רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ. שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ

1.

בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן) דחה בחלקה את בקשת המבקשת למתן צו המורה למשיבות להשיב לשאלון ולגלות מסמכים ספציפיים. בקשת רשות הערעור שלפני צומצמה לעניין גילויים של מסמכים מסוימים.

2.

התובענה הכספית אותה הגישו המשיבות נגד המבקשת הינה להחזר של אגרות והיטלי פיתוח במסגרת פרויקט בנייה בתחומי המבקשת, אשר על פי הנטען נגבו שלא כדין. במסגרת כתב ההגנה אותו הגישה המבקשת, העלתה היא טענת הגנה מסוג "הגנת גלגול", קרי, כי אף אם נגבו סכומים מעבר למותר, סכומים אלו "גולגלו" על ידי המשיבות אל קוני הדירות בתמורה שנדרשה מהם. מכאן, לשיטתה של המבקשת, פטורה היא מהשבה של סכומים אלו (בהתבסס על סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979). על מנת לתמוך בטענתה זו, ביקשה המבקשת מבית משפט קמא לחייב את המשיבות להשיב לשאלון ולהמציא לידיה מסמכים מסוימים. לפנינו הגבילה המבקשת את הבקשה לחיוב המשיבות להמציא לידיה "דו"ח אפס" של כל אחת מהמשיבות והסכמי רכישה שנחתמו בין המשיבות לבין רוכשי היחידות בפרויקט. "דו"ח אפס" הינו תחשיב כדאיות כלכלית של פרויקט, המוגש בדרך כלל על ידי יזם לבנק על מנת לקבל ליווי פיננסי לפרויקט. לעניין הסכמי הרכישה מסתפקת המבקשת בכך שיומצא לידיה הסכם אחד המייצג את הסכמי הרכישה, ללא פרטי הלקוח הספציפי. לטענת המבקשת, בעזרת מסמכים אלו תוכל היא להוכיח כי סכומי האגרות וההיטלים שנגבו "גולגלו" למחיר שנגבה מרוכשי הדירות, וכי דבר זה אף נלקח מראש בחשבון בעת בחינת כדאיותו הכלכלית של הפרויקט. בית משפט קמא דחה את הבקשה ככל שדובר במסמכים אלו. נקבע, כי הפרטים המבוקשים אינם רלוונטיים לשאלת גביית ההיטלים שלא כדין על ידי המבקשת וכי המסמכים אינם דרושים בכדי לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות.

3.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. דין הערעור להתקבל. אכן, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין גילוי מסמכים. הוא יעשה כן כאשר מדובר בהחלטה שאינה מתקבלת על הדעת או שאינה לוקחת בחשבון את כל נסיבות המקרה (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים , פ"ד נו(5), 193 (2002)). כמו כן יש לזכור, כי הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". על כן, לא יינתן צו גילוי אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש (השוו, ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט , פ"ד ג 159, 162 (1950)). נראה כי במקרה זה אין מדובר ב"מסע דיג" ובהחלט מוצדק להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית. אין לומר כבר בשלב זה כי טענת ה"גלגול" הינה טענה חסרת שחר. אילו כך סברנו, בהחלט היה צידוק לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים. יש להותיר את ההכרעה בשאלת דיותה של הטענה כשהיא פתוחה לעת הזו. מקום הבירור הראוי של הטענה גופה הינו במשפט עצמו. ייתכן, כי ללא גילוי המסמכים הנדרשים לא תוכל המבקשת להוכיח

טענתה זו. די בכך בכדי להצדיק את גילוי המסמכים (השוו, רע"א 2534/02 הנ"ל ). במילים אחרות, אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה. זאת ועוד, במקרה הנוכחי צמצמה המבקשת את בקשתה והיא אף מסתפקת, לעניין חוזי רכישה, בחוזה אחד שיימחקו ממנו פרטיו של הרוכש (ובלבד שתינתן הצהרה של המשיבות כי חוזי הרכישה נוסחו בצורה אחידה: סעיף 19 לבקשת רשות הערעור). כלומר, לא ניתן לדבר על הכבדה על המשיבות. גם לא מצאתי ממש בטענה של חיסיון או סוד מסחרי, כאשר מדובר בדו"ח אפס המתייחס לפרוייקטים שנבנו לפני שנים לא מעטות.

4.

הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט קמא מבוטלת, ככל שמדובר בדו"ח אפס ובדוגמה

של חוזי הרכישה. תצהיר גילוי מסמכים יוגש תוך 20 ימים מעת המצאת פסק דין זה למשיבות. המשיבות ישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח.