בש"א 7638/19 פלוני נ. פלוני

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 27.10.2019 ברע"א 6354/19, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

1.

המערערת הגישה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, נגד המשיב אשר השכיר לה דירה שבבעלותו. הבקשה נדחתה ביום 5.8.2019 (ה"ט 67525-07-19). ערעור שהגישה המערערת על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נדחה גם כן ביום 25.8.2019 (ע"א 39021-08-19). ביום 25.9.2019 הגישה המערערת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ולצדה בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 27.10.2019, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב לבקשה, דחתה הרשמת את הבקשה, בקבעה כי הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית באשר למצבה הכלכלי של המערערת, וכי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים נוכח אמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנסיבות העניין הועמד העירבון על סך של 10,000 ש"ח.

2.

מכאן הערעור שלפנַי במסגרתו טוענת המערערת כי לא ידעה שעליה להציג מסמכים נוספים לאישוש טענותיה, כי היה על הרשמת לדרוש ממנה להגיש את המסמכים הנדרשים, כי נוכח היותה נכה הזכאית לסיוע משפטי היא זכאית גם כן לפטור מתשלום אגרה וכי שגתה הרשמת באשר להערכתה את סיכויי ההליך. עוד נטען כי לא היה מקום להעביר את בקשתה לתגובת המשיב, כפי שהורתה הרשמת.

3.

דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בהחלטות בעניין תשלום אגרה והפקדת עירבון, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות מסוג זה (ראו לאחרונה: בש"א 5184/19 סימון נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ סניף אשדוד (9.8.2019); בש"א 3672/19 פלוני נ' פלוני (11.6.2019)). מעיון בכתב הערעור ובהליכים הקודמים, עולה כי לא נפל פגם בהחלטת הרשמת.

4.

אוסיף כי על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי התקיימו בעניינו הנסיבות המצדיקות פטור, וביניהן היעדר יכולת כלכלית (ראו למשל לאחרונה: בש"א 4985/19 לוי נ' לוי (28.7.2019)). מכאן אפוא כי אין להלום את ציפייתה של המערערת כי הרשמת תפרוש בפניה את רשימת המסמכים אותם היא נדרשת להגיש, טרם מתן החלטה בעניינה. כמו כן, אין די במילוי טופס הבקשה בצירוף תצהיר. על המבקש לבסס תשתית עובדתית כנדרש, וזאת בהסתמך על תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות חודשיות ותלושי משכורת וכיו"ב (בש"א 6235/19 ביאלוסטוצקי נ' מדינת ישראל (24.9.2019)). באשר לבקשה בכל הנוגע לפטור מהפקדת עירבון, המערערת גם לא הרימה כלל את הנטל להוכיח כי אין בידה לגייס סכום כספי בעזרת בני משפחה ומכרים (בש"א 3003/19 קנפלר נ' ברגמן , פסקה 6 (8.5.2019)). גם אין לקבל את טענת המערערת כי נוכח היותה נכה הרי שזכאית היא לפטור משתלום אגרה מכוח זכאותה לסיוע משפטי (השוו לתקנה 19(א)(7) ו-(8) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 באשר לפטור מתשלום אגרה לבעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת הסיוע המשפטי או בעל דין הזכאי לשירות משפטי בעניינים מסוימים המפורטים בתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972).

5.

זאת ועוד, גם לפנַי טענה המערערת כי "במידה ויש צורך לבית המשפט בעוד איזשהוא מסמך בית המשפט מוזמן לדרושו ממני" (כך במקור). ברם, כאמור אין בציפייה זו של המערערת כדי לרפא את הפגם באי צירוף ראיות מתאימות בבקשה המקורית. מה גם, שאין ערכאה זו מהווה "מקצה שיפורים" להליך שהתקיים לפני הרשמת (בש"א 2109/19 וינשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ (27.3.2019)).

6.

בנוסף לכל אלה, על פני הדברים, נוכח העובדה שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" באשר לקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום באשר לנחיצות מתן צו הטרדה מאיימת, המשוכה הניצבת בפני המערערת לזכות בערעורה גבוהה ביותר, וצדקה הרשמת כי גם סיכויי הערעור אינם מצדיקים מתן הפטור כמבוקש.

הערעור נדחה.