רע"א 1539/20 פלוני נ. פלוני

1.

המבקשים הגישו תביעה נגד המשיב, עורך דינם לשעבר, בטענה כי התרשל בטיפול בתביעת רשלנות רפואית שביקשו להגיש בקשר להולדתה של המבקשת 1. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי המשיב לא הגיש במועד את תביעותיהם בשל היכרותו עם רופאה שהייתה מעורבת בטיפול הרפואי; סירב למסור לידיהם את התיקים הרפואיים של המבקשות 2-1; וזייף תאריך בהסכם שכר הטרחה עליו חתמו הצדדים בשנת 2007. לצד תביעתם לפיצוי כספי, דרשו המבקשים כי המשיב יחזיר לידיהם את התיקים שנמצאים ברשותו.

2.

בד בבד עם הגשת התביעה, פנו המבקשים בבקשה למתן סעד זמני לפיו המשיב יפקיד במזכירות בית המשפט את התיקים בשלמותם, לרבות הסכמי שכר טרחה וייפוי כוח. כן עתרו המבקשים לכך שהמשיב ימנע משינוי המסמכים הנמצאים ברשותו. לאחר הגשת תגובה וחילופי דברים נוספים בין הצדדים, הודיע המשיב כי העביר למבקשים את כלל החומר הרפואי המקורי בעניינם, וטען כי המבקשים אינם יכולים לדרוש את הסכמי שכר טרחה וייפוי הכוח במסגרת בקשה לסעד זמני, וממילא נמצא ברשותם הסכם שכר הטרחה.

3.

בית המשפט דחה את הבקשה וקבע בעיקרו של דבר כי המקרה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים להיעתר לבקשה למתן סעד זמני מסוג צו עשה.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשים, המשיב הודה כי ביצע שינוי בהסכם שכר הטרחה משנת 2007 וקיים חשש שישנה את המסמכים שבידיו ובכך תסוכל תביעתם נגדו. עוד לטענתם, היה על בית המשפט להיעתר לבקשה לסעד זמני מכיוון שטענותיו העובדתיות של המשיב לעניין שינוי תאריך המסמך לא נתמכו בתצהיר, הלה לא הגיע לדיון, ונמנעה מהמבקשים האפשרות לחקור אותו על גרסתו. לשיטתם, יש לקבוע כי המשיב צריך להמציא להם את הסכמי שכר הטרחה ואת ייפוי הכוח, זאת, מכיוון שהמשיב לא הגיש נגדם תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חודשים מיום שדרשו ממנו את המסמכים, ולפיכך הוא לא זכאי לעכבם לפי הוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

5.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה.

כזכור, השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לסעד זמני הם קיומה של עילת תביעה ואם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (רע"א 2960/15 הרצנו נ' P-Kama International Limited , בפסקה 10 (7.9.2015) (להלן: עניין הרצנו )). שעה שמבוקש סעד זמני אשר משנה את המצב הקיים וזהה לסעד הסופי שנדרש בתובענה , על בית המשפט לנקוט משנה זהירות, שכן צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים ראוי שיינתן במצבים חריגים בלבד, "רק כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם" ( רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ , בפסקה 32 (20.1.2013)). ככלל, ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות שעניינן סעדים זמניים

(עניין הרצנו , בפסקה 15 ; רע"א 9594/17

בטאח נ' חלף , בפסקה 4 (14.3.2018)), ואיני סבור כי המקרה שלפנינו מצדיק סטייה מכלל זה.

6.

אכן, תשובה לבקשה כגון בקשה לסעד זמני צריכה להיתמך בתצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה (תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, העוסקת באופן כללי בהגשת תשובה לבקשה בכתב. על החשיבות שבהגשת תצהיר ראו בע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' קופר , פ"ד סו(2) 215, 228-227 (2013)). עם זאת, גם אם אצא מנקודת הנחה כי הגרסה העובדתית היא כפי שטענו המבקשים, ובהינתן שהמסמכים הרפואיים כבר הועברו אליהם, איני מוצא להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. בית המשפט ביסס את הכרעתו שלא לצוות על המשיב להפקיד את הסכם שכר הטרחה וייפוי הכוח על שיקולי מאזן הנוחות. כך, נקבע כי העתק מהסכם שכר הטרחה שנחתם בשנת 2007 ולכאורה שונה על ידי המשיב נמצא בידי המבקשים, ולכן אם המשיב יבצע בו שינויים ניתן יהיה לאתרם בקלות. בית המשפט ציין כי המסמכים לגביהם העלו המבקשים חשש לזיוף מצויים בידי המשיב מזה שנים רבות, ולו היה ברצונו לערוך בהם שינויים, יכול היה לעשותם זה מכבר. בנסיבות אלה, איני מוצא לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להעניק את הסעד הזמני המבוקש, ובפני המבקשים פתוחה הדרך לפעול במסגרת הליכי גילוי מסמכים בהליך העיקרי.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה לא יעשה צו להוצאות.