רע"א 8761/20 פלוני נ. פלוני

1.

בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעתם של המבקשים נגד המשיב, עורך דינם לשעבר, בעילה של רשלנות מקצועית. בתביעה טענו המבקשים, בין היתר, כי המשיב לא הגיש במועד את תביעותיהם בעילה של חיים בעוולה ורשלנות רפואית, מה שהוביל להתיישנותן. בתוך כך נטען כי המשיב שינה תאריך בהסכם שכר טרחה עליו חתמו המבקשים משנת 2007 ל-2013, וסרב להשיב למבקשים את תיקיהם הכוללים רישומים רפואיים.

אחד הסעדים להם עתרו המבקשים בכתב התביעה, בבקשה לסעד זמני, ואף בבקשה למתן פסק דין חלקי, היה חיוב המשיב למסור לידיהם את כל תיקיהם שברשותו, לרבות הסכמי שכר טרחה וייפוי כוח. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' ליבוביץ ) דחה את הבקשות (החלטות מימים 28.1.2020 ו-2.4.2020). בית המשפט קבע כי מתן פסק דין חלקי לא יפיק יתרון דיוני המצדיק להיעתר לבקשה, בהתחשב בכך שכל הרשומות הרפואיות בתיקי המבקשים הועברו אליהם זה מכבר; קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי העברת מסמכים ספציפיים, ייפוי כוח והסכמי שכ"ט; והליך גילוי המסמכים טרם מוצה. בקשות רשות ערעור שהוגשו על החלטותיו של בית המשפט קמא נדחו אף מבלי לבקש תגובתו של המשיב (החלטתי ברע"א 1539/20 מיום

10.3.2020 בנוגע לסעד הזמני שהתבקש והחלטתי ב רע"א 2891/20 מיום

18.5.2020 בנוגע לפסק הדין החלקי שהתבקש).

2.

במסגרת ההליכים המקדמיים, פנו המבקשים ביום 26.2.2020 אל המשיב בדרישה לגילוי מסמכים כללי בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ); עיון במסמכים כאמור בתקנה 114 לתקנות; הצגת מסמכים לפי תקנה 170 לתקנות; מענה על שאלון; וגילוי מסמכים ספציפיים כאמור בתקנה 113 לתקנות, וזאת ביחס להסכמי שכ"ט מקוריים, העתק צילומי של הסכמי שכ"ט, ייפויי כוח מקוריים, העתק צילומי של ייפוי הכוח, ו"כל המסמכים בתיקי התובעים (נא לציין תאריך המסמך ואופן זיהויו לרבות שם עורך המסמך)" (להלן: מכתב הדרישה ). לאחר שהמשיב לא נענה למכתבם, פנו המבקשים לבית המשפט בבקשה למחיקת כתב הגנה. בהחלטה מיום 24.5.2020 נדחתה הבקשה, אך בית המשפט הורה הן למשיב הן למבקשים, להשלים את ההליכים המקדמיים עד ליום 7.6.2020.

3.

ביום 7.6.2020 העביר המשיב לב"כ המבקשים תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון. עוד צירף ב"כ המשיב להתכתבות את המסמכים אשר התבקשו לטענתו על ידי ב"כ המבקשים.

המבקשים טענו כי המשיב לא נענה לבקשתם להמציא תצהיר גילוי מסמכים ספציפי; לא אפשר להם לעיין בעצמם במסמכי המקור; וכן השיב על השאלון באופן חלקי, ועתרו פעם נוספת בבקשה למחיקת כתב הגנתו של המשיב. בתגובה לדברים ענה המשיב, בין היתר, כי העביר את החומר לידי המבקשים כך שהמסמכים גולו ואף נמסרו לעיונם.

בהחלטתו מיום 25.8.2020 קבע בית המשפט, בין היתר, כי נוכח טענת המשיב כי מלוא המסמכים – כולל העתק צילומי של הסכמי שכ"ט וייפוי כוח – הועברו למבקשים, דרישה זו מולאה; כי לפי הודעת המשיב ניתן לעיין במסמכים המקוריים במשרד בא כוחו, ועל הצדדים לתאם מועד לצורך זה; וכי ביחס לתרשומות הפנימיות לגביהן ציין המשיב בתצהיר גילוי המסמכים הכללי שהעביר כי הן חסויות, כי "ככול שמדובר במסמכים שאינם חוסים תחת חסיון או קיימת הצדקה אחרת לאי גילוין – על הנתבע לגלותם, להעביר העתק צילומי שלהן לתובעים ולאפשר להם עיון בהם...".

4.

ב"כ הצדדים קיימו פגישות לצורך עיון במסמכים המקוריים, אך המבקשים טענו כי המסמכים שהועמדו לעיונם לא מילאו אחר דרישתם לעיין במסמכים הספציפיים שביקשו, והגישו בקשות נוספות למחיקת כתב ההגנה של המשיב. בבקשתם האחרונה, הרביעית במספר מיום 16.11.2020, טענו המבקשים כי המשיב לא העמיד לעיונם את הסכמי שכר הטרחה המקוריים (לכאורה) משנת 2013, וכי עד למועד זה המשיב נמנע מלהמציא תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ערוך לפי טופס 12 לתקנות כאמור בתקנה 113 לתקנות, וזאת בניגוד להחלטות בית המשפט המחוזי שהורו על השלמת ההליכים המקדמיים. לפיכך עתרו המבקשים למחיקת כתב ההגנה של המשיב; לחלופין, להורות למשיב להמציא תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ולאפשר עיון בכל המסמכים עליהם הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 25.8.2020; וכן לחייב את המשיב בהוצאות.

5.

ביום 25.11.2020 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה, היא ההחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור שלפניי. בית המשפט קבע כי בהתייחס למסמכים שהועברו בפועל למבקשים או שהועמדו לעיונם, "ממילא העיון מקפל בחובו גם את גילויים" והדרישה לגלותם כעת בתצהיר משוללת כל צורך. אשר להסכם שכר הטרחה המקורי משנת 2013 – לגביו טען המשיב כי מדובר ב טיוטה להסכם שמסמך המקור נותר בידי המבקשים

בית המשפט הורה למשיב להצהיר על גבי טופס 12 לתקנות כי המסמך אכן לא מצוי ברשותו, מתי יצא ממנו ומה היה עליו, כלשון תקנה 113 לתקנות.

בהמשך לכך, הגיש המשיב תצהיר לפיו בחזקתו או בשליטתו מסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי (שכבר הומצא למבקשים) וכי המסמך משנת 2013 אינו נמצא בחזקתו או בשליטתו של המשיב, כמפורט שם.

6.

על רקע זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה נטען כי שגה בית המשפט כשקבע כי העיון במסמכים הספציפיים שגילויים התבקש מייתר את חובת המשיב להמציא תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ערוך כדין לפי התקנות. לטענת המבקשים, כל עוד המשיב נמנע מלגלות בתצהיר מסמכים ספציפי לפי תקנה 113 לתקנות רשימה של המסמכים שהתבקשו ואם הם נמצאים ברשותו – אין באפשרותם לדעת אם כלל המסמכים הרלוונטיים לתביעה הועמדו לעיונם או שמא יש בידי המשיב מסמכים נוספים שהוא נמנע מלגלות. לטענת המבקשים, ללא תצהיר גילוי מסמכים ספציפי לא ניתן לקבוע כי המשיב השלים את הליכי העיון, ואין בתצהירים שהגיש כדי למלא אחר דרישת המבקשים לצו מכוח תקנה 113, שכן תצהיר גילוי המסמכים הספציפי כולל הפנייה לתצהיר גילוי המסמכים הכללי ונעדר התייחסות למסמכים הפרטניים שהתבקשו (פרט להסכם משנת 2013).

בשל כך סבורים המבקשים כי היה על בית המשפט להורות על מחיקת כתב ההגנה של המשיב, ולחלופין, להורות כי המשיב ימציא תצהיר גילוי מסמכים ספציפי לפי דרישתם ויאפשר עיון בכל המסמכים עליהם הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 25.8.2020. עוד טענו המבקשים כי נוכח מחדליו של המשיב והפרת החלטותיו של בית משפט קמא, היה מקום לחייב את המשיב בהוצאותיהם.

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

8.

אכן, צודקים המבקשים בטענתם כי שונה הזכות לגילוי מסמכים מזכות העיון בהם. הליכי הגילוי והעיון הם " הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט" ( רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג , פ"ד ס(3) 264, 269 (2005) (להלן: עניין מחסני ערובה )), המורכב משני אלה: הליכי הגילוי (המוסדרים בתקנות 113-112 לתקנות) והליכי העיון (תקנה 114 לתקנות). "שלב הגילוי הוא ה'מבוא' לשלב העיון, על כן, בשלב ראשון על בעל הדין לבקש, כי יינתן תצהיר גילוי מסמכים כללי ו/או ספציפי, ומשזה ניתן - רשאי בעל דין לדרוש מיריבו לעיין במסמכים שהוזכרו בתצהיר הגילוי, אלא אם קבע בית המשפט אחרת" (רע"א 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ , בפסקה 9 ( 26.5.2013) (להלן: עניין עיריית קלנסווה )).

"ניתן לדמות את שני שלבי הגילוי והעיון לשתי דלתות עוקבות. בשלב הגילוי עומד המבקש בפתח הדלת הראשונה, על מנת לעוברה עליו לעמוד בדרישת הרלוונטיות ולהוכיח כי המסמך נוגע לעניין התביעה. דלת זו היא הכניסה להליכי הגילוי והעיון גם יחד. רק אם התשובה נמצאת חיובית, הדלת הראשונה נפתחת לרגליו. אז רשאי המבקש להמשיך לעבר הדלת השנייה כדי לעיין במסמך" (רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ (5.8.2012)).

מכאן שככלל, הגילוי נועד

ליידע את בעל דין אלו מסמכים מצויים ברשות יריבו, והוא קודם בזמן לשלב העיון, המאפשר לבעל הדין לעמוד על תוכן המסמכים (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 432, 440-439 (מהדורה שביעית, 1995)). בשל כך נפסק כי אין מקום שבית המשפט יידרש לבקשות לעיון במסמכים ובהתנגדויות להן, מבלי שניתן צו לגילוי המסמכים (עניין עיריית קלנסווה , פסקה 10) .

ההלכה היא כי הליכי גילוי ועיון מסמכים מאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר... " (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ , בפסקה 6 (14.8.2005)). בשל כך נקבע

בפסיקה, ביחס לגילוי מסמכים ספציפי לפי תקנה 113, כי קיימת חשיבות ל"עריכת גילוי המסמכים הספציפיים בתצהיר, תוך התייחסות מפורשת לכל אחד מהמסמכים הספציפיים שגילויים התבקש, כדי למנוע מבעל דין את האפשרות להסתיר מסמכים שהוא סבור כי אינם רלוונטיים אך מבקש הצו עשוי לסבור כי ההפך הוא הנכון" ( רע"א 1151/18 מפעלי תובלה בע"מ נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , בפסקה 27 (24.4.2018) (להלן: עניין מפעלי תובלה ); רע"א 5853/14 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין , בפסקאות 10-9 (20.10.2014) (להלן: עניין הנסון ); רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור , בפסקה 10 ) 1.7.2012) (עניין שדורי פרסומת מאוחדים )).

9.

במקרה דנן, מהחלטות בית המשפט עולה כי רוב רובם של המסמכים שהתבקשו במסגרת הבקשה לגילוי ספציפי, אם לא כולם, הועמדו לעיון המבקשים או הועברו אליהם הלכה למעשה עוד קודם להחלטת בית המשפט מיום 25.8.2020. הכוונה בעיקר להסכמי שכר טרחה המקוריים; העתק צילומי של הסכמי שכ"ט; ייפויי כוח מקוריים; והעתק צילומי של ייפויי הכוח (סעיף 5א-ד למכתב הדרישה של המבקשים). אשר לבקשת המבקשים לגלות את "כל המסמכים בתיקי התובעים..." (סעיף 5ה למכתב הדרישה) ובכללם התרשומות הפנימיות, אף שנפסק כי ניתן לבקש גם גילוי של מסמכים מסוג מסוים ואין פגם באי הגדרת המסמך המסוים שגילויו התבקש ( רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי , בפסקה 5 (7.5.2009)) , ספק בעיני אם במקרה הנדון מדובר בבקשה ממוקדת דיה, או שמא ניסיון ל"מסע דיג" או בקשה לגילוי כללי (שם, בפסקה 5; עניין שדורי פרסומת מאוחדים , בפסקאות 11 ו-12; רע"א 1743/16

זאבי נ' רום , בפסקה 4 (18.5.2016) ; וראו גם החלטתי ב רע"א 4487/14 חיה נ' קונדה , בפסקה 7 (11.9.2014)). מכל מקום, מההתכתבויות בין הצדדים דומה כי גם תרשומות פנימיות של המשיב הועמדו לעיונם של המבקשים.

10.

במצב דברים זה בו הועמדו המסמכים הנדונים לעיון המבקשים בפועל, ניתן לראות במשיבים כמי שהצהירו על גילויים, ומכאן קביעתו של בית משפט קמא כי העיון בהם "מקפל בחובו גם את גילויים". קביעה זו מלמדת כי מטרת הגילוי הושגה, ולכן לא מצא בית המשפט קמא לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על גילוי המסמכים בתצהיר גילוי ספציפי נוסף כפי שהתבקש (ראו רע"א 7484/19 קליינמן נ' הרי עדן בע"מ , בפסקה 6 (12.12.2019)

(להלן: עניין קליימן ); השוו לעניין הנסון ; עניין מפעלי תובלה )).

ההחלטה אם להורות על מתן צו לגילוי מסמכים או אם לא, מצויה בסמכותה של הערכאה הדיונית, לה נתון שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לאופן ניהול ההליך, ובכלל זאת בעניינים הקשורים בגילוי ועיון במסמכים (רע"א 6955/16 חברת אולמי אחים סעיד אל הוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ , בפסקה 7 (9.11.2016); עניין קליימן , בפסקה 5). בשל כל האמור, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. כך באשר לעניין תצהיר גילוי המסמכים, וכך באשר לסנקציה של מחיקת כתב ההגנה או של הוצאות שביקשו המבקשים להשית על המשיב, וממילא אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא.

11.

ודוק, בין הצדדים התגלעה מחלוקת בדבר מסמך מסוים, שלטענת המבקשים מדובר ב"הסכם שכ"ט המקורי משנת 2013 (לכאורה)" שלא הועמד לעיונם, ולטענת המשיב מדובר בטיוטת הסכם לצורך שקילת חידוש הייצוג, כשמסמך המקור נמצא בידי המבקשים ואצל המשיב נותר רק צילום של המסמך שהועבר זה מכבר למבקשים. בהחלטתו מיום 25.11.2020 בית המשפט הורה למשיב להצהיר על גבי טופס 12 כי המסמך אכן לא מצוי ברשותו, ותצהיר כאמור הומצא על ידי המשיב. מכאן שניתן מענה לחשש לאי גילוי של המסמך המסוים עליו הצביעו המבקשים.

12.

לא למותר להזכיר כי זו הפעם השלישית שהליכי ביניים שמתנהלים בין הצדדים מגיעים לפתחו של בית משפט זה. הגיעה העת להפסיק לדשדש בפרוזדור ולהיכנס לטרקלין ההתדיינות ( עניין מחסני ערובה , בעמ'

269), ויפים לענייננו הדברים הבאים:

"גילוי מסמכים והעיון בהם וכן הצגת שאלון הם אמצעי עזר חשובים שתועלתם רבה, בעיקר על-ידי החסכון בזמן המבוזבז על השמעת עדים. עם זאת, אין לשכוח שמדובר באמצעים שמטרתם לייעל את שמיעת המשפט שהם טפלים לעיקר. החסכון בזמן שניתן להשיג על-ידי אמצעים אלה הוא שיקול חשוב, אולם שיקול זה מפסיד מערכו אם הזמן המבוזבז בשל התנצחויות על שאלות מסוימות או מסמכים מסוימים, בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור, עולה על המידה" ( רע"א 6823/96 עפאנה נ' מדינת ישראל (29.10.1997)).

13.

לא ניתן לחתום את הדיון מבלי להתייחס לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות ), שנכנסו לתוקף אך לאחרונה.

כאמור, הליכי גילוי עיון נאותים מאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים גלויים" , ומהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן שהוא אחד מעקרונות היסוד של התקנות החדשות (וראו תקנה 2 ותקנה 60(א)) לתקנות אלו).

