רע"א 7479/18 פלוני נ. קרנית חברה לביטוח בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פבלו אקסלרד ) בת"א 7021-04-12 מיום 27.9.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

רקע

2.

המבקש 1 (להלן: התובע ) הגיש, באמצעות אביו, תביעה לבית המשפט המחוזי מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ), כנגד קרנית, היא המשיבה (להלן: קרנית ), לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו בתאונת דרכים שארעה ביום 4.9.2011 (להלן: התאונה ). בית המשפט המחוזי מינה את פרופסור אברהם שטיינברג כמומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה.

3.

בחוות דעתו מיום 28.7.2015 העריך פרופ' שטיינברג כי נכותו הנוירולוגית והנוירופסיכולוגית הצמיתה של התובע עומדת על 60%. בתוך כך, הטעים

פרופ' שטיינברג כי שיתוף הפעולה מצד התובע בבדיקה היה חלקי בלבד, וכי יתכן שיש לכך השפעה על מהימנותו של שיעור הנכות האמור. בנוסף, המליץ פרופ' שטיינברג על מינוי מומחה בתחום הנפשי. בהתאם לכך, הורה בית המשפט המחוזי על מינוי מומחה בתחום הנפשי, אשר בחוות דעתו מיום 13.9.2016 העריך כי נכותו הנפשית הצמיתה של התובע עומדת על 40%.

4.

בהמשך לכך, בהודעת הבהרה מטעמו מיום 24.11.2016 ציין פרופ' שטיינברג כי הוא מתרשם שנכותו הנוירולוגית של התובע חופפת לחלוטין את הערכת הנכות הנפשית, אולם קיימת סבירות לנכות נוירולוגית נוספת בתחום המוטורי אשר לא ניתן היה לעמוד עליה בשל חוסר שיתוף הפעולה מצד התובע.

5.

לפיכך, ביום 4.12.2016 הגיש התובע לבית המשפט המחוזי בקשה לבדיקתו פעם נוספת על-ידי פרופ' שטיינברג . בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, וביום 5.2.2017 הגיש פרופ' שטיינברג חוות דעת משלימה, בה ציין כי התובע לא שיתף עמו פעולה גם בבדיקה הנוספת, ומשכך לא עלה בידו לקבוע אם אמנם קיימת נכות מוטורית כלשהי.

6.

ביום 2.1.2018, ולאחר שנחקרו המומחים בתחום הנוירולוגיה ובתחום הנפשי, הגיש התובע בקשה נוספת לבדיקתו על-ידי פרופ' שטיינברג . בבקשה נטען כי כעולה מחקירת המומחים, יתכן שמצבו הנפשי של התובע הוא אשר הוביל לחוסר שיתוף הפעולה מצדו בבדיקות. קרנית התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה היות שהוצג מצג שווא בפני המומחים שלפיו התובע מרותק לכיסא גלגלים. בהחלטה מיום 8.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה.

7.

בהמשך לכך, ביום 30.5.2018 הגיש התובע הקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה, במסגרתה שב על הטענות אשר הועלו על-ידו בבקשות לבדיקות חוזרות על-ידי פרופ' שטיינברג . קרנית התנגדה לבקשה וטענה כי מינוי מומחה נוסף הוא סעד השמור למקרים חריגים בלבד, בהם נפל פגם בהתנהלותו, במומחיותו או במקצועיותו של המומחה – מה שאין כן בענייננו.

החלטת בית המשפט המחוזי

8.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה וקבע, בין היתר, כי משלא נפל כל פגם בהתנהלותו או במקצועיותו של פרופ' שטיינברג , אין עילה למנות מומחה נוסף. עוד צוין, כי עומדת למבקשים האפשרות לטעון כי יש להותיר את הערכת הנכות שנקבעה על ידי פרופ' שטיינברג על כנה, וזאת על בסיס הראיות הקיימות ועל-אף שיתוף הפעולה החלקי מצדו של התובע בבדיקות. לחלופין, צוין כי אם תתקבל טענתה של קרנית כי התובע "מתחזה" – הרי שממילא אין מקום לתת בידו פרס בדמות מינויו של מומחה נוסף.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה דנן.

