רע"א 5406/22 פלוני נ. הראל חברה לביטוח בע"מ

1.

המבקש, יליד 1995, הגיש כנגד המשיבים תובענה בגין נזקי גוף ופגיעה באוטונומיה וכן פיצויים עונשיים בסך מליון וחצי ₪. לטענת המבקש, בילדותו הוא סבל מדלקות רבות, לרבות ובפרט דלקות בדרכי הנשימה העליונות. בשנת 2014, במהלך שירותו בצה"ל, הוא אובחן כסובל מאוושה לבבית, ובהמשך אובחן כסובל ממחלת לב שגרונית (ראומטית) ( rheumatic fever ), ובשל כך נאלץ לעבור ניתוח לב פתוח להחלפת המסתמים שעבר בהצלחה. לטענת המבקש, מצבו הלבבי דהיום הוא תוצאה של אי טיפול מתאים בחיידק סטרפטוקוקוס ואי אבחון במועד של מחלת הלב ממנה הוא סובל. בשל כך נגזר עליו ליטול תרופות רבות למשך כל חייו, והמחלה הותירה אותו עם מוגבלות משמעותית וכן "סיכונים עתידיים קשים למאורע מוחי, זיהום במסתמים וכיו"ב רעות חולות".

לאורך עמודים של כתב התביעה, פירט המבקש את המחדלים שהוא מייחס למשיבים-הנתבעים. בתמצית, הרופאה שהועסקה על ידי קופת חולים מאוחדת (המשיבה 3) טיפלה בו בשנות ינקותו אך לא אבחנה אותו כחולה בדלקת סטרפטוקוקוס, לא העניקה לו טיפול אנטיביוטי מתאים ולא הסבירה להוריו את חשיבות ביצוע משטחי הגרון שאליהם הפנתה אותו (אציין כי הרופאה נתבעה אישית בכתב התביעה, אך בהמשך נדחתה התביעה נגדה, לאחר שקופת חולים מאוחדת הצהירה כי היא נוטלת אחריות על פעולותיה).

בדומה נטען לגבי המשיב 3 שהוא רופא ילדים שטיפל במבקש באופן פרטי במהלך ילדותו.

טר"מ (משיבה 5) נתבעה כמוסד רפואי שהמבקש נבדק בו פעמים רבות בשנות ילדותו והתרשל אף הוא בכך שלא אבחן כי המבקש חולה סטרפטוקוקוס ולא גילה את המחלה הלבבית ממנה הוא סובל.

כלפי המשיבה 2 (להלן: המדינה ) נטען כי התרשלה בכך שלא גילתה את מצבו הרפואי של המבקש במהלך הבדיקות לפני שירותו הצבאי או במהלך שירותו הצבאי (המבקש התגייס בפרופיל 64, ובכתב התביעה נזכר כי קצין התגמולים דחה את תביעת המבקש מן הטעם שמצבו לא נובע מהשירות הצבאי. מהמסמכים שצורפו נמצאתי למד כי גם תביעתו של המבקש לנכות כללית נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי).

המשיבה 1 (להלן: הראל ) נתבעה כמבטחת של קופת חולים מאוחדת.

2.

בסעיף 46 לכתב התביעה, בבחינת הקדמת תרופה לטענה, התייחס המבקש בהרחבה לתוחלת חייו הצפויה. נטען כי על פי הנתונים הקיימים כיום, המבקש הוא בעל כ-50% שרידות לעבור את גיל 44, אך לשיטתו הוא צפוי לתוחלת חיים מלאה ולכן יש לקבוע לו "תוחלת חיים דינאמית מלאה". כתב התביעה מפנה לחוזרי המפקח על הביטוח; ללוחות העדכניים המפורסמים בקודקס הרגולציה של שוק ההון; הדו"ח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ועוד. אביא להלן קטע מתוך סעיף 46 לכתב התביעה (הדגשות במקור – י"ע):

ה.

ראשית , התובע יטען כי את תוחלת חייו במומו יש לחשב על בסיס תוחלת החיים הממוצעת ו/או תוחלת החיים החציונית (המשתקפת בסיכויי שרידות), הכל לפי הגבוה יותר.

ו.

שנית , התובע יטען כי יש לקבוע לו תוחלת חיים דינמית, קרי המתחשבת בשיפורים הצפויים בעתיד בשיעור התמותה בכלל, ובשיעורי תמותת החולים דוגמת התובע (ולרבות ביחס לאוכלוסייה הכללית) בפרט (שיפורים הנובעים בין היתר מהשיפוט בבריאות ובציוד הרפואי, שיפורים בהיגיינה ובתזונה, שיפורים טכנולוגיים וכיו"ב) התובע יטען כי שיפורים אלו צפויים להעלות את תוחלת חייו בצורה משמעותית עד כדי תוחלת חיים דינאמית מלאה.

ו1.

בדומה, קביעת תוחלת חיים דינמית עולה גם מחוזרי המפקח על הביטוח אשר חייב את חברות הביטוח (ואשר הנתבעת מס' 6 מחויבת, כחברת ביטוח, לפעול על פיהם, ואף מושתקת מלחלוק על האמור בהם), להסתמך על תוחלת חיים כאמור בתחומי ביטוחי החיים והפנסיה (ראו למשל: חוזר פנסיה 2017-3-6 'תיקון החוזר המאוחד – דרך חישוב מאזן אקטוארי ומדמי תקנות של קרן פנסיה וקופת גמל מרכזית לקצבה' (1.10.2017) וחוזר 2013-1-2 'חישוב עתודות לתשלום קצבה בפוליסות ביטוח חיים'; ראו גם את הלוחות העדכניים המפורסמים בקודקס הרגולציה של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, וכן מהדו"ח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי המסתמך אף הוא על תוחלת חיים שכזו (וראו למשל את הטבלה המופיעה בעמוד 84 לדו"ח האקטוארי המלא של המוסד לביטוח לאומי ליום 31.12.2010, אשר פורסם בחודש יולי 2013).

