רע"א 1743/16 גד זאבי נ. זאב רום

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי ) מיום 31.1.2016, במסגרתה התקבלה חלקית בקשה לגילוי מסמכים.

1.אקדים ואסקור בקיצור נמרץ את ההליכים שהתקיימו עד כה וחשובים להבנת הרקע לדיון.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.10.2012 התקבלה תביעה כספית של המשיב (להלן: רום ) נגד המבקש (להלן: זאבי ). ערעורו של זאבי על פסק הדין התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בשאלת חבותו האישית של זאבי מכוח דיני השליחות או הרמת מסך (ע"א 8845/12). לאחר שהוגשו כתבי הטענות ביקש זאבי גילוי מסמכים כללי ובית המשפט המחוזי דחה את בקשתו. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה בהחלטתי מיום 25.11.2015 (רע"א 7824/15). בהחלטתי עמדתי על כך שאין הצדקה "להתחיל את שירנו מהתחלה ולפתוח בשורה של הליכים מקדמיים מבראשית... המבקש שלח למשיב דרישה כללית לגילוי מסמכים. לא נטען על ידי המבקש כי יש ברשות המשיב מסמך כלשהו שלא גולה או שלא נחשף במהלך ההתדיינות הקודמת, וממילא, ככל שיטען המבקש לקיומו של מסמך כאמור הרי שעומדת לו הזכות לעתור לגילויו בכל עת, כאמור בתקנה 113 לתקנות".

2.בהמשך הגיש זאבי בקשה לגילוי המסמכים הבאים: א. המסמכים הנוגעים לעסקת מכירת חברת 'מובילטל' למרטין שלאף; ב. מסמכים הנוגעים למשא ומתן שהתנהל למכירת 'מובילטל' לגורמים נוספים; ג. מסמכים שהוגשו במסגרת הליך בוררות שהתנהל בין רום לבין מיכאל צ'רנוי; ד. מסמכים שהוגשו במסגרת הליכים משפטיים נוספים שבהם היו מעורבים דוד אפל ורואה החשבון יצחק ראט; ה. מסמכים הנוגעים לשומת מס שנערכה לרום, וכן התכתבויות שלו עם רשויות המס בקשר לעסקאות למכירת 'מובילטל' ו-'בזק'; ו. מסמכי התאגדות של החברות 'פונטנה' ו'סמיר', הדוחות הכספיים שלהן ודיווחיהן לרשויות המס.

בית המשפט המחוזי קבע כי נוכח השלב בו נמצא ההליך, הכלל של גילוי מסמכים באופן מירבי לא חל "במלוא היקפו". עוד נקבע כי מרבית המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים, ולכן רום חוייב לגלות לזאבי רק את המסמכים הנוגעים למכירת 'מובילטל' למרטין שלאף ולדמי התיווך בקשר לעסקה זו, ואת מסמכי ההתאגדות של 'פונטנה' שעשויים להיות רלוונטיים לטענה של הרמת מסך.

3.בבקשה לרשות ערעור טען זאבי כי לאחר שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי וכתבי הטענות תוקנו, המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים להוכחת טענותיו, ואין לזקוף לחובתו את העובדה שהוא לא ביקש לגלותם ב"סיבוב הקודם" שבמסגרתו נשמעו מפיו רק עילות סף (התיישנות והעדר יריבות). לטענתו של זאבי אין בנמצא אינטרס לגיטימי להתנגד לגילוי המסמכים, בעוד שגילויים יתרום ליעילות הדיון.

רום התנגד לבקשה וטען כי היא אינה מגלה עילה להתערבות, מה גם שהבקשה אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה ברע"א 7824/15, והמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לגדרי המחלוקת שלצורך בירורה הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה בכפוף להתערבות נקודתית, כמפורט להלן.

