רע"א 4622/20 ענבל אור נ. עו"ד איתן ארז - הנאמן לנכסי החייבת

לפניי בקשה לפטור מאגרה ומעירבון בהליך שבכותרת. המשיב 1 מתנגד לבקשה; המשיב 2 לא השיב לה; והמשיב 3 תומך בטענות המבקשת לעניין מתן הפטור.

הכלל הוא כי לצורך פטור מתשלום אגרה, כמו גם פטור מהפקדת עירבון, נדרש מבקש הפטור להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה והפקדת העירבון (בשג"ץ 656/19 מזרחי נ' משטרת ישראל (5.2.2019)). בהקשר זה תשתית עובדתית מספקת צריכה להתבסס, בין היתר, על תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות חודשיות, תלושי משכורת וכיו"ב (בש"א 6235/19 ביאלוסטוצקי נ' מדינת ישראל , פיסקה 6 (24.9.2019)), ואין די בהתקיימות הליכי פשיטת רגל כשלעצמם כדי לבסס תשתית עובדתית להוכחת מצבו הכלכלי הירוד של מבקש הפטור (בש"א 3472/20 בן ברוך נ' כונס הנכסים הרשמי (2.6.2020)). חשוב לציין, בהתייחס לטענות המבקשת, כי תקנה תקנה 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אכן קובעת כי הכרזה על המבקש כפושט רגל תהא "ראיה לכאורה" לחוסר יכולתו של מבקש הפטור לשלם את האגרה, אולם אין די בכך ועל המבקש לפרוש תשתית עובדתית בעניין זה (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל

(3.6.2012)).

במקרה דנן מלבד תצהיר לקוני ביותר, נמנעה המבקשת מלצרף כל תשתית עובדתית המלמדת על מצבה הכלכלי. המבקשת אף לא הסבירה מדוע לא תוכל להסתייע בסביבתה הקרובה לצורך גיוס סכום האגרה והעירבון. בנסיבות אלה ואף בשים לב לסכום ההוצאות שהושת על המבקשת בבית המשפט המחוזי, איני סבור כי קמה עילה למתן הפטור המבוקש.

יחד עם זאת, מאחר שהמבקשת אינה מיוצגת, בהתחשב בכך שכונס הנכסים הרשמי לא השיב לבקשה, ובשים לב למהות ההליך הנוגע למקום מגוריה של המבקשת (ולנתון זה מצאתי לנכון ליתן משקל משמעותי, והכל מבלי להביע עמדה באשר לסיכויי ההליך), ראיתי להפחית את האגרה לכדי סכום מינימלי של 200 ש"ח ולהעמיד את העירבון בהליך דנן על שיעור מופחת ביותר בסך של 1,500 ש"ח.

האגרה בשיעור המופחת תשולם עד ליום 2.8.2020, והעירבון בסך של 1,500 ש"ח יופקד עד לאותו מועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.