הבקשה דנן

9.

המבקשים שבים על טענותיהם בפני בית המשפט המחוזי, ומדגישים כי לשיטתם, חוות דעתו של פרופ' שטיינברג אינה מניחה בסיס מספק להכרעה בדבר נכותו הנוירולוגית של התובע.

10.

בתשובתה לבקשה סומכת קרנית ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי וטוענת כי דין הבקשה להידחות, בין היתר משום שהתובע ניצל לרעה את שתי ההזדמנויות שניתנו לו לבדיקה על-ידי פרופ' שטיינברג, וכן נוכח השלב המאוחר בו מצוי ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

12.

ככלל, במקרים בהם מתקשה בית המשפט לאמץ את חוות דעתו הרפואית של המומחה, עומדות לפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה , היא המתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצירוף ראיות נוספות; השנייה , מינוי מומחה רפואי נוסף; ו השלישית , היא הקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת שהגיש המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו (ראו: רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ , פסקה 11 (17.12.2017) והאסמכתאות שם (להלן: עניין

פלונית )).

מומחה נוסף – קושי מקצועי

13.

השאלה מתי ימנה בית המשפט מומחה נוסף, ומתי ימנה מומחה אחר אינה תמיד פשוטה. ככלל, דומני כי ניתן לומר שמומחה נוסף ימונה במקרים בהם בית המשפט נתקל

בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, אשר מותיר ספק בלבו של בית המשפט ביחס ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על סמך החומרים שלפניו (ראו: רע"א 329/02 זגרון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ , פסקה 3 (18.3.2002); ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח , פסקה 8 (24.11.2005)). מהטעם הזה נקבע כי מינוי מומחה נוסף יכול שיעשה גם ביוזמתו של בית המשפט, בלא שקדמה לכך בקשה מטעם מהצדדים, ואף בשלבים מאוחרים של ההתדיינות המשפטית (ראו: רע"א 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח , פ"ד סה(1) 1, 12 (2011); ע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ , פסקה 6 (14.2.2013)).

ראוי לציין כי מינוי מומחה נוסף יעשה במשורה, ובמקרים בהם סבור השופט היושב בדין כי לא יהא זה ראוי לקבוע ממצאים שברפואה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה אשר מונה על-ידו ועל הראיות הנוספות בתיק בלבד (ראו: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נו(4) 673, 676 (2002)). כך לדוגמה, בית המשפט עשוי למנות מומחה נוסף במקרים בהם ישנן גישות שונות בתחום הרפואי הנדון, או כאשר מתעורר ספק בשאלה אם המומחה התייחס נכונה לתלונותיו של התובע (ראו: עניין מזרחי , בעמודים 678-677 (2002); עניין נהרי , בפסקה 8), וכן במקרים בהם חוות הדעת אינה מבוססת די הצורך (ראו: עניין פלונית , פסקה 13). המשותף למקרים הללו, הוא הספק האמור שנותר בליבו של בית המשפט, אשר נובע מכך שחוות הדעת לא הביאה את הבירור הנדרש לידי מיצוי (ראו: רע"א 2948/04 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ינוקא , פסקה 3 (30.8.2004); עניין מזרחי , בעמוד 678). במקרים מעין אלה, משמש המומחה הנוסף ככלי עזר בידי בית המשפט, מעין "שחקן חיזוק" שנועד לסייע בידו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע.

מומחה אחר – פגיעה במהימנות

14.

