רע"א 7323/11 ליאת ועקנין נ. המאגר הישראלי ביטוחי רכב (בפול) בע"מ

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' צ'רניאק ) שדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' קסירר ) לפסול מינוי של מומחה רפואי שהורשע בפלילים.

2.

המבקשת נפגעה בתאונת דרכים והגישה לבית משפט השלום תביעה לפיצויים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. ביום 29.1.2006 מינה בית משפט השלום מספר מומחים רפואיים לשם קביעת נכותה של המבקשת וביניהם גם מומחה רפואי בתחום הפה והלסת (להלן: המומחה ). ביום 31.8.2006 ניתנה חוות דעתו של המומחה (להלן: חוות הדעת הראשונה ) לפיה נגרם אמנם נזק לפרקי הלסת של המבקשת, אך מכיוון שטרם נגרמה "פתולוגיה של המערכות הפועלות או כאב בזמן תנועות" תיקבע נכותה של המבקשת רק לאחר בדיקה נוספת שתיעשה בתוך כשלוש שנים. בהמשך, ביום 23.9.2009 נבדקה המבקשת בשנית על-ידי המומחה ובחוות דעת שהגיש לאחר מכן לבית המשפט (להלן: חוות הדעת השניה ) המליץ המומחה כי נכותה הצמיתה של המבקשת בתחום הפה והלסת תעמוד על 20%. ביום 16.5.2010, התייצב המומחה בבית משפט השלום כדי להיחקר על-ידי המשיבה, אך המשיבה הודיעה כי גילתה לאחרונה שהמומחה הורשע בפלילים – בעבירה של מעשה מגונה בסייעת במרפאתו – ועל כן ביקשה לפוסלו ולפסול את חוות דעתו.

3.

לאחר שנתבקשה תגובת המבקשת ותגובתו של המומחה, החליט בית משפט השלום לבטל את מינויו של המומחה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, לפסול את שתי חוות הדעת שהגיש ולמנות מומחה רפואי חלופי בתחום הפה והלסת. בית משפט השלום קבע כי על אף שלא מדובר בעבירה שקשורה בקשר הדוק לכתיבת חוות הדעת, מעשיו של המומחה מטילים צל על הערכותיו ושיקול דעתו באופן שלא מאפשר לבית המשפט להשתמש בו כ"ידו הארוכה". עוד קבע בית משפט השלום כי יש להתחשב גם בכך שהמעשים לא נעשו בהקשר מנותק לחלוטין מן ההקשר המקצועי, שכן מדובר במעשה מגונה שבוצע במרפאתו של המומחה וכוון כנגד סייעת שלו. נוסף על כך, ציין בית משפט השלום גם כי המומחה לא דיווח מיוזמתו על מעורבותו בפלילים כפי שניתן היה לצפות שיעשה בדרך של גילוי נאות.

ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה מבלי שנתבקשה תשובת המשיבה, שכן נקבע כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית.

4.

המבקשת טוענת כי העבירה בה הורשע המומחה אינה קשורה במאומה ליכולותיו כרופא, לטוהר מידותיו בהקשר המקצועי או למומחיותו ועל כן אין קשר בינה לבין אמינותו כמומחה מטעם בית המשפט בעניין זה. יתר על כן, המבקשת מפנה לגזר דינו של המומחה, בו נקבע במפורש כי מדובר בפעם הראשונה בה הואשם בהתנהגות לא נאותה מסוג כלשהו. עוד טוענת המבקשת כי חוות הדעת הראשונה ניתנה עוד בטרם הוגש כתב אישום בעניינו של המומחה, ועל כן אין כל עילה לפוסלה; ממילא, לטענת המבקשת, אין לפסול כעת את כל חוות הדעת שכתב המומחה אי פעם. נוסף על כך, סבורה המבקשת כי מדובר בשאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים במקרה ספציפי זה וישנו צורך כי תיקבע הלכה ברורה שתכריע בשאלת זהות ותוכן העברות הפליליות שמצדיקות פסילת מומחה רפואי. לבסוף, טוענת המבקשת כי אין מקום לפסילת חוות הדעת לאחר תום פרשת התביעה, כי פסילת חוות הדעת תגרום לעיכוב בלתי סביר בניהול המשפט שמתנהל מזה כשמונה שנים וכי החלפת המומחה תקשה עליה יתר על המידה שכן היא מתגוררת מחוץ לארץ.

5.