בבקשתו של זאבי לגילוי מסמכים צויין כי מדובר בבקשה לפי תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ניתן לראות על נקלה כי למעשה לא מדובר בבקשה לגילוי "מסמך פלוני" כלשון התקנה, אלא לגילוי שישה סוגי

מסמכים שונים. בהקשר זה נפסק כי:

"מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת [...] גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. בתי-המשפט כבר עמדו על ההבחנה שבין 'מסע דיג' של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. על-מנת שהדבר יותר, נדרש המבקש לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים (או סוגיהם) לבין העניין שבפניו" ( רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193 (2002) (להלן: עניין שמשון )).

המשמעות היא כי ככלל, בקשה לגילוי סוגי מסמכים עשויה להיכנס לגדרי תקנה 113. אלא שבמקרה דנא מדובר בבקשה רחבה המתייחסת למסמכים רבים ומגוונים, לרבות מסמכים לגביהם עשויה לעלות טענה לחיסיון , והפסיקה עמדה על כך ש"להרחבה זו של המונח 'גילוי מסמך פלוני' הוצבו גבולות, ועל הבקשה להיות ממוקדת דיה" (רע"א 3059/12 שדורי פרסומות מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור פס' 11 והאסמכתאות שם (1.7.2012) (להלן: עניין מדיה )). להרחבה ניכרת זו של הבקשה לגילוי סוגי

מסמכים, יש השפעה גם על הליכי הערעור, מכיוון שהאפשרות להגיש בקשה רשות ערעור שמורה להחלטה בעניין " גילוי מסמך פלוני"

(סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009). כפי שנפסק בעניין שמשון , ההלכה היא כי במסגרת תקנה 113 ניתן לבקש גם גילוי של סוגי מסמכים, אך לצד זאת ניצב החשש מפני הרחבה שתהפוך את תקנה 113 למסלול לגילוי מסמכים כללי ותרוקן מתוכן את הוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (ראו והשוו: עניין מדיה ; רע"א 1395/12 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא נ' טולידאנו (21.3.2012); רע"א 8834/13 גרון נ' זלץ (13.3.2014); רע"א 4487/14 אברמוביץ נ' קונדה

(11.9.2014) ).

בנוסף, מקובלים עליי דבריו של בית המשפט המחוזי, לפיהם השלב הדיוני בו אנו מצויים משפיע גם הוא על היקף הגילוי, וכבר הבהרתי זאת בהחלטתי ברע"א 7824/15, שהוזכרה לעיל. נוכח טענותיו של זאבי, יובהר כי כמובן אין לקרוא בהחלטתי משום הוראה לגלות כל מסמך שלא נחשף ב"סבב הראשון" של ההתדיינות, ונדמה כי הדברים ברורים מאליהם ואף לא היה צורך ממשי בהבהרה זו. משוכה נוספת ה מקשה על קבלת הבקשה לרשות ערעור היא ההלכה לפיה "ככלל, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים, אלא מקום שבו ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן" (רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי

(10.11.2014)).

5.על רקע שיקולים אלה, אשר נוטים אל עבר דחיית הבקשה, נעבור לבחון לגופה את מידת הרלוונטיות של המסמכים. אקדים ואומר, כי ייתכן שראוי היה למשיב לנמק ביתר פירוט את טענתו לגבי חוסר הרלוונטיות של המסמכים שנתבקשו; ברם אף המבקש לא היטיב להבהיר ולבסס את טענותיו לגבי הרלוונטיות של אותם מסמכים לענייננו.

6.תביעתו של רום היא לקבלת היתרה מתוך דמי תיווך שהבטיח לו זאבי, בסך 1.5 מיליון דולר, בגין תרומתו לגיבוש עסקה למימון רכישת מניות 'בזק' על-ידי זאבי. בכתב ההגנה העדכני מטעמו של זאבי נטען, כי דמי התיווך הובטחו לרום בכפוף להשלמת עסקה נוספת, של רכישת 'מובילטל', אך לאחר שעסקה זו הוכשלה על-ידי רום בחוסר תום לב ובניגוד להתחייבותו, הוא אינו זכאי לקבל את יתרת דמי התיווך. מחלוקת נוספת בין הצדדים היא לעניין חבותו האישית של זאבי.