[...]

ו3.

התובע יוסיף ויטען כי הנתבעת מס' 6 אף מושתקת מלחלוק על לוחות תוחלת החיים המשמשים אותה בביטוחיה השונים (ואשר חלה עליה חובה לחשוף אותם: ראו למשל רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

(3.11.20219); ת"א (מחוזי ירושלים) 42092-10-13 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 17.6.2019)), ואשר כהצהרותיה בדו"חותיה הכספיים כוללים הנחות בדבר שיפור בתמותה בעתיד, וממילא ככל שהלוחות האמורים כוללים תוחלת חיים גבוהה אף יותר יש לחשב את הפיצויים על פיה".

3.

במסגרת ההליכים המקדמיים, דרש המבקש מהראל גילוי מלוא לוחות התמותה שבהם היא עושה שימוש בכל תחומי פעילותה , כמו פנסיה, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, ביטוח משכנתה, ביטוח סיעוד, ביטוח אחריות וכיו"ב, לרבות כל לוחות התמותה והטבלאות שקיבלה מרשות שוק ההון או כל גורם רגולטורי אחר, וכן כל הטבלאות המשמשות אותה בכל הענפים השונים הנוגעים לעלייה עתידית בשכר הממוצע "ו/או שאינו ממוצע" וכך גם לגבי עלייה עתידית בהוצאות "ו/או עלויות רפואיות ו/או הוצאות ו/או עלויות סיעוד ו/או הוצאות ו/או עלויות אחרות בכל הענפים השונים של פעילותה" כאמור לעיל.

דרישה דומה הופנתה גם כלפי המדינה, ואעמוד עליה בהמשך.

האמור לעיל הוא אך תמצית מדגמית של הדרישה לגילוי מסמכים המשתרעת כל פני שלושה עמודים צפופים. 42 מתוך 45 שאלות בשאלון שהופנה להראל מוקדשות אף הן לנושא של תוחלת החיים, הטבלאות, הלוחות והחישובים האקטואריים הנוגעים לכך. גם בשאלון שהופנה למדינה הוקדשו כ-30 שאלות מתוך 41 השאלות לנושא זה. המבקש תמך יתדותיו לגבי בקשות אלה בהחלטתה של השופטת י' וילנר ברע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (3.1.2019) (להלן: עניין מגדל ).

4.

משלא בא המבקש על סיפוקו מגילוי המסמכים והתשובות לשאלון של הראל ושל המדינה, הגיש בקשה לבית משפט קמא ובגדרה נתבקש, בין היתר, לחייב את המשיבות לגלות את המסמכים ולהשיב כדבעי על השאלונים וכן בקשה למחיקת כתבי ההגנה של המדינה ושל הראל. כן עתר המבקש לחקור את המצהיר מטעם הראל על תצהירו.

5.

בית משפט קמא דחה את רובה ככולה של הבקשה, ואביא להלן את עיקרי החלטתו הרלוונטיים לענייננו:

"הדרישה למספור המסמכים שהועברו למבקש נדחית. נדמה כי יותר משהיא נועדה לדרוש את העברה המסמכים באופן ראוי, יש בה כדי להטריד ולהתיש את הנתבעת. מסמכי הנתבעת הועברו לתובע כשהם ממוספרים, זאת למעט מסמכי המל"ל, וכל שנותר לו לעשות הוא לעיין בחומר.

[...] אשר לדרישה לגילוי הנהלים, יש לדחות את טענות התובע. אין מדובר בנהלים פנימיים של הנתבעת כי אם בחוזרי משרד הבריאות והפרקטיקה הנוהגת – הגלויים לכל. אין לצפות מן הנתבעת כי תעשה את מלאכתו של התובע, ותאסוף עבורו את הנהלים הרלוונטיים, עליהם הוא מבקש לבסס את תביעתו.

אשר לפגמים הנטענים בשאלונים: ראשית יצוין, כי רובם-ככולם של הפגמים הינם פגמים זהים אליהם טען התובע ביחס לתצהיר. לא היה נחוץ להאריך ביחס לפגמים אלה, שעה שמדובר בדרישות ובקשות זהות במהותן.

אשר לנטען בדבר הפניה לא ספציפית למסמכים הרפואיים והטענה כי מדובר 'בהתחמקות', עיון בתשובות שניתנו לשאלות מלמד כי אלו נענו כדין, תוך הפניה לעמודים ספציפיים (אף אם לא לשורה המדויקת כרצונו של ב"כ התובע). לב"כ התובע לא נותר אלא לעיין במסמכים הרפואיים אליהם הופנה בכדי למצוא מזור לשאלותיו. אין לצפות מן הנתבעת כי תעשה את מלאכתו של התובע. ודוק: הפניה לחומרים הרפואיים אינה מהווה ''התחמקות'' כי אם תשובה כדין, וככל שסבור ב"כ המבקש כי מסמכים אלה מחזקים את הנטען בכתב התביעה, הרי שהוא יכול לעשות בהם שימוש כהודיה או בכל דרך אחרת.

