בש"א 6235/19צבי ביאלוסטוצקי נ. מדינת ישראל

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בע"א 3665/19 מיום 13.6.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה.

1.

ביום 30.5.2019 הגיש המערער ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 1730/05) מיום 24.3.2019, ובד בבד הגיש בקשה למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט. במסגרת הבקשה טען המערער כי יש לקבלה לאור כך שפטרו אותו מתשלום אגרה בהליך אחר לפני פחות משנתיים, הוא זכאי לקצבת השלמת הכנסה, ובשנת 2015 קיבל הפטר בהליך פשיטת רגל שניהל. המשיבה, שנתבקשה להגיב על הבקשה כמו גם להתייחס לסכום העירבון בהליך, התנגדה למתן פטור מאגרה וביקשה כי יושת על המערער עירבון על הרף הגבוה.

2.

ביום 13.6.2019 דחה הרשם את בקשת המערער. נקבע כי על אף שקיימות אינדיקציות מסוימות באשר למצבו הכלכלי של המערער, לא הוצגה תשתית עובדתית מלאה כנדרש ממנו. על כן נדחתה הבקשה לקבלת הפטור, ונקבע כי עירבון יעמוד על סך של 20,000 ש"ח. מאז מתן החלטה זו, התקבלו 3 בקשות של המבקש להארכת מועד לתשלום אגרה והפקדת עירבון.

3.

המערער טוען בערעורו כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות וכי סיכוייו לזכות בהליך הינם טובים. באשר למצבו הכלכלי, הוא צירף לערעור דף פירוט הוצאות והכנסות מחשבון הבנק שלו ואסמכתא מביטוח לאומי על היותו זכאי לקצבת השלמת הכנסה בנוסף לקצבת אזרח ותיק.

4.

לאחר עיון בערעור, בהחלטת הרשם ובבקשה המקורית, מצאתי כי יש לדחות את הערעור. כידוע, לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאגרה ועירבון, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטותיו אלא במקרים חריגים (בש"א 8657/18 פלוני נ' המרכז הרפואי שערי צדק , פסקה 4 (10.12.2018); בש"א 5277/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.7.2017)). החלטת הרשם במקרה זה אינה מצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור.

5.

ראשית, הערעור דנא הוגש באיחור ניכר. לפי תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ערעור על החלטת רשם יוגש עד עשרים יום ממועד מתן ההחלטה מושא הערעור (ראו: ע"א 5608/18 שרעבי נ' ברנע מאיר עו"ד , פסקה 3 (3.4.2019); בש"א 3834/19 אבולפיה נ' אברמוביץ' , פסקה 4 (פורסם בנבו, 30.6.2019)). ככלל, אין מקום לסטות ממועד הגשת ערעור, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר איזון בין השיקולים הנוגדים ובהם סיכויי הערעור, הסיבה לאיחור בהגשת ההליך, משך האיחור ועוד (בש"מ 6039/18 בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ירושלים , פסקאות 7-6 (17.10.2018)). בענייננו, הערעור הוגש שלושה חודשים לאחר מתן ההחלטה. המערער לא התייחס לאיחור שבהגשת הערעור, וזאת על אף שהרשם בהחלטתו מיום 23.7.2019, בה קיבל את בקשת המערער להארכת מועד להפקדת עירבון, הפנה את תשומת לבו של המערער לעניין. ודוק – הארכות המועד שנתקבלו לתשלום אגרה והפקדת עירבון אינן מהוות הארכות מועד אוטומטיות גם להגשת ערעור על החלטת רשם המקורית המורה על ביצוע פעולות אלו.

6.

שנית, לגופו של עניין, צדק הרשם בקביעתו כי המערער לא עמד בנטל להוכחת מצבו הכלכלי הירוד. אין בהפטר שניתן למערער בהליך פשיטת רגל לפני שלוש וחצי שנים, ובהחלטת בית משפט השלום מלפני למעלה משנה וחצי בהליך אחר על מתן פטור מאגרה, כדי להוות תשתית עובדתית מספקת. תשתית זו צריכה להתבסס, למשל, על תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות חודשיות, ותלושי משכורת של המבקש וקרוביו (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014) (להלן: עניין גורנשטיין )). באשר למסמכים אשר צורפו לראשונה לערעור, יודגש כי ערכאת הערעור לא מהווה "מקצה שיפורים" לערכאה הדיונית, ולא ניתן במסגרתה להגיש מסמכים שלא הונחו לפני הרשם (ראו למשל: בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים

(30.1.2019)) . למעלה מהצורך אף אציין כי עיון בדף חשבון הבנק הבודד שצירף המערער לערעורו מגלה אך טפח ומכסה טפחיים. שכן באותו חשבון בו מקבל המערער קצבה מהמוסד לביטוח לאומי מידי חודש בחודשו, קיימת הוראה של "העברה" למקום אחר, בה בשעה שלמעט "העברה" זו לא קיימות פעולות משיכה אחרות מהחשבון.

7.

עוד יוער, בקשר לבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, כי זו הועלתה כדרך אגב לראשונה במסגרת הערעור, והיא לא נתמכה בתשתית העובדתית הנדרשת. לא הוכח כי אין בידי המערער את היכולת להפקיד את העירבון מכוחו הוא, או כי אין בידיו לעשות זאת באמצעות קרוביו (עניין גורנשטיין , פסקה 11; בש"א 3003/19 קנפלר נ' ברגמן , פסקה 6 (8.5.2019)).

לאור כל זאת, דין הערעור להידחות. על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון כאמור בהחלטת הרשם עד ליום 3.10.2019, שאם לא יעשה כן ההליך יירשם לדחייה ללא הודעה נוספת.