רע"א 10251/02 אפריים כץ - חמים וטעים נ. דואני חנה

המשיבה 1 ( להלן: דואני ) תבעה את המבקש ואת המשיבה 2 בתביעה שעילתה רשלנות רפואית בבית המשפט המחוזי בחיפה. במהלך בירור התביעה, הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים מטעמם בתחום האורטופדיה. בשל קוטביות חוות הדעת מינה בית המשפט מומחה מטעמו, בהתאם לסעיף 130 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ( להלן: התקנות ). המומחה שמונה, פרופ' שטיין, קבע כי קיימת נכות בתחום מומחיותו, שהרקע לה הוא תהליך נפשי שלא בורר. לכן המליץ פרופ' שטיין על מינויו של מומחה בתחום הפסיכיאטריה. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעניין החליט בית המשפט ביום 3.12.02 למנות מומחה מטעמו בתחום הפסיכיאטריה לבדיקתה של דואני. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. החלטתי היא לדחות את הבקשה, וזאת ללא צורך בתגובה.

סמכותו של בית המשפט למינוי מומחים מוגדרת בפרק י"א בתקנות. שתי התקנות הרלוונטיות לענייננו הן תקנות 127 ו-130, שזו לשונן:

"127. חוות דעת רפואית

רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ( להלן: חוות דעת ); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

130.מומחה מטעם בית המשפט

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים, לענין שבמחלוקת בין בעלי הדין.

(ב) בטל".

מומחה, על פי הגדרתו בתקנה 125 לתקנות, כולל גם מומחה רפואי.

טענ תה של המבקשת היא שעל מנת למנות מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130 נדרש שיהיה "עניין שבמחלוקת", והמחלוקת נוצרת רק לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים בהתאם לתקנה 127. אין לקבל הטענה. שילובן של תקנות 127 ו-130 מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות בנסיבות מיוחדות מומחה ביוזמתו, וזאת אף ללא הגשת חוות דעת על ידי הצד המעוניין במינוי המומחה (השוו: רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי , תק-על 97(1) 76). הדבר מתאפשר על ידי מתן פטור מהגשת חוות דעת מטעם הצדדים לפי תקנה 127, המשולב במינוי מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130. הנני סבור, שבנסיבות המקרה הנדון, לאור המלצתו של פרופסור שטיין ולאור השלב אליו הגיע הדיון, מתקיימים טעמים מיוחדים למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, ללא שתוגשנה קודם לכן חוות דעת של מומחים רפואיים מטעם הצדדים בתחום זה. מכל מקום, בנסיבות המקרה אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי למינוי מומחה כאמור.

המבקש הפנה את בית המשפט לפסק דין שניתן על ידי השופט ש' לוין כדן יחיד ברע"א 5252/90 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' חממי , תק-על 91(1) 1082, ובו נקבע כי אין בהמלצה של מומחה מטעם בית המשפט כדי להוות תחליף לחוות דעת מטעם הצדדים. אולם, באותה פרשה נמנע השופט לוין מלהתייחס לסיפא לתקנה 127, המאפשרת מתן פטור מחוות דעת מטעם הצדדים, וזאת, כנראה, כיוון שלא התקיימו שם נסיבות מיוחדות, המצדיקות מתן פטור כזה. הדבר מסתבר מדבריו של השופט לוין, לפיהם באותו מקרה חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט לא היתה מפורטת דיה כדי להצדיק מינוי מומחה בתחום אחר. אך במקרה שלפנינו חוות דעתו של פרופ' שטיין מבוססת כנדרש, ומנמקת היטב את הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

3.אשר על כן הבקשה לרשות ערעור נדחית.