רע"א 6799/19 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן ) בת"א 23839-05-16 מיום 15.9.2019, בגדרן התקבלה בקשת הראל חברה לביטוח בע"מ (המבקשת ברע"א 7011/19 והמשיבה 2 ברע"א 6799/19; להלן: הראל ) להבאת ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן:

המל"ל ) בעניין נכותה האורתופדית של המבקשת ברע"א 6799/19 והמשיבה ברע"א 7011/19 (להלן: התובעת ); וכן נדחתה בקשתה הנוספת של הראל למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום האורולוגי.

רקע

2.

ביום 6.4.2014 נפגעה התובעת בתאונת דרכים, אשר הוכרה על-ידי המל"ל כתאונת עבודה (להלן: התאונה ). בעקבות זאת, קבעה הוועדה הרפואית של המל"ל כי לתובעת נכויות כדלקמן: 70% נכות בגין כיס שתן נוירוגני עם חוסר התרוקנות ספונטני, 30% נכות בגין קיבוע עמוד שדרה מותני, ו-30% נכות בגין הפרעת הסתגלות. לאחר הפעלתה של תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, הועמדה נכותה של התובעת על 100%.

עוד יצוין כי בדו"ח הוועדה הרפואית מיום 28.1.2016 צוין כי הוועדה "התרשמה מתנועות צוואר חופשיות אך לא הצליחה להתרשם מיכולתה של התובעת לקום מכיסא הגלגלים". כן צוין כי "בהסתכלות חוזרת על חוו"ד נוירולוג מבחינתו אין הסבר למגבלותיה של התובעת, אך ישנה פגיעה אורולוגית עפ"י מסקנות בחוו"ד אורולוג שמצביעה על עוצמת הפגיעה המקורית. ומחמת הספק הועדה קובעת נכות 30% לפי סע' 37(3)א מותאם [קיבוע עמוד שדרה מותני – י.ו.]".

3.

בהמשך לכך, הגישה הראל לבית המשפט המחוזי בקשה להתיר הבאתן של ראיות לסתור את קביעות המל"ל בדבר נכותה של התובעת ולמנות מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורולוגי ובתחום האורתופדי. בהחלטה מיום 17.5.2017 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' קיציס ) את בקשת הראל בחלקה והורה על מינוי מומחה מטעמו בתחום האורולוגי. אשר לתחום האורתופדי נקבע כי "קביעת הוועדה הרפואית מבוססת על עוצמת הפגיעה האורולוגית, אם אכן ימצא כי אין קשר בין התאונה לבין הפגיעה האורולוגית, או אין מדובר בפגיעה משמעותית, אכן יהיה מקום לשוב ולבחון את נכותה האורתופדית של התובעת. בפרט אמורים הדברים נוכח הנחת הוועדה לפיה אין עדות לפגיעה נוירולוגית היכולה להסביר את מצבה של התובעת, ואין ממצא אשר יסביר את תלונותיה". אשר על כן, הורה בית המשפט המחוזי על מינויו של ד"ר מרדכי סלע כמומחה מטעמו בתחום האורולוגי (להלן: ד"ר סלע ), וקבע כי בהתאם למסקנותיו של מומחה זה, ימונה מומחה בתחום האורתופדי כאמור.

4.

ביום 24.9.2017 הגיש ד"ר סלע את חוות דעתו, בה ציין כי קיימת במקרה דנן "דילמה אבחנתית וטיפולית גם יחד". זאת, מאחר שבדיקות שונות אשר נערכו לתובעת לא הצביעו על פגיעה במערכת השלד. ד"ר סלע סבר, אפוא, כי התובעת סובלת מבעיות נפשיות, אך לצד זאת, ציין כי בעיות אלה אינן מסבירות את נכותה האורולוגית. נוכח האמור, קבע ד"ר סלע כי לתובעת נכות אורולוגית בשיעור של 70% לתקופה של שנה, וכי בחלוף שנה תבוצע לתובעת הערכה פסיכיאטרית ואורולוגית מחודשת, וכי במהלך שנה זו תמשיך התובעת בצנתורים וכן תבצע טיפול ביופידבק להרפיית שריר האגן ומוצא כיס השתן (להלן: חוות הדעת הראשונה ).

5.

בחוות דעת משלימה מיום 12.9.2018 ציין ד"ר סלע כי לא חל שינוי משמעותי בתלונותיה של התובעת או בממצאים האורולוגיים העיקריים לגביה. עוד ציין ד"ר סלע כי בניסיון להבין את מצבה של התובעת, נוכח הדילמה שהוצגה בחוות דעתו הראשונה, הגיע הוא לכלל מסקנה כי ייתכן שהתובעת "סבלה מדמם מפושט באזור ה'זנב סוס'... ממצא שקשה היה להדגים אותו בצילומים שבוצעו", כמו גם מהלם לאחר התאונה. לבסוף, העמיד ד"ר סלע את נכותה של התובעת בתחום האורולוגי על 70% לצמיתות (להלן: חוות הדעת המשלימה ). עוד יצוין כי ד"ר סלע נחקר בבית המשפט המחוזי על חווֹת הדעת שהוגשו כאמור.

6.

בהמשך לכך, הגישה הראל לבית המשפט המחוזי שתי בקשות, כדלקמן:

(א)

בקשה למתן החלטה משלימה בבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל בתחום האורתופדי: בבקשתה זו טענה הראל, בין היתר, כי מחקירתו של ד"ר סלע עולה כי פגיעתה של התובעת בתאונה לא היתה משמעותית, וכי נכותה האורולוגית התפתחה רק לאחר זמן מה. משכך, נטען כי הנחת היסוד שעמדה בבסיס הנכות האורתופדית שנקבעה לתובעת על-ידי המל"ל, לפיה הפגיעה האורולוגית של התובעת מעידה על עוצמת הפגיעה בתאונה – היתה שגויה. על יסוד זה, נטען כי יש מקום למנות מומחה בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בדבר נכותה האורתופדית של התובעת, וזאת בהמשך לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.5.2017. את טענותיה האמורות ביקשה הראל לחזק אף בעובדה שקביעת הנכות האורתופדית של התובעת על-ידי המל"ל נעשתה אך מחמת הספק.

מנגד, טענה התובעת כי בקשתה של הראל נוגדת את ההחלטה מיום 17.5.2017, בה נקבע כי בית המשפט המחוזי ישקול להתיר הבאתן של ראיות לסתור בתחום האורתופדי, רק אם ד"ר סלע ימצא כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין נזקיה האורולוגיים של התובעת, או כי נזקיה האמורים אינם משמעותיים. ואולם, כך נטען, ד"ר סלע אכן סבר כי קיים קשר סיבתי כאמור, וקבע לתובעת נכות אורולוגית בשיעור של 70%.

(ב)

בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי – עוד טענה הראל בפני בית המשפט המחוזי כי יש למנות מומחה נוסף בתחום האורולוגי, וזאת לטענתה, נוכח קשיים וחסרים שונים שהתגלו בחווֹת הדעת של ד"ר סלע בעקבות חקירתו. בתוך כך נטען, בין היתר, כי אף לאחר הגשת חווֹת הדעת של ד"ר סלע ולאחר חקירתו בפני בית המשפט המחוזי, נותרו סימני שאלה בדבר הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבה הרפואי של התובעת, לגביו היא החלה להתלונן רק מספר חודשים לאחר התאונה; כי מחקירתו של ד"ר סלע עלה כי הוא לא הכיר תסמונת אשר עשויה להסביר את מצבה של התובעת, וממילא אף לא בחן אם התובעת סובלת מתסמונת זו; וכי הלה אף לא ידע להתייחס בחקירתו לאפשרות שהתובעת תעבור ניתוח פשוט ונטול סיכונים להשתלת קוצב סקראלי אשר עשוי להיטיב את מצבה הרפואי. כן נטען כי למרות שבחוות דעתו הראשונה המליץ ד"ר סלע שהתובעת תבצע טיפולי ביופידבק, הרי שחוות הדעת המשלימה נערכה למרות שנראה כי התובעת לא ביצעה טיפולים אלה, ואף בחקירתו ציין המומחה כי ידע מראש שטיפולים אלה לא יסייעו לה. עוד נטען כי ד"ר סלע לא ידע להסביר מהו הבסיס לקביעותיו בדבר מצבה הנפשי של התובעת, כמו גם לסברה החדשה שהועלתה בחוות דעתו המשלימה לפגיעה במערכת השלד של התובעת.

בתשובתה התנגדה התובעת למינויו של מומחה נוסף בתחום האורולוגי, וזאת בייחוד משאף חוות דעתו של ד"ר סלע הוגשה במסגרת של הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל.

החלטות בית המשפט המחוזי

7.

בהחלטה מיום 15.9.2019 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל בתחום האורתופדי , וציין כי מחוות הדעת של ד"ר סלע עולה כי בדיקות שנערכו לתובעת לאחר התאונה לא הצביעו על ממצאים לפגיעה אורתופדית. טעם זה, כך צוין, בצירוף שיעור הנכות האורולוגית של התובעת – הם אשר יצרו את הדילמה עליה עמד ד"ר סלע בחוות דעתו הראשונה בדבר הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין נכותה האורולוגית של התובעת. נקבע כי קביעותיו של ד"ר סלע בדבר היעדרה של פגיעה שלדית, וכן הספק שציינה הוועדה הרפואית של המל"ל מצדדים בקבלת בקשתה של הראל, וכי קבלת הבקשה כאמור עולה בקנה אחד אף עם החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.5.2017. אשר על כן, הורה בית המשפט המחוזי על מינויו של פרופ' ליברגל כמומחה בתחום האורתופדי.

8.

