פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2891/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 064451-11-19 שניתנה ביום 02.04.2020
על ידי כבוד השופטת ש' ליבוביץ
בשם המבקשים:
עו"ד סתיו גבעון
החלטה
1.
המבקשים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשיב בעילה של רשלנות מקצועית. בתביעה נטען, בין היתר, כי המשיב לא הגיש בזמן את תביעותיהם בעילה של חיים בעוולה ורשלנות רפואית, מה שהוביל להתיישנותן.
אחד הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה ובבקשה לסעד זמני שהגישו המבקשים, הוא לחייב את המשיב למסור לידיהם את כל תיקיהם שברשותו, לרבות הסכמי שכר טרחה וייפוי כוח (יצויין כי בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן סעד זמני, ובקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטתו נדחתה בהחלטתי מיום 10.3.2020 – רע"א 1539/20)).
2.
לאחר שהמשיב הגיש לבית המשפט המחוזי את כתב הגנתו ואת תגובתו לבקשה למתן סעד זמני, המבקשים הגישו בקשה למתן פסק דין חלקי, שיורה למשיב להמציא לידיהם את כל תיקיהם שברשותו. זאת, לטענתם, משום שכתב ההגנה של המשיב אינו מגלה הגנה לכאורה לגבי הסעד האמור.
בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' ליבוביץ ) דחה את הבקשה, לאחר שמצא כי מתן פסק דין חלקי לא יפיק יתרון דיוני המצדיק היעתרות לבקשה. זאת, בהינתן שהרשומות הרפואיות בתיקי המבקשים הועברו אליהם זה מכבר; בהינתן שקיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי העברת מסמכים ספציפיים, ייפוי כוח והסכמי שכר טרחה; ובהינתן שהליך גילוי המסמכים טרם מוצה.
4.
על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי, בה נטען, בין היתר, כי המשיב לא צירף תצהיר לתגובתו לבקשה למתן פסק דין חלקי; כי מתן פסק דין חלקי יתרום לקיצור וייעול ההליכים; כי אי היענות לבקשה מקנה למשיב יתרון בלתי הוגן, שכן הוא עלול לשנות את המסמכים שבידיו במטרה לסכל את תביעת המבקשים; וכי אין בעובדה שהליך גילוי המסמכים טרם מוצה כדי להעלות או להוריד.
5.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.
תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכותרתה " פסק דין חלקי ", קובעת כי "בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להוציא פסק דין באחת התביעות שבתובענה או בחלק מתביעה, וליתן את הסעד הנתבע, כולו או מקצתו, לאותה תביעה או לחלקה, או לסרב לתיתו, כל אימת שנראה לבית המשפט שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לענין התביעה או הסעד כאמור". כפי שהוסבר בפסיקה, "יתרונותיה של התקנה גלומים באפשרות לצמצם את גדר המחלוקת ובכך לאפשר לצדדים לטעון באופן ממוקד ומדויק יותר, ובאפשרות שלא להשהות חלק מהסעדים להם זכאי התובע עד למתן פסד הדין הסופי" (ע"א 3199/05 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' צבי פרידנברג , פסקה 4 (26.1.2006)).
החשוב לענייננו, שהחלטתו של בית המשפט אם להיעתר לבקשה למתן פסק דין חלקי, או שמא להמתין וליתן פסק דין בשלב מאוחר יותר של הדיון – היא "החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך", הנכנסת בגדרו של סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. כך או כך, מדובר בהחלטה דיונית מובהקת לגבי אופן ניהול ההליך, המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואף מן הטעם הזה אין מקום ליתן רשות ערעור.
6.
אי לכך, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד באייר התש"ף (18.5.2020).
ש ו פ ט