המשיבה טוענת כי אין כל הצדקה למתן רשות ערעור, מכיוון שבית משפט השלום נמנע מלקבוע כי יש לבטל מינויים של מומחים רפואיים שהורשעו בפלילים באופן כללי אלא קבע כי אינו יכול להסתמך על מומחה ספציפי זה. המשיבה מסתייגת מן הטענה כי מומחה יפסל רק כאשר עבירות פליליות שביצע נוגעות בתחום מומחיותו ועיסוקו; לטענתה, אין זה סביר כי מומחה אשר מבצע עבירות פליליות חמורות בחייו הפרטיים ימשיך להיחשב כגורם אמין עליו יתבסס בית המשפט בהכרעותיו. יתר על כן, טוענת המשיבה כי בית משפט השלום בהליך הפלילי לא האמין לגירסתו של המומחה במשפטו והעדיף את עדות המתלוננת. משכך, טוענת המשיבה, הוטל צל כבד על אמינותו של המומחה ואין זה ראוי כי הוא ישמש כ"ידו הארוכה של בית המשפט". באשר לאפשרות שהעלתה המבקשת להותיר על כנה את חוות הדעת הראשונה, מדגישה המשיבה כי בחוות דעת זו לא נקבעה נכות, אלא צוין הצורך בעריכת בדיקה חוזרת, ועל כן אין לה כל משמעות. לבסוף, מצטרפת המשיבה לטענת המבקשת כי יש לזרז את סיום המשפט, אך מפנה להחלטת בית משפט השלום אשר מציינת במפורש כי העיכוב בהליכים המשפטיים עד כה נגרם דווקא מחמת התנהלות המבקשת.

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. ככלל, לא יפסול בית המשפט מומחה שנתמנה על-ידו אלא אם נתגלו פגמים חמורים בשיקול דעתו, במהימנותו, או שהימנעות מפסילה תגרום לעיוות דין (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 693-690 (מהדורה רביעית, 2012). כאשר המומחה הרפואי מורשע בפלילים, בית המשפט עשוי להשתכנע כי מדובר באינדיקציה לחוסר מהימנותו ולהחליט לפוסלו. עוצמת האינדיקציה תלויה כמובן גם בזהות העבירה ובקשר בינה ובין המומחיות הנדרשת. כך למשל, בפרשה אחת לא נפסל מומחה שהורשע בעבירות מס (רע"א 10457/02 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' נציגות הבית המשותף - רח' סלומון 28 חיפה (לא פורסם, 18.2.2003)) ובפרשה

אחרת נפסל מומחה שנחשד בהגשת חוות דעת רפואיות כוזבות (רע"א 2726/04 אזולאי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 7.6.2004)). יחד עם זאת, הקשר בין העבירה ובין המומחיות הרלוונטית מהווה שיקול אחד מני רבים בהם מתחשב בית המשפט בבוחנו אם יוכל להסתמך על חוות דעת המומחה.

7.

ברע"א 4131/09 אמישראגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' צ'ונה

(לא פורסם, 6.7.2009) מונה מומחה רפואי נוסף עקב הגשת כתב אישום כנגד המומחה הראשון בגין התעללות שהתרחשה במטופלים במחלקה הפסיכיאטרית שניהל. על אף שלא התקיים קשר ישיר וחד-משמעי בין העבירה בה הואשם המומחה לבין חוות הדעת שהגיש, נפסק כי שיקול הדעת בעניין מהימנות המומחה מסור לערכאה הדיונית, וזו החליטה כי המומחה לא היה מהימן דיו. אמנם, הצעד שננקט בפרשת אמישראגז הוא מינוי מומחה נוסף, תחת פסילתו, אך ברי כי בית המשפט רשאי אף לפסול את המומחה כאשר הוא סבור כי הוטל צל כבד על שיקול דעתו ומהימנותו. בענייננו, לאחר קבלת תגובות הצדדים לרבות תגובת המומחה, הגיע בית משפט השלום למסקנה כי העבירה שביצע המומחה היא בגדר "פגם המעיב על טוהר מידותיו". בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בהחלטה זו. בנסיבות העניין, יתכן שמוטב היה אילו בית משפט השלום היה מסתפק במינוי מומחה נוסף ונמנע מלפסול את חוות דעת המומחה, אך בהתחשב בשיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בנושא זה, ובכך שמדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" לא מצאתי כל עילה להתערב בהכרעה זו.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ש"ח.