ביחס לנתבעת 6 (הראל – י"ע)

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב לרע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל (3.11.2019), איני סבור כי יש ליתן צו המורה על גילוי לוחות התמותה ותוחלת החיים, כמו גם עליית השכר, ההוצאות הרפואיות והוצאות הסיעוד. אכן, בפסק דינה של כב' השופטת וילנר נקבע כי המסמכים המבוקשים הם בעלי רלוונטיות לשאלת תוחלת חייו של התובע ושנויה במחלוקת בין הצדדים. ברם, לנוכח הטענה כי מדובר בסודות מסחריים המחזיקים מידע רגיש וקריטי אשר חשיפתו עשויה לגרום לנתבעת נזקים משמעותיים והצורך לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, איני סבור כי יש להורות לה לחשוף את המסמכים האמורים במקרה זה (הגם שהיה על הנתבעת לציין מסמכים אלו ולטעון בצדם לחיסיון). קביעה זו מבוססת גם על ההלכה הרווחת בפסיקה לפיה את הקביעות הסטטיסטיות ההסתברותיות יש לעשות באופן אחיד, כך שאף אם יש בלוחות האמורים בכדי לחשוף מידע על תוחלת חייו הספציפית של התובע, ולמצער לפי חישובי הנתבעת, אין בכך רלוונטיות לצורך חישוב תוחלת החיים כל זמן שלא חל שינוי בהלכה העקרונית בנושא (ראו: ת"א 27568-12-18

פלונית נ' קופת חולים מאוחדת (11.08.2019). למעלה מן הצורך יצוין, כי גם לטענת התובע לפיה אין מדובר בסודות מסחריים כי אם במידע זמין הגלוי לציבור, אין כל צורך להורות על חשיפת הטבלאות האמורות. אם נכונה טענה זו, ילך אפוא התובע בדרך זו וימצא את המסמכים האמורים.

ביחס לנתבעת 4 (המדינה - י"ע)

בניגוד לנטען, לא קיימת חובה שבדין למדינה כי תשיב בהליך מטעם כלל זרועותיה. בענייננו, אין המדובר במסמכים אישיים של אדם הנוגעים לו באופן ספציפי, ועומדים במוקד המחלוקת בתיק. מדובר במידע אשר המדינה מחזיקה בידיה כריבון, ולא במידע שאמור להיות ברשותה כצד להליך, ועל כן, אין לקבל טענה זו (ראו: ת"א (מחוזי י-ם) 29754-11-13

אנג'ל נ' סאלחה (25.02.2016)).

כך הם הדברים בנוגע לדרישות המתייחסות לנוסח התצהיר והתשובות לשאלות, שאין בהם אלא התפלפלות מיותרת על קוצו של יו"ד ומבקשות כי יובהר שהמידע שנמסר ניתן לאחר בירור עם כל עובדי הנתבעת (אשר לשיטתו של ב"כ התובע, מונה את כל עובדי המדינה בכל מקום שהם). ברי כי לא ניתן – ואין צורך – למלא אחר דרישה זו.

בדומה לאמור בעניין נתבעת 2 (קופת חולים – י"ע) שאלון רפואי אינו קריאה מודרכת של התיק הרפואי, כלשון הצדדים, ואין כל פסול באופן ההפניה שניתן למבקש למסמכים הרפואיים.

5129371

54 באופן כללי יצוין כי חלק ניכר מדרישותיו של התובע אינן עולות בקנה אחד עם המטרות והתכליות שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. בפרט היא אינה עולה אחד עם עקרון המידתיות הקבוע בתקנה 4 לתקנות האמורות שנועד בין היתר למנוע ניצול לרעה של הימשכות ההליכים, מניעת ניהול הליכי גילוי ועיון נרחבים (ראו: יעקב שקד, סדר הדין האזרחי החדש (מהדורה שנייה מעודכנת, תשפ"א) עמ' 20), והפיכת טפל לעיקר".

6.

על החלטה זו נסבה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

המבקש חזר על בקשותיו בערכאה קמא, ובין היתר, הרחיב בטענה לשיפור בתוחלת החיים ולעלייה ריאלית בשכר הממוצע במשק ובהוצאות השונות. המבקש הלין על כך שבית משפט קמא דחה את בקשתו לגילוי ולעיון בלוחות התמותה ותוחלת החיים ובנתוני העלייה הריאלית העתידית בשכר וכן בהוצאות השונות שבהם הראל והמדינה עושות שימוש; אי גילוי הנהלים המצויים בידי המדינה בעניינים הנוגעים להליך; אי חיוב המדינה ליתן תצהיר גילוי מסמכים הכולל הצהרה שאין ולא היו מסמכים נוספים בידי המדינה; אי חיוב המדינה במתן תצהיר תשובות לשאלון המשקף את ידיעות המדינה ולא את ידיעות המצהירה בלבד; ואי חיוב המדינה להשיב לשאלות ללא הפניה גורפת לכל התיעוד הרפואי.

7.

למרות אורכה ורוחבה של הבקשה, דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

אפתח בנקודת המוצא ולפיה ההחלטה אם להורות על מתן צו לגילוי ולעיון במסמכים אם לאו, מצויה בסמכותה של הערכאה הדיונית, לה נתון שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לאופן ניהול ההליך, ובכלל זאת בעניינים הקשורים בגילוי ובעיון במסמכים (ראו, לדוגמה מני רבים, רע"א 7484/19

קליינמן נ' הרי עדן בע"מ , פסקה 5 (12.12.2019);

רע"א 6955/16 חברת אולמי אחים סעיד אל הוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ , פסקה 7 (9.11.2016); יצחק עמית

חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי

131-129 (2021) (להלן: עמית חסיונות ואינטרסים ).

מנקודת מוצא זו נפתח את הילוכנו.

8.

עיינתי בנספחים שצורפו לבקשה, ובין היתר, בבקשות לגילוי מסמכים, בשאלונים שנשלחו על ידי המבקש למשיבות, בבקשות שהוגשו לבית המשפט, בתגובות ובתשובות לתגובות - וחלשה דעתי ותקפה עלי סחרחורת קלה.

אחזור ואביא כדוגמה את הבקשות שהפנה המבקש למדינה. בבקשה לגילוי מסמכים ובשאלון נדרשו " כל הטבלאות ו/או לוחות התמותה ו/או תוחלת החיים " וכן בכל הנוגע לציפיות עתידיות לעליית שכר, המצויים בידי המדינה

בכלל פעילותה או שהמדינה קיבלה או שלחה לגורמים שונים, לרבות ובפרט חברות ביטוח או כל הוראה שניתנה ביחס לכך, ופרוט של כל התכתבות, פגישות או שיחות בין המדינה לבין חברות הביטוח בנושאים האמורים. כן התבקש קובץ הרגולציה של

"רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון ו/או גורם אחר כלשהו" שעוסק בנושאים האמורים, וכן התבקשו כל הדו"חות או העבודות הכלכליות שבוצעו על ידי המדינה בנושאים אלה, וכן בעניין עלייה עתידית בהוצאות רפואיות או עלויות אחרות . בנוסף, השאלון כלל שאלות ביחס לדרישות של המדינה מחברות הביטוח בכל הנוגע להערכת תשואה עתידית בתחומים שונים ; וכן כל הנהלים המצויים בידי המדינה או שהועברו אליה מגורמים אחרים המתייחסים באופן כלשהו לשורה של נושאים בריאותיים.

הבקשות מכבידות על פניהן, ודומה כי לכך נתכוון בית משפט קמא בסיפא להחלטתו בציינו את הבחנה בין עיקר לטפל ואת עקרון המידתיות שקנה לו מעמד בכותל המזרח של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות ).

9.

המסגרת המהותית והדיונית שבה עסקינן היא תביעת נזקי גוף בגין רשלנות רפואית. דומה כי התביעה דנן אינה שגרתית ואינה תביעה שהוכחתה היא עניין של מה בכך. אציין כי רוב הפסיקה העוסקת במחלת לב שגרונית, עניינה בקצבאות ביטוח לאומי והיא נדונה בבתי הדין לעבודה.

מכל מקום, אם וככל שיעלה בידי המבקש לצלוח את שאלת האחריות, אזי יגיע בית המשפט לבחון את נושא הנזק, ובנקודה זו אנו מגיעים לעיקר בקשותיו של המבקש, מושא הבקשה דנן.

10.

אקדים ואומר כי לא נעלמה מעיני כמובן ההבחנה בין גילוי מסמכים לבין עיון במסמכים, כי שלב הגילוי קודם לשלב העיון, וכי על בעל דין לגלות מסמך רלוונטי שברשותו, גם אם בהמשך הוא טוען לחיסיון או לאינטרס מוגן לגבי אותו מסמך (וראו, לדוגמה, החלטתי ב רע"א 8761/20 פלונית נ' פלוני (20.1.2021)).

אחד הרכיבים לצורך חישוב הנזק הוא תוחלת חייו של המבקש. מתגובת הראל בבית משפט קמא, נמצאתי למד כי הפער לגבי תוחלת החיים בתיק זה עומד על שש שנים בלבד (!!!). הרבה מהומה על כמעט לא מאומה (ולא נעלם מעיני כי המבקש חלק על כך בסעיף 4 לתשובתו לתגובת הראל בבית משפט קמא). מה עוד, שמכתב התביעה – שבו ציין המבקש כי בניסיון לשפר את מצבו הנפשי רכשו לו הוריו טרקטורון – עולה שאין ענייננו בתובע שזקוק לעזרת צד ג' בפעולות ה- A.D.L קרי, בפעולות היום-יום הבסיסיות, שאז יש נפקות כספית נכבדה לקיצור תוחלת חיים.

אך גם אם אניח לצורך הדיון, כי המחלוקת בין הצדדים לגבי קיצור תוחלת החיים עומדת אפילו על עשרים שנה, גם בכך אין רבותא. בתיקים לא מעטים של נזקי גוף, אם כתוצאה מתאונת דרכים, תאונת עבודה או רשלנות רפואית, בית המשפט נדרש כעניין שבשגרה לשאלה הנוגעת לתוחלת חייו של הנפגע. כדי להכריע בשאלה זו,

הצדדים מציגים חוות דעת מטעמם, חוות דעת הנשענות, בין היתר, על ספרות ומאמרים רלוונטיים.

11.

המבקש העמיד על ראש שמחתו את הטענה כי בין לוחות תמותה סטטיסטיים של הלמ"ס, המבוססים לכאורה על נתוני העבר, לבין לוחות תמותה דינמיים של רשות שוק ההון, יש להעדיף את הלוחות הדינמיים.

ספק אם נכונה התזה של המבקש, לפיה הלוחות של הלמ"ס מתעלמות מתחזיות צופות פני עתיד. אך גם בהנחה שכך הם פני הדברים, אין בכך כדי להצדיק דרישה של המבקש לחשוף את כל לוחות התמותה הפנימיים של הראל שבהם היא עושה שימוש לצורך ביטוחי חיים ופנסיה. אם סבור המבקש כי ההתפתחות הטכנולוגית והרפואית תביא להארכת תוחלת חייו, ייכבד המבקש או המומחה מטעמו ויעלה טענה זו, ובית המשפט יבחן את הטענה ויכריע בה. כך, לדוגמה, באחת התביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התייחס בית המשפט למחלת הלב השגרונית ממנה סבל התובע, וכך נאמר שם:

"עם זאת, מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כמו גם מהתשובות לשאלות ההבהרה שהשיב המומחה עולה, כי: ' 'הפרוגנוזה של חולים עם מחלת לב שגרונית השתפרה בהרבה במשך השנים אודות לטיפול המודרני במחלה זו'" (ת"א (מחוזי י-ם) 494/93 קרא נ' בוזגלו , עמ' 4 (11.6.1996)).

הדברים נאמרו לפני כמעט עשרים שנה, והם תואמים את התזה של המבקש כי יש להתייחס לאפשרות שיהיה שיפור עתידי במצבו לנוכח ההתקדמות הרפואית-טכנולוגית. כל זה, הפלא ופלא, מבלי שבאותו מקרה עמדו בפני בית המשפט לוחות תמותה. יש להניח שביני לביני, הפרוגנוזה השתפרה עוד יותר. לפנינו דוגמה לכך שלבית המשפט היו מאז ומתמיד, וגם כיום, את הכלים להתמודד עם הסוגיה של קיצור תוחלת חיים גם ללא המחלוקת "העקרונית" של סטטיסטי מול דינמי.

לטעמי, המחלוקת בדבר קיצור תוחלת החיים של המבקש לאור אפשרות של שיפור עתידי בתוחלת החיים, אינה שונה, לדוגמה, מטענה לפיה טיפול מסור שניתן לנפגע קוודרופלג על ידי בני משפחתו, מונע פצעי לחץ ולכן יש להעריך ולהאריך את תוחלת חייו יותר מהתוחלת הממוצעת לנכים במצבו. בית המשפט מעריך כדבר שבשגרה משקלה של טענה זו בהתאם לעובדות שהונחו בפניו ולחוות דעת המומחים.

12.

כך גם לגבי העיון בנתוני העלייה הריאלית הצפויה בשכר ובהוצאות הטיפול הרפואי.

התקשיתי להבין את הרלוונטיות של נתונים אלה לענייננו. בדיני הנזיקין, לפחות כפי שהם כיום, בית המשפט פוסק על פי השכר הממוצע במשק כפי שהוא ידוע ביום מתן פסק הדין, ולא על סמך תחזיות לעליית השכר הממוצע בעשר השנים הקרובות. מובן כי בית המשפט רשאי לפסוק, וכך נעשה גם כדבר שבשגרה, כי הנפגע היה משביח את שכרו במהלך השנים. אך אין לכך ולתחזיות לעתיד ולא כלום, ואין בכך כדי להצדיק גילוי מסמכים פנימיים של הראל או של המדינה שיש בהם, אם בכלל, תחזית לגבי עליית השכר במשק.

גם הוצאות רפואיות ואחרות, נבחנות ונפסקות על פי הנתונים הידועים בעת מתן פסק הדין, ולא על סמך תחזית כזו או אחרת לגבי עלות הסיעוד וההוצאות הרפואיות בעתיד. גם בנקודה זו, בית המשפט רשאי כמובן לקחת בחשבון בחישוב הנזק, כי בעתיד תחול התייקרות כזו או אחרת ברכיב טיפולי מסוים, ובהתאם לכך לחשב מראש את עלות הטיפול לעתיד בהתחשב בהערכתו-שלו. אך מכאן ועד לשימוש בטבלאות המשמשות את הראל לצרכיה שלה, בכל ענפי הביטוח למיניהם (פנסיה, ביטוח מנהלים, פוליסות למיניהן ולסוגיהן השונים) – רב המרחק.

המבקש הפך את טבלאות התמותה, את נתוני העלייה העתידית בעלויות ואת נתוני התשואות, לראש ולדגל בתביעתו ובבקשה לגילוי מסמכים ולמתן תשובה לשאלונים. ברם, במשרעת שבין מידע חיוני לבין תועלת שולית, אני מוצא שתועלתן של אלה שולית ביותר. הזכרנו בפתח דברינו כי הבקשות הן מכבידות, וכבר שנינו ולמדנו כי "ככל

שמידת

ההכבדה

גדולה

יותר כך

יש

להקפיד

במידת

הרלוונטיות

של

המסמכים" ( רע"א 5452/16 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' עמותת קריית נווה שלום לשעבר פנימיית פורת יוסף , פסקה 11 (8.8.2016)).

במקרה דנן, לצד הרלוונטיות השולית, קיים גם אינטרס נוגד של סודיות מסחרית, באשר יש להניח כי בתחרות שבין חברות הביטוח, לכל חברת ביטוח לוחות וטבלאות פנימיות ואקטואריה פנימית שעל פיהן היא עורכת את חישוביה. כך, בדו"ח התקופתי של הראל לשנת 2021 (נספח 6 לבקשה) מציינת הראל כי "התחייבויות לגמלאות בתשלום מחושבות בהתאם לתוחלת החיים הצפויה על בסיס לוחות תמותה עדכניים אשר נבנו לאחר בחינת ניסיון הקבוצה ובסיוע נתונים אשר פורסמו על-ידי אקטואר האוצר בחוזר הממונה" (הדגשה הוספה – י"ע). הדברים מלמדים על כך שבסוד מסחרי עסקינן, וכי לוחות התמותה משמשים את הראל כבסיס לחישוב אקטוארי, שבתורו משמש לקביעת הפרמיה בפוליסות השונות אל מול העתודה הכספית שעל הראל לשמור כדי לעמוד בהתחייבויותיה הצפויות. לעיתים, המעבר מרווח להפסד נובע משינויים בלוחות התמותה, כך שהמדובר בעניין אקטוארי-מסחרי מובהק. כך הגיונם של דברים, וכך עולה גם מתצהירו של האקטואר הראשי מטעם הראל שהדגיש בתצהירו כי "מדובר במידע עסקי מסחרי חסוי ורגיש, שאינו נחלת הרבים ואינו אמור להיות נחלת הכלל... אם הלוחות ייחשפו, ייגרמו לנתבעת נזקים אדירים, להם לא תהיה תקנה. ודוק, בהיות הנתבעת גוף מפוקח בכוונת מכוון מאפשר הרגולטור לנתבעת לשמור על מידע מסחרי זה כחסוי".

13.

ובכלל, האם ניתן להקיש מלוחות תמותה בענף של ביטוח חיים, ביטוח בריאות או ביטוח סיעוד, שבו המבוטח עובר הליך של הצהרה וחיתום רפואי, ללוח תמותה המשמש את האוכלוסיה הכללית? כך, נטען כי בענפי הביטוח שבהם מתקיים הליך של חיתום רפואי, אוכלוסיית המבוטחים בריאה יותר ובעלת תוחלת חיים גבוהה יותר לעומת האוכלוסיה הכללית.

ובכלל, מי לידינו יתקע כי לוחות התמותה של הראל בענפים השונים, הם הלוחות הנכונים שיש להסתמך עליהם, ולא לוחות תמותה הנהוגים בחברות ביטוח אחרות?

שאלות ותמיהות אלה אך ממחישות כי היעתרות לדרישות המבקש הייתה מוליכה את הצדדים ואת בית המשפט לנתיבים ולמשעולים צדדיים.

14.

לכך יש להוסיף, כי המגמה בדיני הנזיקין היא של האחדה ופישוט של הדברים. יצירת "מפה סטטיסטית" אינדיבידואלית לכל ניזוק בהתאם לסיווגו כמבוטח לפנסיה או כמבוטח בביטוח אחריות או בביטוח סיעוד או בביטוח בריאות, אם כצווארון לבן או כצווארון כחול אם כמתגורר בפריפריה או במרכז, כפי שעולה ממסמך שפרסמה רשות שוק ההון – כל אלה נוגדים מגמה זו (והשוו ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא , פ"ד ס(3) 13, 46 מול האות ב (2005)).

15.

בהינתן הרלוונטיות השולית של המסמכים המבוקשים, ובהינתן שהתביעה דנן אינה תביעה קלה כלל וכלל, כוחו של האינטרס הנוגד של סודיות מסחרית לגבור, ויפים לענייננו הדברים הבאים:

"במשולש הצלעות עוצמת התביעה-עוצמת הרלוונטיות-עוצמת החיסיון/האינטרס המוגן, מקום בו התביעה היא גבולית מלכתחילה, אין לתלות עליה תלי תלים של הליכי גילוי מסמכים. כשלעצמי, אני סבור כי יש מקרים בהם ראוי להקדים גם בחינה לכאורית של התשתית הראייתית, למשל, מקום בו החיסיון נוגע לסודות מסחריים" (רע"א 5247/15 ג'אנופולוס נ' הימנותא בע"מ , פסקה 36 (28.8.2016)).

אמור מעתה:

"מקבילית הכוחות כוללת ארבע צלעות שיש ליתן משקל לכל אחת מהן:

עוצמת הרלוונטיות, עוצמת החיסיון/האינטרס המוגן, סיכויי התביעה ומידת ההכבדה הכרוכה בגילוי" ( עמית

חסיונות ואינטרסים , עמ' 68-67, הדגשה במקור – י"ע).

16.

מהטעמים האמורים לעיל, גם איני רואה להיעתר לבקשתו החלופית של המבקש בבית משפט קמא, ולפיה: בית המשפט ימנה אקטואר מטעמו במימון הראל והלה יעיין בלוחות ויתן חוות דעת שתתייחס לדרך החישוב העקרונית שבה עושה שימוש המומחה "על מנת שניתן יהיה לבחון את הנוסחאות בהן השתמש ולראות האם מדובר בנוסחאות מקובלות ונכונות" והחלק השני של חוות הדעת "יתייחס ללוחות השונים ויכלול את שם הלוח, ואת תוחלת החיים העולה ממנו לניזוק במגדרו וגילו של התובע".

17.

במבט מעל פני הדברים, כמות האנרגיה שהושקעה בהתכתשות בין הצדדים על לוחות התמותה והטבלאות למיניהן וסוגיהן השונים, אינה מידתית כלל וכלל לנפקות המחלוקת ולעובדה שממילא יש בידי בית המשפט כלים להכריע בשאלות של קיצור תוחלת חיים, כפי שנעשה כדבר שבשגרה. אכן, החיסכון בזמן הוא שיקול חשוב שבבסיס ההליך של גילוי מסמכים "אולם שיקול זה מפסיד מערכו אם הזמן המבוזבז בשל התנצחויות על שאלות מסוימות או מסמכים מסוימים, בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור, עולה על המידה" (רע"א 6823/96 עפאנה נ' מדינת ישראל (29.10.1997), וראו גם החלטתו של כב' השופט א' דראל ברע"א (מחוזי י-ם) 28880-03-21 אייזנטל נ' כ.ז. משכנות יצחק בע"מ , פסקאות 38-35 (18.4.2021)).

18.

המבקש תלה יתדותיו בעניין מגדל ,

אך באותו מקרה בית המשפט לא הכריע בשאלה, אלא החזיר את הדיון לערכאה הדיונית "על מנת שידון בטענות אלה, ויאזן בין רלוונטיות המסמכים לתביעה הנדונה כפי שנקבע לעיל, לבין האינטרסים המוגנים להם טוענים המשיבים". עוד הדגיש בית המשפט שם כי אין בהחלטתו "כדי להביע עמדה כלשהי באשר למשקלם של המסמכים ובאשר לסוגיה העקרונית שבמחלוקת בדבר אופן חישוב תוחלת חיים". לכן, איני סבור כי ניתן להסיק מהחלטה זו כי טענת המבקש התקבלה על ידי בית משפט זה, ואיני סבור שניתן להסיק ממנה מסקנה גורפת שלפיה טבלאות תוחלת חיים הן תמיד רלוונטיות.

19.

המבקש הלין על כך שבית המשפט לא נעתר לבקשתו לחקור את המצהיר מטעם הראל.

ככל שהבקשה נסבה על תצהיר גילוי המסמכים, הרי שגם על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות ) נקבע בפסיקה כי הליכי הגילוי הם סופיים ובדרך כלל אין אחריהם ולא כלום (ראו, לדוגמה, רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (14.8.2005)), ומכאן הכלל שאין להתיר חקירה על תצהיר גילוי מסמכים (רע"א 9122/07 ברזילי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (19.11.2007)).

ככל שהבקשה נסבה על תצהיר תשובות לשאלון, הרי שתקנה 110 לתקנות הישנות אכן אפשרה לבעל דין לחקור מצהיר על התשובות שניתנו לשאלון, אך

בפרקטיקה כמעט שלא נעשה שימוש באפשרות זו. בתקנות החדשות אין זכר לאפשרות זו, ולדידי, יש לפרש אותן בנקודה זו כפשוטן. מתן אפשרות לחקור את המצהיר על שאלון, עלולה להפוך את הליכי הגילוי המוקדם, שהם חלק משלב ההכנה למשפט, למעין הליך הוכחות, ואנה אנו באים. מכאן, שצדק בית משפט קמא שלא אפשר למבקש לחקור את המצהיר מטעם הראל.

20.

ומעניין לעניין, בעניין קרוב אחר.

המבקש עתר לבית משפט קמא בבקשה להורות למדינה ליתן תצהיר גילוי מסמכים על פי טופס 11 לתקנות הישנות. טופס זה כולל ארבעה רכיבים: פירוט של מסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת שבחזקת בעל הדין או בשליטתו; פירוט של מסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת שהיו בחזקתו או בשליטתו של בעל הדין, אך יצאו מרשותו, והיכן הם נמצאים; הצהרת המצהיר שלאחר חקירה ודרישה שערך לשם איתור המסמכים, אין בחזקתו או בשליטתו, שלו או של אדם מטעמו – או בידי הגוף שמטעמו ניתן התצהיר – מסמכים רלוונטיים אחרים; הצהרת המצהיר שהוסמך מטעם בעל הדין לערוך את התצהיר (לפסיקה בנדון ראו עמית חסיונות ואינטרסים , עמ' 73-71). קצפו של המבקש יצא על כך שהמצהירה מטעם המדינה לא נקטה בתצהירה בלשון טופס 11.

טופס 11 על פי התקנות הישנות, אכן לא מצא את מקומו בתקנות החדשות. ברם, אופן פירוט המסמכים ומהות ההצהרה המופיעה בטופס 11 הנ"ל, מופיעים למעשה בתקנה 57 הקובעת כי בתצהיר גילוי המסמכים יש לפרט את המסמכים " המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך". המצהירה מטעם משרד הביטחון הצהירה כי היא עושה את תצהירה "לאימות רשימת המסמכים בחזקת משרד הביטחון או שליטתו הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בתיק [...] לא ידועים לי על מסמכים נוספים שהיו בחזקת או בשליטת משרד הביטחון הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת במשפט זה, ושאינם נמצאים עתה בחזקת המשרד או בשליטתו. ככל ויתגלו מסמכים נוספים תימסר הודעה מתאימה". אכן, המילים "לאחר חקירה ודרישה" כאמור בתקנה 57 נשמטו מהתצהיר, ומן הדין היה לכלול אותם בתצהיר. ברם, כפי שעולה גם מההתכתבויות בין הצדדים, הובהר למבקש כי למיטב ידיעת המצהירה אין ומעולם לא היו מסמכים רלוונטיים נוספים. לכן, איני רואה בנסיבות המקרה דנן טעם להיעתר לדרישתו הדווקנית של המבקש ולהורות למשרד הביטחון להגיש תצהיר מתוקן שיכלול גם את המילים החסרות.

21.

לטענת המבקש, הוא תבע את המדינה, ולא את משרד הביטחון, ולכן היה על המצהירה מטעם משרד הביטחון להצהיר גם לגבי מסמכים אחרים הנמצאים ברשות המדינה ולא להסתפק רק במסמכים של משרד הביטחון. לתמיכה בטענתו ציטט המבקש מספרי שם נכתב:

"מדינת ישראל, על כל זרועותיה, היא בעל דין אחד. לפיכך, אם מצויים מסמכים רלוונטיים למחלוקת בהליך האזרחי בכמה זרועות או גופים של המדינה, הרי שחלה על המדינה החובה לגלותם, גם אם ציין התובע כנתבע גוף אחד או זרוע אחת של המדינה. עם זאת, העובדה שמדינת ישראל היא צד להליך אזרחי אינה פותחת, כשלעצמה, פתח לבקשת גילוי רחב מצד בעל הדין היריב, ביחס למסמכים המצויים בכל אחד ואחד מגופיה וזרועותיה. במיוחד אמורים הדברים ביחס למרשמים שהמדינה מנהלת כריבון (כגון מרשם מקרקעין). מסמכים אלה לא ייחשבו כמסמכים המצויים 'ברשותו או בשליטתו של בעל הדין' לצורך ההליך האזרחי, אף שבפועל הם כאלה ( עמית

חסיונות ואינטרסים , עמ' 73, הדגשה שלי – י"ע).