לעומת זאת, במקרים בהם הקושי באימוץ חוות דעת המומחה נעוץ במהימנות חוות הדעת או במהימנות המומחה עצמו (המשליכה אף על מהימנות חוות הדעת) – כי אז יטה בית המשפט להורות על פסילתה של חוות דעת המומחה ועל מינוי מומחה אחר תחתיו (ראו: ע"א 3475/01 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 5 (17.10.2001)). יחד עם זאת, יש לזכור כי, ככלל, בית המשפט ינקוט בצעד זה אך במקרים בהם חוסר מהימנותם של חוות הדעת או של המומחה יורד לשורש העניין וכאשר עלול להיגרם עיוות דין למי מהצדדים (ראו: רע"א 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 12 (9.4.2012); רע"א 4102/15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אזברגה , פסקה 10 (27.10.2015)).

15.

חוסר מהימנות של חוות הדעת או של המומחה יכול שיבוא לידי ביטוי באופנים שונים; כך לדוגמה, במקרים בהם הועברה לעיונו של המומחה חוות דעת מטעמו של אחד הצדדים בלבד, באופן שעשוי לפגוע בעצמאות שיקול דעתו – נקבע כי, ככלל, יש למנות מומחה אחר תחתיו, וזאת אף אם נהג המומחה בתום לב (ראו: רע"א 9724/07 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' חביב , פסקאות 6-4 (4.2.2008); רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , פסקאות 16-14 (3.5.2018); והשוו: רע"א 3254/18 ש.ח.ן כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקאות 13-10 (10.5.2018)).

כמו כן, כאשר המומחה אינו מקיים את חובותיו לנהוג בתום לב, באובייקטיבית, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים, ותוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה – עשוי הדבר לעלות כדי פגם במהימנות , באופן אשר יצדיק מינויו של מומחה אחר (ראו: רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

(14.7.1996)). לדוגמה, נפסק כי יש לפסול את חוות דעת המומחה במקרים בהם המומחה טיפל בעבר בתובע (ראו: רע"א 4072/06 הירשפלד נ' אלחטיב , פסקה 4 (20.2.2007)); וכן במקרים בהם מתעורר חשש כי המומחה מצוי בניגוד עניינים בשל היותו מנהל בית החולים שעובדיו הם אשר נתבעו ברשלנות (ראו: עניין אי.די.איי , בפסקה 13); או בשל כך שחוות הדעת עשויה לחשוף את המומחה לתביעות עתידיות (ראו: רע"א 1798/10 יקירביץ נ' תרימה מוצרי רפואה ישראלים בע"מ , פסקה 6 (14.7.2010)); וכן כאשר המומחה חשוד בפלילים (ראו: רע"א 2726/04 אזולאי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (7.6.2004); רע"א 4131/09 אמישראגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' צ'ונה , פסקה 6 (6.7.2009); להרחבה ראו: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 693-692 (מהדורה 4, 2011)). כל זאת, מטעמים הנוגעים לטוהר ההליכים ולמראית פני הצדק, וכן משום החשש האמור מפני עיוות דין (ראו: עניין אזולאי ; עניין חביב , בפסקה 5).

מן הכלל אל הפרט

16.

יישום ההלכות שפורטו לעיל על ענייננו מוליך למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי השאלה שנותרה במחלוקת בין הצדדים נוגעת למהימנותו של התובע , ולא למקצועיותו של פרופ' שטיינברג, וודאי שלא למהימנותו או למהימנותה של חוות דעתו – אשר אין חולק כי לא נפל בהן פגם. משכך, לא נמצאה הצדקה למינוי מומחה נוסף. יתרה מכך, כאמור לעיל, בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר נותר בלבו הוא ספק בנוגע ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על בסיס הראיות וחוות הדעת הרפואית אשר הונחו לפניו. לפיכך, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה נוסף היא בליבת שיקול הדעת של השופט היושב בדין. בענייננו, עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מעלה כי בית המשפט מצא כי די לו בתשתית הראייתית אשר הונחה לפניו על-מנת להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע, ולא מצאתי להתערב בכך.

17.

לפיכך, בשים לב לכל האמור וכן לכך שהמבקשים לא הוכיחו כי במקרה הנדון יהיה במינוי מומחה נוסף כדי להועיל, בהכרח, להערכת נכותו הנוירולוגית של התובע – יש לדחות את הבקשה.

18.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.