פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10295/06
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המבקשת:
ציפורה אביסרור
נ ג ד
המשיבה:
בתיה פרץ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק בר"ע
667/06 שניתנה ביום 27.11.06 על ידי כבוד השופט י' אברהם
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.
המבקשת בקשה בבית המשפט המחוזי רשות לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר הגדלת קרן חובה למשיבה, עקב פיגורים משמעותיים בתשלום חובה הפסוק ובהתאם להוראות פסק הדין נשוא החוב.
בקשת רשות הערעור הוגשה על ידה באיחור מעבר למועד הקבוע לכך בדין. בית המשפט קמא דחה בקשתה להארכת המועד להגשת הבקשה ,וכפועל יוצא מכך נדחתה בקשת הרשות לערער. בפני בקשתה לרשות לערער על החלטותיו האמורות של בית המשפט המחוזי.
ביום 23.7.07 הוריתי למשיבה להגיש תשובתה לבקשה זו עד ליום 13.8.07, אולם תשובה שכזו לא הוגשה. החלטתי איפוא לדון בבקשה כבערעור, כאילו ניתנה הרשות לכך.
2.
החלטת ראש ההוצאה לפועל ניתנה במעמד המבקשת ביום 5.7.06. המועד להגשת בקשת רשות הערעור על אותה החלטה הינו 15 ימים (סעיף 119(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"מ-1980). בהינתן תקופת פגרת בתי המשפט, הסתיימה תקופת 15 הימים ביום 5.9.06. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 12.9.06, דהיינו באיחור של שבעה ימים.
המבקשת מפרטת בבקשתה שבפני את נימוקי האיחור בכך שלא עלה בידה לגייס במועד את הסכום הנדרש לאגרת בית המשפט. עוד טוענת המבקשת בבקשה שבפני, כפי שטענה בבקשת רשות הערעור שהגישה לבית המשפט קמא, כי תוצאת ההחלטה של ראש ההוצאה לפועל משלשת למעשה את הסכום שעליה לשלם למשיבה, וזאת לאחר שכבר שילמה
בפועל את מלוא סכום הקרן.
3.
המשיבה, כאמור לעיל, לא הגישה את תשובתה לבקשה זו. כיוון שכך, לא נמצאו בפני נתונים לסתור את טענות המבקשת בתצהירה לסיבת האיחור הקצר בהגשת בקשתה לבית המשפט קמא, וזאת גם לא מתוך ההחלטה גופה שאין בה פירוט כלשהו לעניין זה.
בהינתן זאת – ומבלי שאחווה דעה לעניין עצם סיכויי בקשת רשות הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל – אני מחליט לקבל בקשה זו שבפני שדנתי בה כבערעור.
אני מבטל איפוא את החלטת בית המשפט קמא, ומאריך המועד להגשת בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי עד ליום הגשתו בפועל.
הדיון בבקשה הנ"ל מוחזר בזה לבית המשפט קמא, על מנת שידון בה לגופה.
ניתנה היום, כ' בתשרי התשס"ח
(2.10.2007).
ש
ו פ ט