רע"א 1015/20 ציון לוגסי נ. בנק לאומי לשראל בע"מ

1.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.12.2019 (ע"א 45709-07-19, השופט כ' סעב ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגיש בנק לאומי (להלן: הבנק ), המשיב, על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 3.6.2019 (10435-06-17, השופטת מ' צור ) והורה על החזרת התיק לבית משפט השלום לשם שמיעת ראיות ביחס לכלל המחלוקות שעלו בו.

2.

מקורו של ההליך בבקשה לביצוע תביעה לסכום קצוב שהגיש הבנק נגד המבקש. התנגדות שהגיש המבקש התקבלה ביום 21.2.2018 בהחלטתה של הרשמת הבכירה (כתוארה אז) ה' שכטר-ישראלי , והתביעה הועברה לטיפולו של בית משפט השלום במתכונת של סדר דין מהיר. המחלוקת בין הצדדים הרלוונטית לענייננו נוגעת לשאלה אם תביעת הבנק נגד המבקש התיישנה. בתמצית, בעוד שבית משפט השלום קבע כך, ועל כן דחה את תביעת הבנק על הסף אף ללא שמיעת ראיות, בית המשפט המחוזי סבר כי לא ניתן היה לקבוע זאת על סמך המסמכים בתיק בלבד. בית המשפט המחוזי קבע אפוא כי יש להשיב את התיק לבית משפט השלום לצורך קיום דיון שבו יישמעו ראיות בכלל הסוגיות שמעורר התיק, לרבות בעניין ההתיישנות.

3.

בבקשה דנן טוען המבקש כי לא היה מקום להשיב את הדיון לבית משפט השלום, מאחר שדין התביעה נגדו להידחות גם לגופה, ואף מעלה טענות שונות ביחס להתנהלות הבנק בעניינו.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת הבנק. כפי שעולה מהאמור לעיל, בשלב זה כל שקבע בית המשפט המחוזי הוא שיש לקיים דיון שבו יישמעו ראיות ביחס לכלל הטענות בתיק. טענותיו של המבקש לא נדונו לגופן, ותביעת הבנק נגדו ממילא לא התקבלה. בנסיבות אלה, ברי כי הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית ואף לא מעלה חשש לעיוות דין. על כן, אני דוחה אותה בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת הבנק, אין צו להוצאות.