פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1026/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
טרנס בטון בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
דוד צלח ובניו בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז (השופט י' שפסר) מיום 17.1.13 ברע"א 47459-10-12
בשם המבקשת:
עו"ד משה קרייצברג
בשם המשיבה:
עו"ד דור עמיחי
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט י' שפסר ) מיום 17.1.13 ברע"א 47459-10-12, בגדרה התקבלה בקשת המשיבה לערער על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (סגנית הנשיאה ר' קרלינסקי ) מיום 19.9.12 בת"א 4861/07 (שהפך לת"א 49258-09-12), שבה התקבלה בקשת המבקשת לחידוש הליכים בתובענה שנמחקה. בית המשפט המחוזי קבע כי המחיקה העבירה את התיק מן העולם, ואין מקום לחידוש הליכים אלא לתביעה חדשה.
רקע עובדתי והליכים קודמים
ב.
המבקשת היא חברה העוסקת במכירת בטון מוכן ומתן שירותי שאיבה. המשיבה היא חברה העוסקת בעבודות בנייה ולקוחה קבועה לאורך שנים של המבקשת. ביום 26.8.07, הגישה המבקשת כתב תביעה כנגד המשיבה (נתבעת 3) (וארבעה נתבעים נוספים: נתבעים 2, 4 ו-5 הם אחים והבעלים של המשיבה וחברת בנייה נוספת היא נתבעת 1) (הליך ת"א 4861/07), וזאת בעילת הרמת מסך בעניין חוב כספי של נתבעת 1, שכנגדה ניתן פסק-דין בהסכמה.
ג.
כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ביום 12.5.09, הגישה המשיבה בקשה למחיקת התביעה בת"א 4861/07, בטענה כי ניתן נגדה צו פירוק במסגרת פש"ר 2607/08. למחרת, נעתרה השופטת נ' מימון שעשוע לבקשת המחיקה במעמד צד אחד. התיק נקבע להוכחות כנגד שני נתבעים נותרים ליום 23.6.10. ערב הדיון נדחתה לבקשת המבקשת התובענה כנגד שני הנתבעים הנותרים, הללו, ומשכך, החליט בית המשפט על סגירת התיק. ויוער כבר עתה, כי תוצאתו של צו פירוק היא עיכוב הליכים לפי סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ולא מחיקת ההליך, כפי שהניעה המשיבה את בית משפט השלום לקבוע.
ד.
ביום 5.4.11, הגישה המבקשת לבית המשפט השלום בכפר סבא בקשה לחידוש התובענה כנגד המשיבה. ביום 24.5.11, קבעה סגנית הנשיאה ר' קרלינסקי , כי יש להמציא את אישורו של בית משפט של פירוק להמשך קיום ההליך המשפטי. ביום 1.6.11, הגישה המבקשת בקשה לחידוש התובענה כנגד המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (פש"ר 2697/08), וביום 21.3.12, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי של פירוק לפיה "משניתן צו עיכוב ביצוע לצו הפירוק יוכל הנושה טרנס בטון להגיש תביעתו כאמור בעמדת הכנ"ר".
ה.
ביום 26.3.12, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בכפר סבא בקשה לחידוש הליכים, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על חידוש התובענה, תוך השארת העיקול הזמני על כנו, ולקבוע ישיבת קדם משפט. ביום 28.3.12, הורתה סגנית הנשיאה ר' קרלינסקי , על דיון קדם משפט ביום 19.9.12, וביום 10.9.12, דחתה
את בקשת המשיבה לבטל הדיון שנקבע. ביום הדיון, הורתה סגנית הנשיאה, על חידוש ההליכים בתובענה כנגד המשיבה. עוד נקבע, כי בשל העדר רציפות הדיון מאז נמחקה התובענה, תפתח המזכירות תיק חדש ועדכני, וכלל ההליכים הקודמים, לרבות הצווים הזמניים, ימשיכו לחול בתיק העדכני. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 47459-10-12 ).
החלטת בית המשפט המחוזי
ו.
בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.1.13 (השופט י' שפסר ) התקבלה בקשת המשיבה. ראשית, בית המשפט המחוזי קבע, בעקבות טענת איחור, כי הבקשה הוגשה כדין במסגרת מניין 30 הימים להגשת בקשת רשות ערעור. לגופו של עניין, נקבע, כי משלא התנה בית המשפט השלום את מחיקת התובענה בכל תנאי הנוגע לחידושה, ההליך החדש הוא עצמאי ונפרד. בית המשפט המחוזי תמך החלטתו, בין היתר, בלשון קביעתו של בית המשפט המחוזי של פירוק, כי התיר למבקשת "להגיש תביעתה" להבדיל מ"חידושה"; בלשון עמדת הכנ"ר מיום 4.3.12, כי "פתוחה בידי הנושה הדרך להגשת תביעה נגד החברה ולניהול הליכים נגדה". אף נקבע, כי אם תחפוץ המבקשת, תוכל להגיש תובענה חדשה על כל המשתמע מכך.
ז.
כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה
הנוכחית ביום 7.2.13.
הבקשה
ח.
בבקשה נטען, כי מדובר במקרה המעלה "שאלות עקרוניות ותקדימיות הנוגעות לאופן ניהול הליכים משפטיים, סדרי הדין, ולדיני המניעות ותום הלב" (פסקה 5). בנוסף, המבקשת חזרה על טענותיה באשר לחריגה ממניין הימים המותר בדין בהגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי. כן נטען, כי המשיבה ביצעה "מחטף" עת עתרה בשעתו למחיקת התובענה, וזו התקבלה ללא תגובתה, וכי יש בדוקטרינת תום הלב כדי למנוע מן המשיבה ליהנות מפירות התנהלותה בתיק.
הכרעה
ט.
לאחר שעיינתי בבקשה, אין בידי להיעתר לה. כלל ידוע הוא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מעניינם הישיר של בעלי הדין ( ראו ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 6418/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כונס נכסים ומנהל של החברות , פ"ד מט(2) 685, 689 (1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009) ). לא מצאתי בתיק זה שאלות משפטיות שמעבר למחלוקת הצדדים, והרי טענות המבקשת נדונו כבר בפני בית המשפט המחוזי; קל וחומר כשעסקינן בהחלטה שאינה נועלת שער בפני המבקשת ואינה חורצת את גורל הסכסוך, אלא מאריכה במידת מה את דרכה הדיונית; עסקינן בהכרעה שאינה מכריעה בזכויות בעלי הדין, ועל כן אין מקום להתערבות בגלגול שלישי (ראו בהיקש ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד
(מה' 2, תשס"ח-2008) 214 והאסמכתאות בהערה 12ה' שם).
י.
לגופם של דברים, בצדק הפנה בית המשפט המחוזי להחלטת חברי השופט זילברטל ברא"ע 3771/12 המאגר הישראלי לביטוח נ' קבודי (2012), כי בכגון דא ההליך הקרוי "חידוש" התביעה הוא הגשת תביעה חדשה, ולא "תחיית המתים" לקודמת.
י"א.
אציין גם, כי נחה דעתי באשר לקביעתו של בית המשפט המחוזי, שבקשת רשות הערעור מטעם המשיבה הוגשה אליו במועד כדין. גדר המחלוקת, כעולה מהבקשה, היא בקביעת המועד ממנו נפתח המרוץ להגשת בקשת המשיבה. "יריית הפתיחה" למרוץ הגשתה של בקשת המשיבה היתה ביום 19.9.12, היום בו קבעה סגנית הנשיאה ר' קרלינסקי כי היא "מורה על חידוש ההליכים בתובענה כנגד נתבעת 3".
י"ב.
אשוב ואדגיש, כי אין בהחלטת בית המשפט המחוזי, כמו גם בהחלטה זו, משום פגיעה מהותית בזכות מזכויותיה של המבקשת, משהדרך להגשת תובענה חדשה פתוחה בפניה, הכל כפי שציין בית המשפט המחוזי.
י"ג.
סוף דבר, איני מוצא איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, ח' באייר תשע"ג (18.4.13).
ש ו פ ט