפטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה, תוך שהופחת סכום הערובה.

1.דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 154/23 לוי נ' עו"ד וולך אלון, פסקה 1 (15.1.2023); ער"א 8859/22 ורדי נ' קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת, פסקה 1 (28.12.2022)). מקרה זה אינו נמנה בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות.

2.המערער אינו חולק כי הכנסתו גבוהה באופן יחסי. עיקר טענותיו הוא כי לצורך הוכחת חוסר יכולתו הכלכלית ניתן היה להסתפק ב"מבחן התוצאה", היינו ביתרת חשבון הבנק שהוצגה על ידו, וכי אין מקום לדרוש פירוט דפי חשבון בנק בנסיבות העניין נוכח הפגיעה בפרטיותו. אין לשעות לטענות אלו. על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מוטלת חובה להניח תשתית עובדתית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי, כזו הנתמכת במסמכים המפרטים את הכנסותיו, רכושו, הוצאותיו וחובותיו (ראו: ער"א 8642/22 שם טוב נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (20.12.2022); ער"א 4307/22 יהב נ' נתן שבת, פסקה 1 (5.7.2022)). אין די בהקשר זה בטענותיו הכלליות של המערער כי "בשורה התחתונה ההוצאות (כולל החזרי ההלוואות) גבוהות מההכנסות", טענה שלא פורטה כנדרש ולא נתמכה באסמכתאות. ויודגש כי חשיפת נתונים כלכליים היא הכרחית לצורך בחינת בקשות מעין אלו ולכן עצם הגשתן מכיל בחובו ויתור על פרטיות (ער"א 2577/21 קרינגל נ' שמידט, פסקה 4 (2.5.2021); בש"א 2926/15 פלוני נ' פלונית (1.7.2015)). יתר על כן, בשים לב לאינדיקציות בדבר מצבו הכלכלי, הרשמת מצאה לנכון להפחית את סכום הערובה אותו נדרש להפקיד לסך של 4,000 ש"ח. בכך בוודאי לא נפל כל פגם.

3.כמו כן, בצדק ציינה הרשמת כי גם סיכויי ההליך העיקרי – בקשה לדיון נוסף בעתירה שנדחתה פה אחד אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים תוך יישום הוראות הדין הרלוונטי – אינם כאלו המצדיקים היעתרות לבקשת הפטור (וראו למשל: ערג"ץ 8641/22 וילק נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסקה 4 (21.12.2022); ערג"ץ 1284/22 עו"ד רונית לירן-שקד נ' משרד הבריאות, פסקה 4 (23.2.2022)).

הערעור נדחה כאמור.