רע"א 5041-23 רע"א 5041-23

דין הבקשה להידחות. ביום 22.12.2022 הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת צו מאסר נגד המערער, נוכח הימנעותו השיטתית מלשתף פעולה בהליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו, חרף הזדמנויות רבות שניתנו לו. באותה החלטה נקבע כי צו המאסר יבוטל אם יפקיד המערער לקופת הכינוס את מלוא חוב הפיגורים שצבר בצירוף סך של 2,500 ש"ח, הוצאות שנפסקו לחובתו, וכן יגיש דוחות דו-חודשיים מפורטים על הכנסותיו והוצאותיו בצירוף אסמכתאות (בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי ביום 4.1.2023 – רע"א 104/23). המערער אמנם עמד בתשלום האמור ואף הגיש מסמכים שונים, אולם חרף זאת נותרו תהיות שונות בנוגע להתנהלותו הכלכלית ולהיקף הסתייעותו על ידי בני משפחתו. תהיות אלו אף התעצמו עם הגשת בקשה מטעמו להוספת מייצג בהליך. משלא עלה בידי המערער להפיג תהיות אלה, לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט מיום 22.3.2023 לחייבו בהמצאת אסמכתאות ופרטים נוספים תוך השהיית ביצוע פקודת המאסר. מכל מקום, בעקבות ההחלטה האמורה הגיש המערער ביום 25.4.2023 שתי תגובות מטעמו בהן פירט מדוע לטענתו אין הוא נדרש לצרף מידע ומסמכים נוספים, והעניין טרם הוכרע על ידי בית המשפט המחוזי. בנסיבות האמורות, אין להלום את ניסיונו להעלות טענות אלו, באכסניה זו.

בכל הנוגע לטענות המערער לעניין חיובו בתשלום נוסף בסך של 2,500 ש"ח לצורך הגשת "בקשה דחופה ותכופה לביטול פקודת מאסר בלתי חוקית", הרי שגם בעניין זה הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי ביום 22.5.2023 וזו טרם הוכרעה. אין מקום אפוא לעקוף הליך התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי באמצעות העלאת טענות במסגרת בקשה זו.

הבקשה נדחית אפוא.