פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
10300/06
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקשת:
אלוני עופר בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד שמואל מנדלבום-כונס הנכסים
2. מיכאל תשבי,עו"ד מנהל מיוחד על פרוייקט
לפידות
3. יוסי שומרוני
4. מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט (המרכז לגביית
קנסות
5. לפידות -
מוש
ב
עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
הוגש הליך
החלטה
בהליך שלפני התעוררה שאלת דרך התקיפה הראויה על החלטת בית משפט קמא. כמו כן, הוגשה על ידי המבקשת, בקשה למתן פטור מאגרה וערבון. אדון תחילה בשאלת סיווג ההליך.
1.
לשם דיון בבקשה אתאר בקצרה את ההליכים שקדמו לה. חברת אלוני עופר בע"מ (להלן: החברה) היתה נתונה בכינוס נכסים ועו"ד אולשביצקי כיהן כמנהלה המיוחד. במסגרת כינוס נכסי החברה נמכרו נכסיה למשיב 3, יוסי שומרוני (להלן: שומרוני) ובכללם זכויות החברה בפרויקט הרחבה בישוב לפידות, וכן בוטל מינויו של עו"ד אולשיבצקי כמנהל המיוחד ומונה תחתיו עו"ד תישבי. לאחר מכירת נכסיה כאמור, הגישה החברה, באמצעות עו"ד אולשבציקי, וכן מיכאל ווסרמן שהיה בעל מניותיה (להלן: ווסרמן) , תביעה נזיקית נגד המשיב 5, לפידות-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית (להלן: הישוב לפידות) וכן בקשה לפטור מאגרה. ההליך שבכותרת נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה אשר במסגרתה נמחקה החברה כתובעת בתביעת הנזקין מהטעם שנכסי החברה נמכרו לשומרוני, ובכללם זכויות החברה בקשר לפרויקט ההרחבה בישוב לפידות. בית משפט קמא קבע, כי ככול שקיימת עילת תביעה לחברה נגד היישוב לפידות, זוהי זכות שנרכשה על ידי שומרוני וכי רק הוא או המנהל המיוחד, עו"ד תישבי הם הרשאים לנקוט הליכים נגד הישוב לפידות. בהמשך לכך נקבע כי הבקשה לפטור מאגרה תתייחס למר ווסרמן בלבד ותובא לדיון בפני הרשמת. על החלטה זו, הוגשה, "למען הזהירות", בקשה למתן רשות לערער.
2.
בהחלטתי מיום 28.1.07 התבקשו תגובות הצדדים בנוגע לסיווג ההליך.לטענת ב"כ המשיב 5, הדרך הראויה להשיג על החלטת בית משפט קמא הינה באמצעות הגשת בקשה למתן רשות לערער. לטענת ב"כ החברה, החלטת בית המשפט קמא אינה דנה בבקשה לפטור מאגרה אלא בשאלת זכאותה של החברה להגיש תביעת נזיקין כנגד היישוב לפיד. לפי הנטען, החלטת בית המשפט קמא, סיימה את המחלוקת שבין הצדדים ומחקה את החברה מכתב התביעה ולפיכך לחברה עומדת זכות להגיש ערעור בזכות על ההחלטה. המשיבים 2-4 מחזיקים אף הם בעמדה זו. לעומת זאת, ב"כ המשיב 5 מפנה לעניין זה לבר"ע 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל , תק-על 2006(3), 2647, שם נפסק כי החלטה בבקשה לפטור מאגרה תיחשב כ"החלטה אחרת" בכל הנוגע ביחס לתובע ולנתבע.
3.
אקדים ואבהיר כי ההפניה לרע"א 8813/05 הנ"ל אינה מן העניין, שכן כפי שעולה ברורות מהליך שהתנהל לפני בית משפט קמא ומהחלטתו, בית המשפט קמא דן בסוגיית זכאותה של החברה להגיש תביעת נזיקין נגד הישוב לפיד, שלא באמצעות מנהלה המיוחד הנוכחי או שומרוני, ולא נדונה כלל לגופה הבקשה לפטור מאגרה. בשים לב לכך, שהחלטת בית המשפט קמא 'סיימה את התיק' בכל הנוגע לחברה, אשר יצאה מהתמונה בנוגע להגשת תביעת נזיקין,
ברי כי מבחינתה עסקינן בפסק דין
ולא ב"החלטה אחרת" (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין, 1995) 758; ע"א 387/82 "קרנית"-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' ויקטור אסידו , פ"ד מ(4) 213 פסקה 4 ואסמכתאות שם). לפיכך הדרך בה היה עליה להשיג על פסק דינו של בית משפט קמא הינה באמצעות ערעור בזכות.
התוצאה היא, שאני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת. החברה תוכל להגיש ערעור בזכות על החלטת בית משפט קמא תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. החלטתי תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין. התיק
יובא לפני בסמוך לפתיחתו לשם מתן החלטה בבקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון.
ניתנה היום, ט' בניסן תשס"ז
(28.3.2007).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת