רע"א 104-23 רע"א 104-23

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת י' קראי-גירון) מיום 22.12.2022 בפש"ר 30629-02-15, בה נדחתה בקשת המבקש להורות על עיכוב ביצוע החלטה קודמת שניתנה על ידי בית המשפט ביום 25.11.2022 ולאשר לו לפרוס את חוב הפיגורים שצבר, תוך מתן צו למאסרו למשך 30 יום החל מיום 4.1.2023.

דין הבקשה להידחות. עיון בתיק בית המשפט במערכת "נט-המשפט" מגלה כי המבקש נמנע באופן שיטתי מלשתף פעולה בהליך. מאז פתיחת ההליך בשנת 2015, לבקשת נושה, צבר המבקש חובות פיגורים משמעותיים, נמנע במשך תקופות ממושכות מלהגיש דוחות דו-חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו, וגם הדוחות שהגיש לא נתמכו באסמכתאות המאפשרות להתחקות אחר מצבו ויכולתו הכלכלית. בעקבות התנהלותו זו הוגשו על ידי הנאמנים אשר מונו בעניינו מספר בקשות ליתן נגדו צו מאסר (בין היתר בקשות מהימים 29.5.2017, 25.12.2018 ו-4.7.2019). בית המשפט נעתר לבקשות אלה, אך לא לפני שנתן למבקש הזדמנויות חוזרות ונשנות לתקן את מחדליו ולשתף פעולה בהליך (החלטות בין היתר מהימים 5.6.2017, 8.7.2019, 18.8.2019 ו-5.1.2021). אלא שלא היה בכך כדי להביא את המבקש לשנות מאורחותיו. מבקשת הנאמנים מושא החלטת בית המשפט המחוזי, בה התבקש פעם נוספת להורות על מאסרו של המבקש, אף עולה כי לחובתו עומד בעת הזו חוב פיגורים בגין 14 חודשים של הימנעות מעמידה בצו התשלומים, ונוסף על כך הוא לא הגיש דוחות דו-חודשיים החל מחודש ספטמבר 2021. המבקש לא סיפק כל טעם המצדיק התנהלות זו. הוא טען אמנם כי מצבו הרפואי מקשה עליו לעמוד בחיוביו בהליך, אולם מהחלטת בית המשפט עולה כי המסמכים שהוצגו על ידו לתמיכה בטענה זו (אשר לא הובאו לעיון בית משפט זה) מתייחסים לחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 בלבד, שעה שכאמור מחדליו החלו זמן רב קודם לכן. מה גם, שמדובר במסמכים אשר לכל היותר מתייחסים לכושר עבודתו, אך אין בהם כדי להסביר מדוע לא יכול היה לעמוד ביתר החובות שהוטלו עליו בהליך. המבקש אף לא סיפק מסמכים המצדיקים היעתרות לבקשתו לפריסת חוב הפיגורים שצבר, ובנסיבות האמורות לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר אף הלך כברת דרך לקראת המבקש חזור ושנה ולא נחפז להורות על מאסרו. ככל שחפץ המבקש להימנע ממאסרו, באפשרותו לעמוד בחובות המוטלות עליו ולשתף פעולה בהליך, והברירה נתונה בידו.

אוסיף כי גם לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי לחייב את המבקש בהפקדת סך של 2,500 ש"ח בקופת בית המשפט על חשבון חובו לקופת הכינוס וההוצאות שהוא חויב בהן זה מכבר וטרם שולמו, בגין כל בקשה נוספת הרלוונטית להחלטות שניתנו בנוגע לבקשת הנאמנים האחרונה להורות על מאסרו. ההחלטה מתייחסת להגשת בקשות כגון הארכת מועד ועיכוב ביצוע של החלטות קודמות שניתנו על ידי בית המשפט, אשר נמנע המבקש מלמלא אחריהן חרף העובדה שהוגשו על ידו ארבע בקשות מעין אלו ונדחו כולן.

כאמור, הבקשה נדחית.