רע"א 5536-23 רע"א 5536-23

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' סלע) בת"א 2303-06-20 מיום 20.6.2023, במסגרתה נדחתה, בין היתר, בקשה לקבלת תעודת עובד ציבור או לחילופין לזימון עד מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס).

1.העובדות הרלוונטיות לעניין פורטו בהחלטתי ברע"א 5406/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.8.2022) (להלן: עניין פלוני) ויש לקרוא אותה כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו. בתמצית יאמר כי המבקש, יליד 1995, הגיש כנגד המשיבים תובענה בגין נזקי גוף ופגיעה באוטונומיה, וכן פיצויים עונשיים, בסך של מיליון וחצי ש"ח.

2.אחת מטענותיו של המבקש בהליך העיקרי היא כי על פי הנתונים הקיימים כיום, יש לו 50% שרידות לעבור את גיל 44, אך לשיטתו הוא צפוי לתוחלת חיים מלאה, ועל כן, יש לקבוע לו "תוחלת חיים דינאמית מלאה". בהמשך לכך, המבקש עתר לזימון ד"ר אחמד חליחל או נציג אחר מאגף דמוגרפיה ומפקד בלמ"ס עבור קבלת מסמכים באשר לתחזית האוכלוסייה העדכנית של הלמ"ס ודרך חישוב תוחלת החיים בשנתון.

בית משפט קמא דחה את הבקשה וקבע, בין היתר, כי הבקשה מהווה ניסיון לעקוף את החלטתי בעניין פלוני שלא להיעתר לגילוי מסמכים וטבלאות תמותה בשלב ההליכים המקדמיים, וזאת בדרך של זימון והעדת עדים שיביאו עימם את המסמכים הללו; וכי הבקשה תגרום להכבדה ניכרת על ההליך, ונוכח התועלת השולית שלה, אין מקום להיעתר לה.

3.על החלטה זו נסבה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

המבקש טען כי שגה בית משפט קמא כשדחה את הבקשה לקבלת תעודת עובד ציבור או לחילופין לזימון עדים. בין היתר, נטען כי מדובר בעדות רלוונטית לשאלת תוחלת החיים של המבקש, ובהתאם לפסיקה, די ברלוונטיות העדות כדי להתיר את זימון העד; כי בניגוד לבקשה לגילוי מסמכים, כעת לא קיים אינטרס נוגד של סוד מסחרי; כי לא מדובר בתועלת שולית בלבד להליך שכן מבחינה מספרית יכול להיות הבדל מהותי בגובה הפיצויים שיפסקו למבקש אם תתקבל טענתו לתוחלת חיים דינאמית; כי קבלת תעודת עובד ציבור לא אמורה להכביד באופן ניכר על ההליך, וגם אם מדובר בחקירת עד, הרי שלמצער היה על בית המשפט לאפשר למבקש לבחור בעצמו את מספר העדים המצומצם שיוכל להעיד מתוך הרשימה כולה; וכי לא מדובר בניסיון לעקוף את הליכי גילוי המסמכים שכן המסמכים המבוקשים בבקשה זו כלל לא נכללו בבקשה לגילוי מסמכים.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

יובהר כי בהתאם להוראת סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, החלטה שעניינה דחיית בקשה לזימון עדים מוחרגת מהצו ולכן, אין ככלל מניעה לדון בה. עוד נקבע כי הסמכות לסרב לבקשה לזימון עד צריכה להיות מופעלת בזהירות רבה ולעיתים נדירות (רע"א 5573/15 אברבוך נ' OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD, פסקה 5 (17.8.2015)). יחד עם זאת, מדובר בהחלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וזאת בשל היכרותה עם הצדדים ועם חומר הראיות. משכך, ערכאת הערעור תמנע ככלל מהתערבות בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים ביותר (ראו למשל, רע"א 6036/22 פריש נ' סאקס, פסקה 7 (18.10.2022); רע"א 4834/22 ד"ר שלמה כהן ושות' נ' עו"ד וטשטיין, פסקאות 8-7 (20.7.2022) (להלן: עניין וטשטיין); רע"א 561/17 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר, פסקה 9 (26.1.2017); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 514 (מהדורה שלוש-עשרה, 2020)).

מתי רשאי בית משפט לדחות בקשה לזימון עדים? הפסיקה קבעה כי אם על פני הדברים קיימת רלוונטיות של עד, אזי שיש מקום לאפשר את עדותו (רע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאצר, פסקה 5 (22.11.2007)). גם אם לשיטתו של המבקש, עדותו של גורם מקצוע מהלמ"ס עשויה להיות רלוונטית במידה כזו או אחרת לטענתו באשר לתוחלת חיים דינאמית, הרי שמדובר במארג שיקולים שיש לבחון זה לצד זה. יפים לענייננו דבריה של השופטת רונן בעניין וטשטיין:

"8. [...] בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות (גם אם אין מדובר בעד שהוא תושב זר), בין היתר אם מצא שאין בה צורך (סעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971) או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות (ר' רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת, פס' 8 [פורסם בנבו] (16.2.2021)). בין היתר ניתן לבחון בהקשר זה האם ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת והאם דווקא זימון העדים המבוקשים עשוי להכריע את הכף. כמו כן עשוי להיות משקל להכבדה הכרוכה בזימון העדים, מבחינת ההליך המשפטי בכללותו ומבחינת העדים עצמם" [ההדגשה הוספה – י"ע].

5.נוכח האמור לעיל, אני סבור כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, וזאת ממספר טעמים:

(-) ראשית, מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי הבקשה דנן נועדה לענות על תכלית זהה לבקשה לגילוי מסמכים שנדחתה זה מכבר על ידי בית משפט קמא ובהחלטתי בעניין פלוני. דומני כי מדובר בניסיון לעקוף את ההחלטות שניתנו ביחס לבקשה לגילוי מסמכים, ורק בשל כך דין הבקשה להידחות. בקשת גילוי המסמכים ובקשת זימון העד מהלמ"ס נועדו שתיהן לאותה מטרה – לתמוך בטענת המבקש לפיה יש לייחס לו "תוחלת חיים דינאמית". כפי שקבע בית משפט קמא, "משעה שנקבע כי אין מקום להיעתר לבקשה להורות על גילוי המסמכים בשלב מוקדם, אין מקום לנסות לגלות מסמכים אלו בשלב זה בדרך של זימון העדים הרלוונטיים על מנת שיביאו עמהם מסמכים שבעבר נקבע כי אין התובע זכאי לקבל אותם במקרה זה". ניסיונו זה של המבקש עולה כדי מקצה שיפורים, ויש בכך טעם לדחיית הבקשה.

(-) שנית, המבקש כותב בעצמו כי המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לכ-6 שנות חיים נוספות בלבד, והתועלת השולית שעשויה לצמוח מזימון העד אינה מצדיקה את התערבותי, וכפי שציינתי בהחלטתי בעניין פלוני – "הרבה מהומה על כמעט לא מאומה". המבקש תולה תקוותיו בעדות של גורם מקצוע מהלמ"ס אך אשוב ואזכיר כי הוא עודנו יכול לטעון טענותיו באמצעות מומחה מטעמו, ובית המשפט יבחן את הטענה ויכריע בה, בהתאם לכלים העומדים לרשותו, כפי שקורה לא אחת.

(-) שלישית, ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו היא החלטת ביניים המבוססת על הערכת בית המשפט את מצב הדברים בעת הגשת הבקשה, וככזו, רשאי בית המשפט לשוב ולשקול אותה בהמשך ההליך, אם ישתנו פני הדברים כך שיהיה צורך בזימון העדים המבוקשים. תעודת עובד ציבור והעד באשר להם עתר המבקש, נוגעים למחלוקת הצדדים באשר לשאלת גובה הנזק, אך בפני המבקש עומד תחילה מכשול שאלת האחריות. בנקודת הזמן בה מצוי ההליך, שבה טרם הוכרעה שאלת האחריות, בית משפט קמא מצא שלא להיעתר לבקשה לזימון העד, ואין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבותי.

6.מכל האמור עולה כי התועלת השולית שעשויה לצמוח מזימון העד, לצד ההכבדה הניכרת על ההליך בכלל, ועל גורמים מקצועיים שאינם צד להליך בפרט – יש בהן כדי להטות את הכף שלא לקבל את הבקשה. בהתחשב בשיקול דעתו הנרחב של בית משפט קמא באשר לקביעות דיוניות כגון דא, אין מקום להתערבות בהחלטתו.

7.סוף דבר, שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.