פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רחד"פ 25488-12-25
לפני:
כבוד הרשמת מורן יהב
המבקש:
ישראל בן עמי
נגד
המשיבים:
1. כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום
2. רות שווץ בר (מנהל מיוחד)
בקשת המבקש מיום 25.5.2026; תשובת המשיבה 2 מיום 28.5.2026; תגובת המבקש מיום 16.8.2026
החלטה
1.לפניי בקשה להורות על 'החייאת ההליך', אשר נמחק בהתאם להחלטה מיום 12.5.2026, לאחר שלא הופקדה ערובה (להלן: ההחלטה). ההליך שבכותרת הוגש ביום 9.12.2025. בד בבד עם הגשת הבקשה הוגשה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. בהחלטה מיום 4.2.2026 ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה וסכום הערובה הופחת לסך של 2,000 ש"ח; כן נקבע כי ערובה בסכום האמור תופקד עד ליום 15.2.2026. משלא הופקדה הערובה, ולאחר מספר הזדמנויות שניתנו למבקש להפקידה, הורתי בהחלטה על מחיקת ההליך. 2. לטענת המבקש, רק ביום 20.5.2026 נודע לו אודות ההחלטה מאחר ולא הייתה ברשותו הסיסמא הנדרשת לצורך צפייה בהחלטות. כן נטען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר את הפקדת הסכום שנקבע; וכי נוכח זכות הגישה לערכאות יש להיעתר לבקשה ולזמנו לדיון. המשיבה 2 התנגדה לבקשה. בתשובתה נטען, בין היתר, כי מעיון בתיק בית המשפט עולה שהמבקש קיבל הודעה על קיומן של ההחלטות בתיק, ולא ברור מדוע לא יצר קשר עם מרכז המידע או עם משרדה לצורך בירורן, במיוחד שעה שמדובר ביוזם ההליך ממנו מצופה לעקוב אחר ההליך אותו הוא מנהל. עוד נטען כי מכל מקום ההליך דנן תיאורטי בלבד, מאחר וההחלטה נושא ההליך עוסקת בדחיית בקשת המבקש לעיכוב הליכים בהליך פשיטת הרגל (פש"ר 64459-03-18), בעוד שביום 28.1.2026 ניתן פסק דין בו הורה בית המשפט קמא על ביטולו של הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש, וערעור שהגיש המבקש על פסק הדין נדחה ביום 19.3.2026 (עחדל"פ 74689-02-26). להשלמת התמונה יוער כי נוכח האמור בסעיף 2 לתשובת המשיבה 2, בהחלטתי מיום 10.8.2026 אפשרתי למבקש להבהיר אם הוא עומד על בקשתו לפתיחת ההליך מחדש. בתשובתו מיום 16.8.2026, נתבקש "להמשיך ולפתוח את ההליך". כן נטען כי המבקש פנה לסיוע משפטי, וכן כי צורפו מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי. 3. כידוע, רשמי בית המשפט מוסמכים "להחיות" הליך שנדחה עקב אי הפקדת ערובה מקום בו מתברר שיש למחדליו של המבקש הסבר המניח את הדעת. שיקולים שיש להביא בחשבון בעת הדיון בבקשה להחייאת הליך הם, בין היתר: סיכויי ההליך, מידת הפגיעה ביוזם ההליך אם תידחה בקשתו ואינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד (ראו: בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם, פיסקאות 22-19 (28.6.2006)). 4. בענייננו, עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי ההחלטות הקודמות בדבר אי הפקדת הערובה נמסרו למבקש, ולפיכך מצופה היה כי המבקש, כבעל דין המגיש הליך לבית המשפט יעקוב אחר ההחלטות הניתנות בעניינו, וכך בפרט בסוגיה מקדמית כעירבון (ראו: רע"א 8809/16 הכרמלי נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (5.4.2017); רע"א 9688/16 דור נ' אטדל בלצ'או (10.8.2017)). עוד יוער כי בשים לב שביום 23.2.2026 הגיש המבקש הליך ערעורי לבית משפט זה (עחדל"פ 74689-02-26) דומה שלכל הפחות, עמדה בפני המבקש האפשרות להגיש בקשת ארכה לצורך הפקדת הערובה בהליך דנן. חרף האמור, המבקש לא השיב להחלטות הקודמות בעניין הערובה ולא הסיר את מחדלו, ורק לאחר מתן ההחלטה הגיש את הבקשה שלפניי. יתרה מכך, המבקש לא הפקיד את הערובה במועדים שנקבעו לכך בהחלטות קודמות, ואף בבקשתו הנוכחית ל-'החייאת הליך' הוא ממשיך לטעון טענות באשר לאי אפשרותו להפקיד את הערובה חלף הפקדתה כנדרש. במצב דברים זה, וכן בשים לב לסיכויי ההליך, אשר בזהירות הראויה דומה שאינם נחזים להיות גבוהים נוכח השתלשלות ההליכים בעניינו של המבקש כפי שתוארה בתשובת המשיבה 2, לא מצאתי כי המבקש הצביע בבקשתו על הסבר המניח את הדעת למחדליו באופן שמצדיק את "החייאת ההליך". לפיכך, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' חשוון תשפ"ז (20 אוקטובר 2026).
מורן יהב, שופטת
רשמת