רע"א 10457/02 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ. נציגות הבית המשותף - רח' סלומון

1.נגד המבקשת – חברה לבניין, הוגשה תביעה על ידי המשיבים בגין ליקויי בנייה. כל אחד מהצדדים צירף חוות דעת מומחה מטעמו. בשל הפער בין חוות הדעת של הצדדים ולאור השאלות המקצועיות הרבות השנויות במחלוקת, מונה בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט. זהותו נקבעה על ידי בית המשפט, לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בנושא זהותו של המומחה.

2.לאחר מסירת חוות דעתו של המומחה, הגישה המבקשת בקשה לפסילתו ולחלופין למינוי מומחה נוסף. בית המשפט קמא דחה את הבקשה.

3.טענתה העיקרית של המבקשת היא כי הסכמתה למינוי המומחה נגועה בפגם יסודי הנובע מכך שלא היו בידיעתה פרטים על עברו של המומחה, שאילו ידעה אותם לא היתה מסכימה למינויו מלכתחילה. פרטים אלה מתייחסים בעיקר להרשעתו של המומחה בפלילים ולהיותו נוהג ליתן חוות דעת פרטיות. יתר הטענות מתייחסות לתכנה של חוות הדעת ולא אתעכב עליהן.

4.אין להקל ראש בתכונות הנדרשות ממומחה על מנת שיהיה ראוי להתמנות ככזה על ידי בית המשפט, בהיותו לעניין זה "פקיד בית משפט", הוא אמור להתאפיין ביושר, בהגינות ובאובייקטיביות. יחד עם זאת, יש לבדוק, בדוק היטב, האשמות המוטחות במומחה על ידי צד, לאחר שהמומחה מסר את חוות דעתו לבית המשפט ולא נחה ממנה דעתו של הצד המטיל בו דופי, והוא מנסה להשתחרר מחוות הדעת באמתלות שונות.

5.במקרה דנן, לאחר בדיקה מסתברות העובדות הבאות: המומחה זוכה מחמת הספק מעבירת התחזות לשמאי מקרקעין. המבקשת לא מצאה לנכון לציין את הזיכוי והסתפקה בכך שציינה את ההרשעה שקדמה לו. ב-1997 עבר המומחה את הבחינות, וקיבל את הרישיון לעסוק בשמאות מקרקעין. מאז, התואר שצוין על ידו בטופסי הפירמה, צוין כדין, עובדה שגם אותה לא ציינה המבקשת. בית המשפט לא ראה דופי בכך שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת פרטיות. אשר לעבירות מס, עקב דווח כוזב, אין ספק כי עבירות כאלה הן חמורות. עם זאת, לא מצא בית המשפט לנכון לפסלו בשל כך ונראה כי אין קשר הכרחי בין העבירות בהן הורשע לבין התפקיד שמילא כמומחה.

6.בפנינו העלתה המבקשת לראשונה טענה שעניינה הערת שופט בית משפט השלום בחדרה, לפיה המליץ בפני מנהל בתי המשפט להוציא את המומחה מרשימות המומחים. הרקע להמלצה זו היה אי התייצבות המומחה לדיון, וחילופי דברים בינו לבין אחד הצדדים באופן המעלה חשש סביר לחוסר אובייקטיביות מצד המומחה. הנושא לא הועלה בפני בית משפט קמא ולא נדון על ידו ואין מקום לדון בו לראשונה כאן. בכל מקרה ספק אם לאור מה שעמד בפני בית משפט השלום, היה מקום להמליץ המלצה מרחיקת לכת כפי שעשה בית משפט השלום.

7.יתכן ועל רקע העובדות הנ"ל ספק אם היה מקום למנות את המומחה מלכתחילה. לא כך כיום בדיעבד. לכאורה, אין קשר סיבתי בין עבירת המס לבין חוות הדעת המקצועית אותה יש לבחון לגופה. מדובר בעבודה רבה ביותר שהושקעה על ידי המומחה ולא בנקל ייענה בית המשפט לבקשה לביטול חוות דעת מומחה בנסיבות כפי שבענייננו ובמועד בו הוגשה. לא בלי היסוסים נראה לי כי שיקוליו של בית המשפט קמא לדחות את הבקשה היו ראויים ואינם מצדיקים התערבות בקביעתו.

8.לאור הצהרתה של המבקשת שלא היתה מסכימה למינוי אילו ידעה את העובדות לאשורן, נראה לי כי הפתרון ההולם הראוי והמידתי הוא, לאפשר לצדדים להגיש גם את חוות הדעת מטעמם, כפי שנעשה הדבר כאשר אין הסכמה. בפני בית המשפט קמא תהיינה מונחות שלוש חוות דעת, והוא יוכל להכריע בסוגיות השנויות במחלוקת על פי כל החומר שבפניו ולאמץ או להימנע מלאמץ באופן ענייני את חוות הדעת של המומחה מטעמו, באופן מלא או חלקי. זאת ועוד מסירת חוות הדעת על ידי המומחה אינה סוף פסוק. לצדדים עומדת זכות לשלוח למומחה שאלות הבהרה ולחקור אותו מעל דוכן העדים.

9.סוף דבר, הבקשה לפסילת המומחה או חוות דעתו או למינוי מומחה נוסף, נדחית. חוות הדעת של המומחה תהיה בפני בית המשפט קמא והצדדים יוכלו לחקרו עליה הן בכתב והן בעל-פה. חוות הדעת של המומחים האחרים מטעם הצדדים יתקבלו כראיה בבית המשפט.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.