פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4385/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1.
פלוני
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטות בית המשפט המחוזי מרכז בתיק א 039298-03-12 שניתנו ביום4.5.2017 וביום
11.5.2017 על ידי כבוד השופט א' פורג
בשם המבקשים:
עו"ד עמוס גבעון
החלטה
1.בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד המשיבים. בית המשפט מינה מומחה מטעמו. המבקשים ביקשו לפסול את המומחה, ובהחלטה מיום 4.5.2017 נדחתה הבקשה. בית המשפט (כב' השופט א' פורג ) קבע כי "הבקשה לפסילת המומחה נדחית מאחר ואינה מראה טעם לפסילתו, באשר לא התקיימו הנסיבות המוכרות בפסיקה לקבלת בקשה מעין זו ובוודאי שאין חשש לעיוות דין. טענות התובעים, בלא לקבוע מסמרות לגבי משקלן, עניינן למשקל עדותו ואין בהם להוות עילה לפסילתו". על כך מלינים המבקשים, בטענה שהתגלו פערי ידע מהותיים בהיכרות של המומחה עם עובדות המקרה, ולכן יש להורות על פסילתו.
2.לא מצאתי כל עילה להתערבות בהחלטתו זו של בית המשפט קמא, ואני סומך עליה את ידי. הבקשה דכאן לפסילת המומחה היא בקשת סרק, באשר היא תוקפת את תשובותיו של המומחה במהלך חקירתו, וגם אם אניח שכל האמור בבקשה נכון, הרי שאין בכך עילה לפסילת המומחה אלא לתקיפה של מסקנותיו. יודגש כי אף האסמכתאות שהוזכרו על ידי המבקש, אינן תומכות בפסילת המומחה, ומבטאות את הגישה המקובלת שלפיה "פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב " (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נו(4) 673, 678 (2002); וכן ראו: רע"א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני , בפסקה 7 (25.12.2016); רע"א 7323/11 ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (בפול) בע"מ , בפסקה 6 (28.12.2011)).
3.עניין נוסף המונח לפניי הוא בקשה שבמסגרתה התבקש בית משפט קמא "להורות לנתבעות לגלות את כל הרשומות הרפואיות המקוריות (כולל עיון וצילום), המתייחסות לתובעים 1 ו-3 וזאת מכוח תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי". גם בקשה זו נדחתה, ובהחלטה מיום 11.5.2017 נקבע כי הבקשה חורגת מגדרי תקנה 113 שעניינה בגילוי מסמך ספציפי; כי לא הוסבר מהם המסמכים שבהם התעורר חשש לליקויים; כי לבאי-כוח המבקשים ניתנה הזדמנות לעיין בתיק הרפואי במלואו; וכי הבקשה הוגשה בשיהוי, לקראת סיום שמיעת הראיות ומספר שנים לאחר תחילת ההליך. בבקשתם הנוכחית חזרו המבקשים על הטענה כי "לא גולו כל המסמכים הרפואיים ואלו שגולו חסרים ולקויים וקיים חשש כי בוצעו שינויים ברשומות שהומצאו".
גם בהקשר זה, החלטתו של בית משפט קמא מ קובלת עליי, וזאת אף מבלי להידרש למדיניות ההתערבות המצמצמת של ערכאת הערעור בכגון דא (רע"א 6955/16 חברת אולמי אחים סעיד אל הוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ , בפסקה 7 (9.11.2016)). תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת ליתן "צו גילוי מסמך פלוני". אמנם נקבע בפסיקה כי גם "סוגי מסמכים" עשויים להיכלל בגדר "מסמך ספציפי" (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193 (2002)); אלא שהבקשה דנא היא כללית, סתמית וחורגת גם מכך ( רע"א 1743/16 זאבי נ' רום , בפסקה 4 (18.5.2016)).
למעשה, אין מדובר כלל בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, אלא בבקשה להציג את מקור המסמכים, וכפי שעולה מהחומר, עורכת דין מטעמם של המבקשים בחנה את המסמכים במשרדי המשיבה 2. מכל מקום, צריך היה להעלות את הטענה זה מכבר, ו כפי שנתפרש בפסיקה, המילים "בכל עת" בתקנה 113 לא נועדו לצדדים אלא לבית המשפט ( רע"א 2362/90 הלבור תעשיות בע"מ נ' עזרא מיליקובסקי , פ"ד מד(4) 285 (1990)).
4.לבסוף יש לציין כי הבקשה שלפניי מהווה העתק כמעט מדוייק של הבקשות שהוגשו לבית משפט קמא. התנהלות זו אינה ראויה. בקשת רשות ערעור צריכה לשקף את הטעות שנפלה לכאורה בהחלטה השיפוטית ואת ההצדקות להתערבות. לעומת זאת, בקשה שהגשתה דורשת מעורך הדין אך ורק מיומנות טכנית של 'העתק-הדבק', עשויה ללמד על עצמה כי היא אינה ראויה לדיון מעמיק
(השוו: בש"פ 8025/16 קזס נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - פתח תקוה (30.10.2016); רע"פ 6615/13
שוויקי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה , בפסקה 9 (29.10.2013 )). אף לא מן הנמנע כי הגשת בקשות בדרך זו מצדיקה הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה.
נוכח האמור, הבקשה נדחית אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. לפנים משורת הדין, ונוכח מצבו של הקטין-המבקש, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט
בסיון התשע"ז (13.6.2017).
ש
ו פ ט