ת"א 46789-04-25 ת"א 46789-04-25

1.לפניי בקשת התובעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, וכן בקשה להורות על מחיקת פריטים מכתב ההגנה המתוקן שהגישה הנתבעת. הבקשה לגילוי מסמכים 2. עיינתי בטענות הצדדים בעניין זה. מצאתי להיעתר לבקשה בחלקה. הלכה היא כי בעל דין מחויב לגלות מסמכים המצויים ברשותו, בחזקתו או בשליטתו, ככל שהם רלוונטיים למחלוקת. ככלל, מבחן הרלוונטיות בהליכי גילוי הוא רחב, אולם אין מקום להורות על גילוי גורף או כזה שמכביד יתר על המידה על הצד שכנגד. עוד נקבע כי ככלל אין לחייב בעל דין בגילוי מסמכים שאינם מצויים ברשותו או בשליטתו, ואולם, אין די בטענה כללית בדבר העדר מסמכים ללא פירוט מספק או ללא תצהיר מתאים (ראו, למשל, רע"א 8761/20 פלונית נ' פלוני (20.1.2021)). 3. בענייננו, עיון בתצהיר הגילוי מטעם הנתבעת מעלה כי חלק ניכר מהמענה שניתן הוא כללי ואינו מאפשר לעמוד על היקף המסמכים שאותרו או על טיב הבדיקה שנערכה. כך בפרט ביחס למסמכים הנוגעים להתנהלות הפרויקט, לתכתובות מול גורמים שונים ולמסמכים שעליהם מבקשת הנתבעת לבסס את טענותיה בדבר עיכובים שנגרמו עקב נסיבות המלחמה והנחיות הרשויות. עוד עולה כי ביחס לחלק מן הדרישות הסתפק המצהיר בהפניית התובעים למאגרי מידע ציבוריים או לגורמים שלישיים. אין בידי לקבל עמדה זו באופן גורף. ככל שמדובר במסמכים המצויים בידי הנתבעת או מי מטעמה, או כאלה שהיו בשליטתה במסגרת ניהול הפרויקט, על הנתבעת לגלותם או להצהיר באופן מפורש כי אינם מצויים ברשותה, בחזקתה או בשליטתה. על רקע האמור, אני מורה כדלקמן: סעיף 3(א) לבקשה: לא ניתן מענה ענייני לבקשה לגלות את כלל ההיתרים שהתקבלו ביחס לפרויקט. על הנתבעת להשלים את המענה ולגלות את המסמכים המבוקשים, ככל שהם מצויים ברשותה. סעיפים 3(ב), 3(ג): איני מקבלת בשלב זה את טענת הנתבעת להעדר רלוונטיות. גם אם הנתבעת היא חברה יזמית המעסיקה קבלנים מבצעים, אין בכך כדי לשלול קיומם של מסמכים אלה בידיה או בידי מי מטעמה. משכך, ככל שהמסמכים קיימים, יש לגלותם. ככל שהמסמכים אינם קיימים או אינם מצויים בשליטת הנתבעת ואין באפשרותה לקבלם, הדבר יצוין במפורש בתצהיר משלים. בתצהיר יפורטו גם המאמצים שנעשו לשם קבלת המידע. סעיפים 3(ד), 3(ה): התבקשו תכתובות פנימיות בין הנתבעת לבין מנהלי העבודה בפרויקט, וכן בין מנהלי העבודה לבין עצמם. מדובר בדרישה כוללנית ומכבידה. על כן, ראיתי לצמצם את הדרישה כך שתחול על תכתובות פנימיות הנוגעות לעיכובים בפרויקט או לעיכובים במסירת הדירות. סעיף 3(ו): משהנתבעת טענה כי מסמכי הזכויות צורפו להסכמי המכר ונרשמו בטאבו, עליה להפנות באופן קונקרטי למסמכים שגולו או לצרפם מחדש ככל שלא צורפו בפועל. סעיפים 3(ז)-3(ט): המסמכים המבוקשים נוגעים לטענות הנתבעת בדבר מחסור בכוח אדם והשפעת המלחמה על התקדמות הפרויקט, ומשכך הם רלוונטיים למחלוקת ועל הנתבעת לגלותם. סעיפים 3(י)-3(יא): הסעיפים מתייחסים לרשימות שמיות של עובדי הנתבעת שנעדרו מהעבודה מסיבות שונות. לא מצאתי להיעתר לדרישה זו באופן שבו נוסחה נוכח הפגיעה האפשרית בפרטיותם. על כן, הנתבעת תפרט את מספרם של העובדים שנעדרו מטעמי מילואים או סגר (ללא ציון שמותיהם), ותפרט את מספר ימי ההיעדרות. סעיפים 3(יב)-3(יח): הואיל והנתבעת מבקשת להסתמך, בין היתר, על הנחיות עירייה, פיקוד העורף, צווים עירוניים, מגבלות בטיחות, הפגנות או דרישות אבטחה כתשתית לטענות ההגנה, עליה לגלות את המסמכים שבידיה התומכים בטענות אלה. אין די בהפניה כללית לאתרי אינטרנט, פרסומים חדשותיים או מאגרי מידע ציבוריים. סעיף 3(יט): לא מצאתי להיעתר לדרישה. משמדובר בתכתובות עם באת כוחם של התובעים, לא הובהר מדוע מופנית דרישת הגילוי לנתבעת דווקא, ומה הטעם בחיובה לגלות מסמכים אשר מטיבם אמורים להיות מצויים גם בידי המבקשים. הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה המתוקן 4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי לקבל את הבקשה. תקנה 47(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי: "החליט בית המשפט להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לפי תקנה 46, יורה אם רשאי בעל הדין שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים לכך". החלטה לעניין תיקון כתב ההגנה ניתנה ביום 10.2.2026, תוך שהובהר במסגרתה כי תיקון כתב ההגנה מוגבל לנושאים שביחס אליהם תוקן כתב התביעה, היינו, מחיקת התובעים 41 ו-42 והטענות הרלוונטיות אליהם, וכן תיקון הסעד שהתבקש בהתאם. על כן, כל חריגה מהחלטה זו הייתה טעונה בקשה לתיקון כתב ההגנה, שלא הוגשה. 5. עיון בכתב ההגנה המתוקן מעלה כי הנתבעת לא התאימה את כתב ההגנה לתיקון המצומצם שהוּתר, אלא הוסיפה טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות שלא הופיעו בכתב ההגנה המקורי ואשר אינן נובעות במישרין ממחיקת התובעים 41 ו־42. עיינתי בטענות הנתבעת בעניין זה ולא מצאתי לקבלן אותן. כך, לא מצאתי כי מחיקת שני התובעים שינתה את מהות ההליך באופן המאפשר הגשת כתב הגנה הכולל טענות חדשות. למעשה, גם אם הנתבעת סברה שכך הוא, היה עליה להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה ולא לחרוג מהיקף התיקון שהותר בהחלטה. משהדבר לא נעשה, אין הצדקה להותיר את התיקונים על כנם. 6. אף בטענת הנתבעת כי מאז הגשת כתב ההגנה המקורי חלו שינויים עובדתיים ומשפטיים אין כדי לסייע לה. כאמור, ככל שהנתבעת סברה כי קיימת הצדקה להוספת טענות חדשות בשל שינוי נסיבות או שינוי הדין, היה עליה להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב ההגנה ולקבל רשות לכך. היא לא הייתה רשאית לעשות כן במסגרת כתב הגנה מתוקן שהגשתו הותרה למטרה מוגדרת ומצומצמת (ואינני מחווה דעה באשר לשילוב של טענות משפטיות "טהורות" בגדרי כתב ההגנה). 7. משכך, דין הבקשה, ברובה, להתקבל. הסעיפים שייוותרו עלו מהטענות שהובאו בכתב ההגנה המקורי. לפיכך אני מורה על מחיקת סעיפים 32(ו) בנוסחו המתוקן, 43-34, התוספת בסעיף 51.4: "(הדירות נמסרו)"; התוספת בסעיף 51.6 המתייחסת להיותו של ההסכם "חוזה עסקי" לפי חוק החוזים; התוספת בסעיף 51.8: "אינו מוכחש בכפוף לטענות ולנימוקים המפורטים בהתייחס למסלול 'מחיר למשתכן'". 8. הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן בהתאם להחלטה זו עד ליום 25.10.2026. ככל שלא יוגש כתב הגנה מתוקן במועד, יראו את כתב ההגנה הנוכחי כאילו תוקן בהתאם לאמור לעיל. 9. בנוסף, הנתבעת תמציא לתובעת תצהיר גילוי מסמכים עד ליום 29.10.2026. למסמך יצורפו כל המסמכים כאמור בהחלטה לעיל. 10. בשים לב לכך שהבקשות התקבלו, הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך של 4,000 ש"ח.