רע"א 1012/98המכללה הארצית להכשרה מקצועית בע"מ נ. פקיד שומה נצרת

בפני בקשה למחיקת סיכומי המערערת.

1.המערערת הגישה שתי בקשות רשות ערעור (רע"א 1012/98 ורע"א 4508/98) שעניינן בנטל הבאת הראיות בערעור שעניינו פסילת ספרים על ידי המשיב. שתי הבקשות (יחד עם בקשת רשות ערעור נוספת שעניינה דומה - רע"א 3646/98). נשמעו ביום 28.4.99 בפני הרכב. בתום הדיון החליט ההרכב (כב' הנשיא וכב' השופטים ט' שטרסברג-כהן וי' אנגלרד) על מתן רשות ערעור בשלוש הבקשות ועל הגשת סיכומים בכתב. המערערת היתה אמורה להגיש את סיכומיה תוך שלושים יום ממועד הדיון. מועד זה נדחה בהסכמה (במקביל לדחייה שניתנה ברע"א 3646/00) עד ליום 15.8.99. המערערת לא הגישה את סיכומיה במועד זה. סיכומיה הוגשו, בלא שהוארך המועד, ביום 22.2.00. ביום 4.6.00 הגיש המשיב בקשה למחיקת סיכומים אלה. בשל האיחור האמור. בבקשתו ציין, כי הסיכומים האמורים לא הומצאו לו כלל וכי רק סמוך להגשת בקשתו הסתבר לו כי הוגשו כפי שהוגשו.

2.נתבקשה תגובת המערערת. זו הודיעה כי סיכומיה הוכנו עוד בחודש אוגוסט 1999. אלא שעקב תקלה לא הוגשו במועדם. משנתגלה הדבר לבא כוח המערערת פנה לבא כוח המשיב וביקש את הסכמתו להארכת המועד. השניים ניהלו מספר שיחות טלפון. אלא שבא כוח המשיב לא נתן לבא כוח המערערת תשובה חד משמעית. אותה תקופה נדרש בא כוח המערערת לטפל בנסיבות אישיות קשות שגזלו חלק ניכר מזמנו והביאו להיעדרויות ממושכות שלו ממשרדו. כך שעקב כך נשתכח ממנו הצורך להגיש בקשה סדורה להארכת מועד. המערערת מוסיפה וטוענת, כי תיקנה את מחדלה בטרם נדרשו בית המשפט או המשיב לאיחורה, כי למשיב לא נגרם כל נזק עקב האיחור האמור, וכי להכרעה בערעור נודעת חשיבות רבה לכלל הנישומים - ומשום כך גם ניתנה רשות ערעור. התגובה נתמכת בתצהירו של בא כוח המערערת.

3.המשיב מצא לנכון להגיש "תגובה מטעמו" בלא שביקש רשות ובלא שהצביע על מקור בדין לעשות כן. בתגובה (וגם זאת בלא בקשת רשות) הגישה המערערת "הודעה בדבר הבהרה". לא מצאתי מקום להידרש לאמור בכתבי בית דין אלה, אך עצם הגשתם מהווה רכיב בשיקולים שביסוד החלטתי.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי, אם גם לאחר התלבטות, להאריך את המועד להגשת הסיכומים ולדחות את הבקשה למחיקתם. אכן, התנהגות המערערת ראויה לביקורת: היה עליה להגיש בקשה להארכת מועד מבעוד מועד ולמצער - משנתגלה לה דבר איחורה. עם זאת לא מצאתי לנכון, בנסיבות העניין, לשלול ממנה את זכות הטיעון. ביסוד החלטתי זו עומדים מספר גורמים: ראשית - המועד להגשת סיכומים אינו קבוע בחיקוק וככזה אין נדרש "טעם מיוחד" לשם הארכתו (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). שנית - בתיק המקביל (רע"א 3646/98) הוארך המועד מעת לעת בהסכמה. סיכומי המערערת שם הוגשו ביום 1.9.99 (ולא ב - 28.5.99) וסיכומי המשיב הוגשו, לאחר דחיות חוזרות ונשנות, ב - 24.1.00 (כאשר סיכומי התגובה הוגשו ב - 5.6.00, גם זאת לאחר ארכות חוזרות ונשנות). כך שאיחורה של המערערת לא גרם לעיכוב של ממש בעיכוב ההליכים; שלישית - המערערת הצביעה על נסיבות אישיות קשות שפגעו בתיפקודו של בא כוח המערערת, והללו יכולים, במצטבר ליתר הגורמים, לשמש נימוק להארכת המועד; רביעית - בית המשפט העליון הכיר בחשיבות הסוגיה שביסוד ההליכים ומטעם זה ראוי לנהוג זהירות במחיקתם מטעמים פרוצדורליים; חמישית - בית המשפט עתיד ממילא לדון בסוגייה (וליתר דיוק בסוגייה מקבילה לה) במסגרת רע"א 3646/98. קיומו של "הליך תלוי ועומד" הוכר בפסיקה לא פעם כ"טעם מיוחד" להארכת מועד (וראו, לדוגמא: המ' 359/78 (ע"א 580/76) רינה פלקון נ' שם טוב כהן , פ"ד לב(2) 401, 402; ע"א 7044/93 אסתר גורה נ' מרדכי גורה , לא פורסם; בש"א 623/95 הפניקס נ' חטיב , לא פורסם; בש"א 5019/95 סהר

נ' הדסי , לא פורסם). מקל וחמר שהוא עשוי לשמש טעם להארכת מועד שאינו קבוע בחיקוק; ששית - המערערת הגישה את סיכומיה, אם גם באיחור, בטרם נדרשו בית המשפט או המשיב לאיחור זה (וראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף , לא פורסם, והאסמכתות הנזכרות שם); שביעית - המשיב עצמו פעל בניגוד לסדרי הדין משהגיש את תגובתו בלא סמכות ורשות. התנהגות זו מקהה מעוקצן של טענותיו.

סוף דבר - הבקשה למחיקת סיכומי המערערת נדחית. המועד להגשת סיכומי המשיב יחל ממועד המצאתה של החלטה זו. בנסיבות העניין, תישא המערערת בהוצאות המשיב בסך 1,500 ש"ח.