ע"ר 8741-23 ע"ר 8741-23

ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בע"א 7807/23 מיום 16.11.2023 בה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה.

דין הערעור להידחות. מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתה הרחב של רשמת בית המשפט בענייני אגרה וערובה (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 7846/23 שמואל נ' עיריית באר שבע (5.11.2023); ער"א 7711/23 רוזנבלט נ' בן גיאת (31.10.2023)). כפי שציינה הרשמת, המערער לא הניח – לא בבקשתו הראשונה מיום 29.10.2023, לא בבקשתו השנייה מיום 9.11.2023 ואף לא בבקשתו לעיון חוזר מיום 30.11.2023 – תשתית עובדתית מלאה ועדכנית המאפשרת לעמוד על מצבו הכלכלי. בכלל זה, המערער לא הציג פירוט ואסמכתאות בדבר הוצאותיו, תדפיסי כרטיסי אשראי שבבעלותו ואסמכתאות בנוגע לחובותיו הנטענים. המערער מלין שקביעת הרשמת בדבר מצבו הכלכלי נעשתה "ללא שום ראיה", אולם נטל ההוכחה מוטל על כתפי מבקש הפטור ולא על בית המשפט (תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; ער"א 3760/23 דור נ' חברת קלסיק הוטל מנג'מנט בע"מ (21.5.2023)). זאת בפרט כאשר מדפי החשבון שכן צירף לבקשותיו עולה כי יש ברשותו סכומי כסף לא מבוטלים.

אוסיף כי טענת המערער כי לא ידע שעליו להציג אסמכתאות בנוגע לפירוט הוצאותיו ולאפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה – דרישות שהובהרו בפסיקה לא פעם ולא פעמיים – אין בה כדי לסייע לו, שכן האחריות לבירור הדין מוטלת על בעל הדין. בהקשר זה, גם אין כל ממש בניסיונו לתלות את חסרונם של המסמכים בנוסח הטופס שמילא לצורך בקשת הפטור (וראו: בש"א 7638/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (24.11.2019)), ומכל מקום הדרישה להצגת אסמכתאות הובהרה למערער הן בהחלטת הרשמת מיום 30.10.2023 והן בהחלטתה מיום 16.11.2023, וחרף זאת הוא לא עשה כן.

לבסוף אעיר כי גם סיכויי הערעור אינם מטים את הכף לטובת המערער נוכח המבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט, שהוא חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (ער"א 8459/23 כוכבי נ' שרון (5.12.2023); ער"א 5339/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (10.8.2023)). למותר לציין כי ככל שהמערער מאמין בערעורו, הרי שהפקדת ערובה אינה אמורה להטריד אותו שכן ממילא אם יתקבל ערעורו היא תוחזר לו.

הערעור נדחה.