ה ליכי הגילוי והעיון מוסדרים בפרק ט' לתקנות החדשות, לצד הסדרת המענה על שאלונים. תקנה 57 לתקנות החדשות קובעת את חובת בעלי הדין להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים "המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה". ודוק: להבדיל מהמצב על פי תקנות סדר הדין האזרחי הישנות, הרי שעל פי התקנות החדשות חובה זו חלה באופן "אוטומטי", כך שאין צורך לפנות לבעל הדין שכנגד בבקשה לגילוי מסמכים ואין צורך בהחלטה של בית המשפט לעניין זה (ראו דברי ההסבר לתקנות כפי שפורסמו ביום 16.12.2020 באתר משרד המשפטים, בעמ' 26 (להלן: דברי ההסבר

לתקנות ); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 225 (מהדורה חדשה ומעודכנת, 2020) (להלן: שקד )). אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, עליו "לפרט את הנסיבות הקשורות לכך", וכל זאת לא יאוחר מ-30 ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או במועד אחר עליו יורה בית המשפט (וראו תקנה 6 המגדירה "כתב טענות אחרון" -כתב תשובה או המועד שחלף להגשתו, לפי המוקדם"). תקנה 58 לתקנות החדשות קובעת הוראה דומה לעניין עיון במסמכים, כך שעד שלושים ימים לאחר שבעלי הדין החליפו תצהירי גילוי מסמכים, או במועד אחר עליו הורה בית המשפט, עליהם להשלים את הליכי העיון במסמכים ולאפשר האחד לשני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם.

אכן, טופס 11 וטופס 12, על כל מרכיביהם, לא מצאו את מקומם בתקנות החדשות וכך גם ההבחנה בין גילוי מסמכים כללי לגילוי מסמכים ספציפי. אולם, אופן פירוט המסמכים ומהות ההצהרה (המופיעה בטופס 11 ובטופס 12), מופיעים למעשה כמעט במלואם בתקנה 57, כך שהתקנות החדשות לא ביקשו להכניס שינוי בדין הקיים בנוגע לאופן הפירוט. הזכות של צד לפנות אל משנהו בדרישה לגילוי מסמך ספציפי נגזרת מעצם קיומה של חובת הגילוי והעיון הכללית אשר מהווה "תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן" (תקנה 60(א) רישא, וראו עמ' 5 לדברי ההסבר לתקנות). בהתאם נגזרת גם סמכות בית המשפט ליתן הוראות "בבקשה בעניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני " (שם; וראו תקנה 59(א) לתקנות).

14.

הליכי גילוי ועיון נאותים הם אפוא תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, ובהתאם לכך נקבעו בתקנות החדשות הסנקציות שיוטלו על הפרתם (דברי ההסבר לתקנות, עמ' 27). אם מצא בית המשפט הדן בהליך כי בעל דין לא קיים כראוי את חובתו, רשאי הוא "לחייב את בעל הדין באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו" (תקנה 60(א) סיפא).

בנוסף, בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו (תקנה 60(ג) רישא שהיא המקבילה לתקנה 114א לתקנות הישנות. לביקורת על נוסח תקנה 114א ראו מיכאיל קרייני "הגילוי המוקדם בהליך האזרחי בישראל: מגמות" משפטים לח 559 (2008)).

חידוש בתקנות נוגע למסמך שיש בכוחו כדי להזיק לבעל דין. אם לא גילה בעל דין על קיומו של המסמך המזיק, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, ואם לא הורה כן, יחויב בעל הדין בהוצאות. זאת, אלא אם מצא בית המשפט טעמים מיוחדים שלא לעשות כן (תקנה 60(ג) סיפא).

15.

הנה כי כן, התקנות החדשות מחמירות עם בעל דין שמנסה להסתיר מסמך מזיק הקיים ברשותו, וניתן להטיל עליו מכוחן סנקציות משמעותיות. מצאתי להדגיש את הדברים במבט צופה פני עתיד ועל מנת להבהיר, נוכח הטענות שהעלו המבקשים, כי במקרים המתאימים בהם סבור בית המשפט כי צד להליך לא עמד בחובותיו בכל הנוגע לגילוי ועיון במסמכים, מצויים באמתחתו הכלים ליתן מענה ראוי ומותאם לסיטואציה שבפניו. כל זאת מתוך מטרה לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן ולהגיע לחקר האמת, בהתאם לעקרונות היסוד הקבועים בתקנות החדשות.

16.

במקרה הנדון, וכפי שהוסבר לעיל, איני סבור כי יש עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט שלא להורות על מתן צו לגילוי מסמכים כפי שהתבקש, ומטעם זה הבקשה לרשות ערעור נדחית.

משלא התבקשה תגובה, המבקשים ישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.