פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2726/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
שרון אזולאי
נ ג ד
המשיבה:
הדר חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 23.2.2004 בבר"ע 2359/03 שניתנה על ידי כבוד השופטת
הילה גרסטל
בשם המבקש: עו"ד א' קנר
בשם במשיבה: עו"ד נ'
גיצה
החלטה
המבקש נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעה כנגד המשיבה. הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות נוגדות בתחום האורטופדיה ולאחר מכן, לפי הסכמתם, מונה ד"ר אליהו טל כמומחה בתחום זה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה ). בין המועד שבו נבדק המבקש על-ידי המומחה לבין המועד שבו נתן האחרון את חוות דעתו, התעוררו חשדות כי המומחה היה מעורב בניסיון להונות את המוסד לביטוח לאומי באמצעות הגשת חוות דעת רפואיות כוזבות. המומחה אף נעצר. בשל כך, ביקשה המשיבה לפסול את חוות דעת המומחה ולבטל את מינויו. בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת אגי זהבה) דחה את הבקשה, בקבעו כי מדובר בחשדות בלבד, וכי לא הרי אי-מינוי מלכתחילה לנוכח חשדות שכאלה, כהרי פסילת מומחה שכבר מונה ומסר חוות דעת.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת הילה גרסטל) קיבל את הערעור שהגישה המשיבה על החלטה זו. נקבע, כי החשדות שהועלו נגד המומחה חמורים הם ונוגעים לעצם עבודתו כמומחה רפואי, וכי דין חוות הדעת להיפסל ולוּ מחמת מראית פני הצדק. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אין בהחלטה לפסול את חוות הדעת כדי להשליך על חזקת החפות העומדת למומחה, וכי בשלב זה, כאשר טרם ניתן פסק דין בבית משפט השלום, "שומה על בית המשפט לצמצם את הסיכוי שמחד גיסא, יסתמך בית משפט קמא על חוות דעתו של המומחה, ומאידך גיסא, ימצא בית משפט אחר, אם אכן ימצא כך, שהמומחה זייף חוות דעת לשם הוצאת כספים במרמה". עוד הובהר, כי ההחלטה אינה מתייחסת לכל חוות דעת שכתב המומחה בעבר, כי אם למקרה הספציפי על נסיבותיו ועל מאזן נזקיהם של הצדדים.
כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפני. המבקש חוזר על טענתו העיקרית, כי אין די בחשדות שהועלו כנגד המומחה הרפואי, כדי להצדיק את פסילת חוות דעתו, ועוד טוען הוא, כי הבקשה הוגשה תוך שיהוי ניכר.
עיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. כפי שנאמר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, החלטתו מתייחסת לנסיבות המקרה הזה, ואין משמעותה – כדברי המבקש – כי "כל חוות דעת רפואית שניתנה על ידי ד"ר טל מאז ומעולם אינה ראויה לשמש כראיה". אכן, לנוכח מהות החשדות שהועלו נגד המומחה, לא ניתן להתעלם מהשיקול הנוגע לטוהר ההליכים, למראית פני הצדק ולאמון הציבור בבית המשפט ובמומחים מטעמו. שיקול זה אינו עומד לבדו, ויש להביא בחשבון גם שיקולים אחרים כגון יעילות הדיון וסופיותו. באיזון בין אלה הכריע בית המשפט המחוזי, במקרה זה, לטובת פסילת חוות הדעת, ואין עילה להתערב בהחלטתו, במיוחד לא "בגלגול שלישי". כך גם לגבי הטענה בדבר השיהוי, שזכתה להתייחסות ראויה מצד בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ח בסיוון תשס"ד
(7.6.2004).
ש
ו פ ט