רע"א 2320/18 יעקב פוזיילוב נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מ' אילני ) בפש"ר 33303-01-13 מיום 25.2.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחית את צו התשלומים שהושת עליו.

2.

החלטת בית המשפט המחוזי מבוססת על כך שבקשה דומה של המבקש נדחתה בעבר, ובהעדר טענה לשינוי נסיבות – "אין מקום לשוב ולהידרש לאותה בקשה ממש" . בבקשת רשות הערעור מונה המבקש מספר נסיבות שלגישתו מצדיקות לעיין מחדש בצו התשלומים. דא עקא, עיון בבקשת המבקש שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ובבקשתו הקודמת שנדחתה, מלמד כי הבקשה הנוכחית, ברובה, אינה אלא 'העתק-הדבק' מן הבקשה הקודמת. אמנם, בבקשתו הנוכחית 'הבליע' המבקש שתי פסקאות, שניתנות להתפרש כטיעונים בדבר שינוי נסיבות (פסקאות 16 ו-34 לבקשתו); ברם, פסקאות אלו הוטמעו בתוך אותה בקשה ממש שהוגשה בפעם הקודמת לבית המשפט המחוזי, הן מכילות טענות כלליות ונעדרות פירוט מספק לצורך עיון מחדש בהחלטה קודמת.

3.

כידוע, אין ניתן לבקש עיון מחדש בהחלטה שכבר ניתנה מבלי להציג טעם משכנע לכך; על מנת להצדיק עיון מחדש בהחלטה קודמת, יש צורך, בדרך כלל, להצביע על שינוי נסיבות אשר יצדיק זאת (רע"א 320/15 דוויק נ' כונס הנכסים הרישמי , פסקה 6 (14.4.2015)) . הגשת בקשה לעיון חוזר, כאשר מרביתה אינו אלא העתקה של הבקשה המקורית, ורק בשוליה מובלעים טיעונים הנוגעים לשינוי הנסיבות, הריהי "מחטיאה את מטרתו של הליך זה ואת התפיסה העומדת מאחוריו" , וממילא היא "עשויה ללמד על עצמה כי היא אינה ראויה לדיון מעמיק"

(השוו: רע"פ 6615/13 שוויקי נ' מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה , פסקה 9 (29.10.2013); רע"א 4385/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (13.6.2017)). בקשה לעיון חוזר צריכה להתמקד ב תיאור הנסיבות שהשתנו – ובטיעון בדבר ההצדקה לעיין מחדש בהחלטה לנוכח אותם שינויים; ולא לשוב ולחזור על אותן הטענות שנטענו בבקשה המקורית.

4.

מעיון בבקשה כפי שהוגשה עולה, אפוא, כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. בקשת רשות הערעור נדחית בזאת; בנסיבות, ומשלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.