רע"א 1013/08 שלמה פורת נ. מחצבות כנרת

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' אברהם ) מתאריך 19.12.2007 בת"א 569/06 אשר בגדרה דחה בית המשפט הנכבד קמא את בקשת המבקשים לגילוי מסמכים על פי תקנות 113-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקסד"א ).

2.

המשיבה 1 (להלן: " המשיבה ") הגישה תביעה כנגד המבקשים בטענה שכאשר עבדו המבקשים אצל המשיבה, הם ביצעו גניבה בידי עובד, הפרו את חובת האמון כלפי המשיבה, נסעו לחו"ל בנסיעות למטרות פרטיות על חשבון המשיבה וכן הקימו חברות שלפי מטרתם המוצהרת עסקו באותם תחומים שבהם עסקה המשיבה.

המבקשים הגישו מטעמם כתב הגנה וכן הודעת צד ג' למשיב 2 (להלן: " המשיב "). במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה זו, על פי דרישת המשיבה ובהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד קמא מתאריך 4.7.2007, גילו המבקשים מסמכים מטעמם וכן ענו לשאלונים.

המבקשים הגישו מטעמם בקשה דומה לגילוי מסמכים למשיבה ולמשיב. לטענת המבקשים, בקשתם זו לא נענתה במלואה על ידי המשיבים ועל כן פנו לבית המשפט הנכבד קמא בדרישה שיורה למשיבה ולמשיב לגלות מסמכים ספציפיים ורלוונטיים לתביעה. בגדרי הבקשה, התבקשו מסמכים רבים, הכוללים, בין השאר, את כל פרוטוקולי ישיבות מועצת המנהלים של המשיבה לתקופה שבין 2001-1990 (להלן: " התקופה האמורה "); כל פרוטוקולי אסיפת קיבוץ כנרת ומוסדותיו בתקופה האמורה הכוללים התייחסות למשיבה; הדו"חות הכספיים של המשיבה לתקופה האמורה; כרטסת הנהלת חשבונות של המשיבה בתקופה האמורה; יומני נוכחות ופנקסי חופשה של המבקשים בתקופת עבודתם אצל המשיבה, ועוד. באשר למשיב 2, התבקשו כל התכתובות שלו עם המשיבה בתקופה האמורה; כל המסמכים הנוגעים לתשלומים שבוצעו למשיב על ידי המשיבה בתקופה האמורה, ועוד. הבקשה מצורפת כנספח מס' 6 לבקשת רשות הערעור.

3.

בית המשפט הנכבד קמא, לאחר שעיין בתשובות המשיבה והמשיב לבקשה, החליט שלא להיעתר לבקשה. זאת, לאחר שלא השתכנע ברלוונטיות של המסמכים הנדרשים. בית המשפט קבע כי "לא מדובר בגילוי ספציפי של מסמכים. זוהי דרישה לגלות כל מסמך שיש למשיבים נגיעה כלשהי בו, בלי שיהא למסמך קשר אפשרי למחלוקת מן המחלוקות שידונו במשפט. זהו גישוש חסר מוקד באפילה, ואינני רואה לו כל תכלית. אינני רואה כל רלוונטיות למסמכים הללו לנקודות שבמחלוקת".

זו ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור.

4.

המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט הנכבד קמא בקובעו כי הבקשה אינה לגילוי ספציפי של מסמכים וכן כי היא יוצרת עיוות דין כלפי המבקשים, אשר סיפקו למשיבה גילוי מסמכים נרחב, עיון במסמכים ומענה לשאלונים. יצוין עוד כי במסגרת הבקשה לרשות ערעור צמצמו המבקשים מעט את בקשתם לגילוי מסמכים ואולם אף צמצום זה איננו בגדר בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה בטענה כי אין יסוד להתערבות במסקנת בית המשפט הנכבד קמא ולפיה מדובר ב"גישוש חסר מוקד באפילה". כמו כן טוענת המשיבה כי המבקשים מעלים טענות ערטילאיות ביחס לרלוונטיות של המסמכים, אשר אינן מבוססות. עוד מציינת המשיבה כי המבקשים העלו טענות חדשות בבקשת רשות הערעור, שלא הועלו בפני הערכאה הדיונית. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי מדובר בכמות אדירה של מסמכים, ללא כל קשר לפלוגתאות בין הצדדים. לטענת המשיבה, הטענות המועלות על ידי המבקשים בבקשה אינן רלוונטיות ונועדו להכביד על המשיבה. גם המשיב מבקש כי תידחה הבקשה משורה של טעמים: ראשית , נוכח כלל ההתערבות המעטה של ערכאת ערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית; שנית , לאור העובדה כי בעוד שהודעת צד ג' שהגישו המבקשים למשיב כוללת התייחסות לשתי נקודות שנויות במחלוקת בלבד, המסמכים המבוקשים קשורים לטענות נוספות רבות, שלכאורה אינן עולות מהודעת צד ג'. המשיב מדגיש עוד כי את כל המסמכים שהיו בידו והם רלוונטיים להליך הוא העביר כבר לעיון הצדדים, לבקשת המשיבה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ובתגובות המשיבים לבקשה, החלטתי כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות , מהנימוקים שיובהרו להלן.

6.

כידוע, הכלל הוא שבית משפט זה לא יטה להתערב בהחלטות דיונית של הערכאה דלמטה בעניין גילוי מסמכים (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים , פ"ד נו (5) 193 (2002) והשוו: רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' (לא פורסם, 25.12.2007)).

התערבות ערכאת הערעור בשלב זה תיעשה רק במצב שבו ניתנה החלטה שאינה מתקבלת על הדעת, או שאינה מביאה בחשבון את כל נסיבות המקרה. בענייננו, בשים לב לעיקרון הקובע שגילוי מסמכים כללי ישתרע על המסמכים "הנוגעים לעניין הנדון" (תקנה 112 לתקסד"א וכן: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , פ"ד מט (4) 60,54 (1995)) – לא שוכנעתי כי נפל כאן פגם מהותי כלשהו, וודאי שאין צורך בהתערבות של ערכאת הערעור בשלב מקדמי זה.

במיוחד נכונים הדברים נוכח התרשמותו של בית המשפט הנכבד קמא הדן בתיק, כי מדובר "בגישוש חסר מוקד באפילה", שנראה כי אין לו כל תכלית ספציפית ומכאן שאין הוא עומד הוא עומד במבחן הרלבנטיות הנדרש ואף אין הוא בגדר גילוי מסמך פלוני, בהתאם לתקנה 113 לתקסד"א.

7.

אשר על כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת המשיבה 1 והמשיב 2 בסך 5,000 ש"ח, לכל אחד מהם.