החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 5657/20 אריה בן ארי נ. כונס הנכסים הרשמי

ניתן ביום
הרכב
דר להב

בקצרה

חדלות פירעון · פטור מאגרה והפקדת עירבון לערעור של פושט רגלבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון מאחר שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת למצבו הכלכלי של המערער, פושט הרגל. עם זאת הופחתה האגרה ל-400 ש"ח והועמד עירבון של 10,000 ש"ח. נקבע כי הכרזה על פשיטת רגל היא ראיה לכאורה בלבד לחוסר יכולת כלכלית.

העובדות

המערער, שהוכרז כפושט רגל, ביקש פטור מאגרה ומהפקדת עירבון לערעור על פסק הדין. הבקשה לא נתמכה בתצהיר, והתשתית העובדתית בנוגע להוצאות ולרכוש הייתה חסרה. בית המשפט הפחית את האגרה ל-400 ש"ח וקבע עירבון של 10,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון מבקש שהוכרז כפושט רגל ואינו מציג תשתית ראייתית מלאה למצבו הכלכלי?

הלכות

  1. 1

    לצורך פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדרש המבקש להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום, והנטייה להפעיל את סמכות הפטור בגמישות במקרים של הכרזה על פושט רגל אינה פוטרת אותו מהנחת תשתית ראייתית.

    ״לצורך פטור מתשלום אגרה, כמו גם פטור מהפקדת עירבון, נדרש מבקש הפטור להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה והפקדת העירבון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכרזה על אדם כפושט רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם אגרה, אולם המבקש עדיין חייב להניח תשתית ראייתית בדבר מצבו הכלכלי.

    ״אולם גם במקרים אלה, מוטל על מבקש הפטור להניח לפני בית המשפט תשתית ראייתית בדבר מצבו הכלכלי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פושט רגל
  • פטור מאגרה
  • הפקדת עירבון
  • תשתית ראייתית
  • ראיה לכאורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

5657/20

לפני:

כבוד הרשמת דר להב

המערער:

אריה בן ארי

נ ג ד

המשיבים:

1. כונס הנכסים הרשמי

2. עו"ד רון כהנא

3. הלמן אלדובי בע"מ

בקשה מיום

12.8.2020 למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בערעור; תגובת המשיב מיום 14.9.2020

החלטה

1.

הבקשה דנן הוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ע' אטיאס ) מיום 28.6.2020 שבמסגרתו הכריז על המערער פושט רגל אולם לא נעתר לבקשת המערער ליתן צו הפטר וכן על החלטות נוספות (החלטה מאותו יום בדבר מינוי המשיב 2 כנאמן; "סירובו" של בית המשפט המחוזי להכריע בטענות המערער בעניין קופת הפנסיה שלו; החלטה מיום 30.6.2020 לפסוק למערער 3,500 ש"ח למחייתו; החלטה מיום 15.7.2020 שלא לאפשר למערער לנהל ערעור נגד מס הכנסה בגין שומת מס לשנת 2013; היעדר החלטה בבקשת המערער לאפשר לו לחדש את רישומו במע"מ).

2.

בבקשה נטען כי המערער, בן 68, ריצה עונש מאסר מיום 3.10.2018 ועד ליום 10.2.2020, ובסמוך לאחר שחרורו פרצה מגפת הקורונה ומנעה ממנו כל אפשרות להשתכר. לכך יש להוסיף את גילו ועברו הפלילי המקשים עליו למצוא מקור פרנסה. גם אשתו של המערער יצאה לחל"ת למשך חודשיים בין החודשים מרץ-מאי 2020 והכנסתה הממוצעת אינה עולה על 7,000 ש"ח לחודש. המערער ואשתו נושאים בסך של 3,700 ש"ח לחודש בגין החזרי הלוואות.

3.

המשיב 2 בתגובתו אינו מתנגד לבקשה לפטור מתשלום אגרה אולם מתנגד למתן פטור מהפקדת עירבון. נטען, כי המערער הוא עורך דין לשעבר, מתדיין סדרתי המציף את מערכת המשפט בהליכים רבים. עוד נטען, כי מההליכים שהתנהלו עד כה בבית המשפט קמא, עולה שהמערער מסתיר את רכושו. על סמך האמור, טוען המשיב 2 שאין לאפשר למערער להמשיך ולנהל הליכים משפטיים מבלי שיופקד עירבון ראוי. המשיב 2 מוסיף עוד, כי סיכויי ההצלחה של הערעור נראים קלושים ואף העיר כי על פניו ההליך המתאים הוא בקשת רשות ערעור ולא ערעור (טענה שנטענה ללא שהוגשה בקשה בעניין, ועל כן לא נדרשתי אליה במסגרת החלטתי זו).

3.

הכלל הוא כי לצורך פטור מתשלום אגרה, כמו גם פטור מהפקדת עירבון, נדרש מבקש הפטור להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה והפקדת העירבון (רע"א 4622/20 אור נ' ארז (26.7.2020)). הנטייה היא להפעיל בדרך גמישה את סמכות הפטור במצבים בהם מבקש הפטור מוכרז כפושט רגל. לא למותר לציין בהקשר זה כי לפי תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הכרזה על אדם פושט רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה. אולם גם במקרים אלה, מוטל על מבקש הפטור להניח לפני בית המשפט תשתית ראייתית בדבר מצבו הכלכלי אשר תצדיק היעתרות לבקשותיו (ע"א 1736/06 ניאקן נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (7.6.2006)).

4.

במקרה דנן, הבקשה לפטור לא נתמכה כלל בתצהיר ואף התשתית העובדתית שנפרשה בה אינה מלאה. כך, לא ניתן פירוט מספק באשר להוצאותיו של המערער ובאשר לרכושו. כמו כן, לא הוכח כדבעי (ואף לא נטען) שאין בידי המערער להיעזר בסביבה הקרובה לצורך גיוס הכספים הנדרשים (השוו: רע"א 2015/15 פלבסקי נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ (6.5.2015)).

5.

במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשותיו לפטור מאגרה ומערבון, וזאת ללא צורך לאמוד את סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב למצבו של המערער כפושט רגל, תופחת האגרה לסך של 400 ש"ח. אשר לעירבון, ראיתי לנכון להעמידו על סך של 10,000 ש"ח, סכום נמוך יחסית לערעורים מסוג זה ובהיקף זה. האגרה המופחתת תשולם לא יאוחר מיום 4.11.2020 והעירבון יופקד אף הוא עד למועד זה, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

ניתנה

היום, כ"ז בתשרי התשפ"א (15.10.2020).

דר להב

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • רע"א 402/21שי משה שומר נ. רועי ספיבק- מנהל מיוחדהחלטה
  • בש"א 7503/20אריה בן ארי נ. כונס הנכסים הרשמיפסק-דין

הלכות

  1. 1לצורך פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדרש המבקש להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום, והנטייה להפעיל את סמכות הפטור בגמישות במקרים של הכרזה על פושט רגל אינה פוטרת אותו מהנחת תשתית ראייתית.
  2. 2הכרזה על אדם כפושט רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם אגרה, אולם המבקש עדיין חייב להניח תשתית ראייתית בדבר מצבו הכלכלי.