ער"מ 4657-23 ער"מ 4657-23

ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בעע"מ 3437/23 מיום 13.6.2023 בה נדחתה בקשת המערערים לדחיית מועד תשלום האגרה, ולפריסת סכום הערובה.

דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ערג"ץ 4616/23 אברהם נ' נשיא המדינה מר יצחק הרצוג (19.6.2023); ער"א 3300/23 יהודה נ' עו"ד מיה ארבל – נאמנת (11.5.2023)). לא מצאתי כל שגגה בקביעת הרשמת כי המערער לא הרים את הנטל להניח תשתית עובדתית מלאה ומפורטת בדבר מצבו הכלכלי באמצעות מסמכים רלוונטיים. לא נפל כל פגם גם באשר לפירוט המסמכים שהרשמת ציינה כי היו חסרים בבקשת המערער, ובכלל זה מסמכים בקשר להוצאותיו החודשיות (תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; ער"א 3760/23 דור נ' חברת קלסיק הוטל מנג'מנט בע"מ (21.5.2023); ערג"ץ 510/23 יברוב נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (22.1.2023)). אדרבה, עיון בתלושי השכר של מערער 2 ובדפי החשבון שצורפו לבקשה מגלה כי הכנסותיו של מערער 2 מכובדות וישנם זיכויים רבים והפקדות רבות בלתי מוסברים בחשבון. טענת המערערים כי המשיבה לא התנגדה למתן פטור מאגרה אינה מעלה או מורידה בהקשר זה. מה גם, בניגוד לטענת המערערים, הרשמת כלל לא ציינה בהחלטותיה את התנגדות המשיבה, וממילא לא השתיתה את החלטתה על עניין זה. גם לא מצאתי ממש בטענת המערערים בנוגע לסיכויי הערעור, אשר לא הובהרה עד תום. זאת גם נוכח העובדה שהערעור נסוב על פסק דין אשר דחה עתירה מנהלית על הסף ולגופה, בין היתר בשל קיומו של מעשה בית דין (וראו בקשר לסיכויי הערעור גם את החלטת השופט י' כשר מיום 21.5.2023 בהליך העיקרי).

הערעור נדחה כאמור.