7.נוכח האפשרות כי עסקת 'מובילטל' תהא רלוונטית להליך, הורה בית המשפט המחוזי על גילוי המסמכים הנוגעים לעסקה זו, ובפרט תכתובות לעניין דמי התיווך. אשר למסמכים הנוגעים למשא ומתן עם גורמים נוספים בעניין מכירת 'מובילטל' אינני סבור שהם רלוונטיים, וודאי שלא בהיקף בו נדרשו, מכיוון שבסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל והשאלה העיקרית היא אם תשלום דמי התיווך הותנה בהשלמת עסקה זו. באופן דומה יש לדחות את הבקשה לגילוי מסמכי הבוררות בין רום לבין צ'רני, ובהקשר זה ראוי גם לציין כי קיימים שיקולים נגד גילוי של מסמכי בוררות ( רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

(6.3.2013)).

אשר למגעיו של רום עם רשות המיסים, טענתו של זאבי היא כי מתוך ערעור המס ניתן יהיה להוכיח כי מדובר בתשלום שהועבר לרום באמצעות תאגידים. אינני סבור כי לשם הוכחת עובדה זו נדרש גילוי מסמכים כה רחב ( השוו:

רע"א 8147/10 קים לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ נ' בכר , פסקה 23 (22.2.2011) ).

גם העובדה שבכתב התביעה ציין רום שהוא דיווח על התקבולים לרשויות המס, איננה מצדיקה בנסיבות העניין את גילויים של כל המסמכים, הדיווחים וההתכתבויות של רום עם רשויות המס בנוגע לעסקאות 'בזק' ו'מובילטל'. זאת, אף מבלי להידרש לטענת חסיון אפשרי ביחסי נישום-מס הכנסה לאור הוראת סעיפים 231-232 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ( רע"א 302/09 יניב ניסים נ' פקיד שומה גוש דן

(5.8.2009).

אך ראו רע"א 8551/00

אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל ,

פ"ד נה(2) 102 (2000) שם נקבע כי תובע אינו יכול להישמע בטענה מעין זו).

8.זאבי הוסיף וביקש גם להורות על גילוי מסמכי ההתאגדות של החברות 'פונטנה' ו'סמיר'. כאמור, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה לגילוי מסמכי ההתאגדות של 'פונטנה'. לא מצאתי הסבר להבחנה בין מסמכי ההתאגדות של 'פונטנה' לבין אלה של 'סמיר', ולטעמי ניתן להורות גם על גילוי מסמכי ההתאגדות של 'סמיר', אף שטיבה של חברה זו לא הוברר עד תום בכתבי טענות הצדדים. לעומת זאת, אין מקום להורות על גילוי הדוחות הכספיים והדיווחים של חברות אלה לרשויות המס. בבקשה שלפניי נטען כי "הדוחות הכספיים רלוונטיים לצורך בחינת האופן שבו נרשמו ההכנסות שהתקבלו ו/או היו צפויות להתקבל אצל החברות בקשר עם דמי התיווך" (סעיף 69 לבקשה). מדובר בניסוח עמום שאין בכוחו לשכנע בכך שהדוחות רלוונטיים לבירור התביעה לגופה.

9.סיכומם של דברים : בהינתן אמות המידה המצומצמות להתערבות בהחלטות בעניין גילוי מסמכים, ועל רקע השלב הדיוני בו אנו מצויים, והחלטתי ברע"א 7824/15, המסקנה היא כי לא עלה בידי המבקש להראות רלוונטיות במידה המצדיקה גילוי מסמכים כה נרחב. אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית, בכפוף לגילוי מסמכי ההתאגדות של 'סמיר' כאמור לעיל בפסקה 8.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסכום של 5,000 ₪.