המבקש הדגיש את הרישא של הדברים, אך ההדגשה דכאן היא התשובה לטענתו. אסביר.

הרלוונטיות נתחמת כידוע על ידי כתבי הטענות. המבקש טען כי היה על הצבא לאבחן את המחלה הלבבית עובר לגיוסו לצה"ל. דהיינו, טרונייתו של המבקש היא כנגד משרד הביטחון מכוח עילה מוגדרת הנוגעת לשירותו הצבאי והמיון לקראתו (במאמר מוסגר אציין כי המדינה טענה כי דין התביעה נגדה להידחות ולו משום עקרון ייחוד העילה).

לכן, איני רואה כל סיבה שבגינה המצהירה מטעם משרד הביטחון תפנה אל משרד החינוך או אל משרד הרווחה או אל משרד האוצר או אל משרד התחבורה בשאילתה אם יש ברשותם מסמכים כלשהם הקשורים למבקש. זאת, להבדיל מהמקרה שנדון ברע"א 4826/12 מדינת ישראל–המשרד לבטחון פנים נ' פלוני (7.8.2012), שם ביקשה המדינה כנתבעת לעשות שימוש בחומר שנמצא בשתי זרועות שונות שלה – צה"ל (משרד הביטחון) והמשטרה. בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה כזה על המדינה להיכבד ולבקש צו מבית המשפט, והיא אינה רשאית לנצל את יכולותיה ואפשרותה להשיג את החומר. החלטה זו נהפכה בבית המשפט העליון שקבע כי המדינה רשאית לאסוף מידע הדרוש לה להגנתה, והמצוי בידי רשות מרשויות המדינה, וכי משרד הביטחון ומשטרת ישראל "הם שתי זרועות של אותו בעל דין שנקרא 'מדינת ישראל'". ודוק: באותו מקרה היה מדובר במידע שנחוץ למדינה להגנתה על פי חזית המחלוקת. במקרה דנן, לאור תיחום העילה בכתב הטענות, אין כל סיבה שבגינה תחל המדינה במסע לאיתור ולחיפוש חומר הקשור למבקש בכל רחבי משרדי הממשלה השונים.

בשורה התחתונה, מטבע הדברים כי ברשות המדינה עשוי להימצא מידע רב על אודות כל אזרח במדינת ישראל בכל תחומי החיים. אין משמעות הדבר שכל אימת שפלוני מגיש תביעה כנגד המדינה, על המדינה לפשפש בכל זרועותיה, משרדיה ויחידותיה אחר מידע הנוגע לפלוני ושאינו נוגע לליבת המחלוקת. לפנינו דוגמה נוספת לדרישה מכבידה ובלתי מידתית של המבקש, דרישה שהיא בבחינת מסע דיג באוקיינוס רחב ידיים בניסיון ללכוד דגיגון כלשהו שאין כל ידיעה על עצם קיומו, מקורו, זהותו, גודלו ומקום הימצאו.

22.

לא מצאתי ממש גם בהשגותיו של המבקש על כך שהמצהירה מטעם משרד הביטחון הפנתה למסמכים הרפואיים, ואין לי אלא להפנות להחלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה.

23.

הערה לפני סיום.

בין הנספחים שצורפו לבקשה לכדה את עיני בקשת המבקש להחשת הדיון. בבקשה, שהוגשה בחודש יולי 2021, הלין המבקש על כך שהתיק מתנהל שבע שנים תמימות, ועל כן התבקש בית המשפט "ליתן עדיפות לתיק, להחיש את הדיון ליתן החלטות בעניין גילוי לוחות התמותה, ולקבוע את התיק להמשך ולראיות, מיד ובדחיפות לאחר גילוי לוחות התמותה".

הנה כי כן, התיק מדשדש שנים במסדרון, והכל בשל לוחות התמותה, שאין בהם כל צורך ותועלתם לקידום התיק היא מזערית, אם בכלל. מקום שבו הדב עדיין לא ניצוד ומסע הציד אף טרם יצא לדרכו ונמצא עדיין בשלב קדם המשפט, אין טעם ואין תוחלת להתכתש על קצה זנב פרוותו של הדב. הגיעה העת לבירור התביעה לגופה, ועל כגון דא נאמר:

" הליכי גילוי מסמכים ושאלונים הינם הליכים מקדמיים שלא ניתן להפריז בחשיבותם... עם זאת, ההליכים המקדמיים הם אך הפרוזדור לטרקלין, וכאשר נוכחת הערכאה הדיונית כי בעלי הדין מתעכבים בפרוזדור יתר על המידה, רשאית היא לומר 'עד כאן' ולהורות על הגשת תצהירי עדות ראשית אף אם לא נסתיימו הליכי הגילוי המוקדם"

( רע"א 6720/13

סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ נ' anton hubner gmbh , פסקה 3 (16.10.2013); כפי שצוטט לאחרונה בהסכמה ברע"א 3655/22 כפריס אן.די.סי בע"מ נ' מרכז מכרות היהלומים בע"מ , פסקה 18 (18.8.2022)).

24.

סוף דבר שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.