פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 2714/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
המועצה המקומית אעבלין
נ ג ד
המשיבה:
מוסדות חינוך מר אליאס-אעבלין
בקשת
רשות ערעור על
החלטת
בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 887-01-16 מיום 31.3.2020, שניתנה על-ידי כבוד
השופט ס' ג'יוסי
בשם המבקשת:
עו"ד רשף חן
בשם המשיבה:
עו"ד סמיר חאג'
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ס' ג'יוסי ) שניתנה במסגרת פסק דין בת"א 887-01-16 מיום 31.3.2020 ובגדרה הוחלט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בשאלה החשבונאית שבמחלוקת בין הצדדים. בית המשפט המחוזי הורה לצדדים להציע בתוך עשרה ימים שמות מוסכמים של מומחים.
2.
המבקשת משיגה על החלטה זו, ובבקשת רשות הערעור היא טוענת, בעיקרו של דבר, כי בהתאם לתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א ) בית המשפט המחוזי צריך היה לתת לצדדים להשמיע את טענותיהם טרם שהחליט על מינוי המומחה מטעמו. כמו כן, טוענת המבקשת טענות רבות כנגד עצם ההחלטה למנות מומחה מטעם בית המשפט בשלב זה של ההליך.
3.
בתשובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה שכן היא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור לפי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כן נטען כי ההחלטה על מינוי המומחה היא החלטה הנתונה לשיקול דעתה המובהק של הערכאה הדיונית, ואשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוגה. עוד נטען, כי אף לגוף העניין, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלתה של תקנה 410 לתקסד"א ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אקדים ואציין כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כמבואר להלן.
5.
עילת ההתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי נובעת מלשונה המפורשת של תקנה 130(א) לתקסד"א, לפיה " בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם , למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)" (ההדגשה הוספה, י.ו.). אין מחלוקת כי בית המשפט המחוזי הורה על מינוי המומחה טרם שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם בעניין זה (וזאת להבדיל ממתן האפשרות להציע הצעות לעניין זהות המומחים).
6.
לפיכך, אין מנוס מקבלת רשות הערעור והחזרת התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שיאפשר לצדדים להשמיע את טענותיהם לעניין מינוי המומחה, ולאחר מכן יקבל החלטה חדשה בנדון בהתאם לשיקול דעתו.
7.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אין מקום להידרש ליתר טענות המבקשת כנגד עצם המינוי, שכן טענות אלה תשמענה בפני בית המשפט המחוזי כאמור לעיל.
לצד זאת, אבקש להדגיש כי במקרים בהם נותר בליבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, רשאי הוא למנות מומחה מטעמו בכל שלב שהוא (כאמור, לאחר מתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם בנדון) ולרבות לאחר הגשת סיכומים , ושמא, אף ראוי למנות מומחה כאמור על מנת להתיר ספקות ככל שנותרו בלבו של בית המשפט אף לאחר שמיעת הראיות. ודוק, ההחלטה על מינוי מומחה היא החלטה המצויה בלבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ולפיכך, התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלה היא מצומצמת ביותר ותיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו והשוו: רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ , פסקה 13 (17.12.2017); רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ , פסקה 13 (23.1.2019)).
8.
סוף דבר:
בקשת רשות הערעור מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שבית המשפט המחוזי יאפשר לצדדים להשמיע טענותיהם לעניין אפשרות מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלה החשבונאית שבמחלוקת, ולאחר מכן ייתן החלטה חדשה בהתאם לסמכותו לפי תקנה 130(א) לתקסד"א.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
י"ח באייר התש"ף (12.5.2020).
ש ו פ ט ת