בהחלטה שניתנה באותו היום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי , וציין כי הנכויות שנקבעו על-ידי ד"ר סלע זהות לנכויות שנקבעו על-ידי המל"ל, למרות שקביעות המל"ל לא עמדו בפני ד"ר סלע עובר להגשת חוו ֹ ת הדעת מטעמו. עוד נקבע כי חוות הדעת של ד"ר סלע ועדותו בפני בית המשפט המחוזי, "היו משכנעות ולא הותירו מקום לספק בנוגע לקביעת הנכות במקרה זה". בתוך כך, צוין, בין היתר, כי ד"ר סלע ערך לתובעת בדיקות שונות; כי הלה הסביר שלמרות הדילמה באבחנת מצבה של התובעת, אין לו ספק באשר לממצאים הרפואיים שעל בסיסם קבע הוא את נכותה; כי ד"ר סלע הסביר שהאפשרות לקיומה של תסמונת "זנב סוס" הועלתה אך בחוות דעתו המשלימה מאחר שהוא רצה לוודא את נכונותה; וכי הוא העיד גם שסימנים נוירולוגיים שונים עשויים להופיע אצל אנשים הסובלים מפגיעות מינימליות בעמוד השדרה, בחלוף זמן קצר מעת הפגיעה, וזאת בגין דימומים מקרוסקופיים בחומר האפור של חוט השדרה – אשר אינם ניתנים לגילוי באמצעי דימות. עוד צוין כי מחקירתו של ד"ר סלע עולה כי הוא משוכנע שטיפולי ביופידבק לא יסייעו לתובעת, וכן צוין כי ד"ר סלע העיד שהוא מכיר את הניתוח אליו מתייחסת הראל בבקשתה, אך לא מדובר בניתוח פשוט או שגרתי, ואף ישנו ספק בדבר יעילותו עבור התובעת.

התובעת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין הבאת הראיות לסתור בתחום האורתופדי, והראל הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה הדוחה את בקשתה למינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי – הן הבקשות שלפניי.

הבקשות דנן

9.

אשר להחלטה המקבלת את בקשתה של הראל להביא ראיות לסתור בתחום האורתופדי , טוענת התובעת כי הראל לא הציגה כל טעם עובדתי, רפואי או משפטי המצדיק הבאתן של ראיות לסתור כאמור. בנוסף, שבה התובעת על הטענה לפיה מתן היתר להביא ראיות לסתור בתחום האורתופדי סותר את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.5.2017. עוד נטען כי חרף הספק עליו עמדה ועדת המל"ל, מצאה היא לקבוע נכות לתובעת, נוכח הכלל לפיו יש לפרש ספק מעין זה לטובת הניזוק, וכי אין מקום לקביעה כי כל ספק אשר יתעורר בקביעות המל"ל יוביל להבאתן של ראיות לסתור. בהקשר זה נטען גם כי ביום 7.6.2016 יזם המל"ל בעקבות דרישת הוועדה הרפואית בדיקת תקינות וסבירות להחלטת הוועדה הרפואית בדבר נכותה האורתופדית של התובעת, ונקבע כי החלטה זו אכן תקינה ואין ליזום ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

בתשובה סומכים המשיבים (נהג הרכב הפוגע והראל) ידיהם על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי החלטה זו עולה בקנה אחד עם ההחלטה מיום 17.5.2017, וכי נסיבות העניין בכללותן אכן מצדיקות הבאתן של ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום האורתופדי. כן נטען כי טענות התובעת המתייחסות לגופן של קביעות המל"ל לא נטענו על-ידה בפני בית המשפט המחוזי.

10.

אשר להחלטה לדחות את הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי , שבה הראל על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי, וכן טוענת כי נפלה שגגה בקביעה לפיה חוות דעתו ועדותו של ד"ר סלע היו משכנעות ולא הותירו מקום לספק לגבי קביעת נכותה של התובעת. בין היתר, נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם בהחלטתו מסתירות ומסימני שאלה רבים העולים מחוות הדעת של ד"ר סלע ומעדותו, ואף מנע מהראל להוכיח את טענתה ביחס לניתוח אשר יכול לשפר את מצבה של התובעת. כן נטען כי בית המשפט המחוזי קבע אמנם שקיימת זהות בין הנכויות שקבעו המל"ל וד"ר סלע, ואולם, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על סוגיית הקשר הסיבתי בין התאונה לבין נכויות אלה. בהקשר זה, טוענת הראל כי מלכתחילה התיר בית המשפט המחוזי הבאתן של ראיות לסתור, מאחר שהמל"ל לא דן בסוגיית הקשר הסיבתי כאמור, וסוגיה זו טרם התבררה כדבעי אף לאחר חקירתו של ד"ר סלע. משכך, ובשים לב לשיעור הנכות הגבוה שנקבע לתובעת, נטען כי יש להורות על מינויו של מומחה נוסף בתחום האורולוגי.

דיון והכרעה

11.

לאחר עיון בבקשות רשות הערעור שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות, כפי שיבואר להלן.

(א)

הבאת ראיות לסתור בתחום האורתופדי

12.

כלל נקוט הוא בידינו כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטות שעניינן בהבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. זאת, בייחוד כאשר עסקינן בהחלטות ה מתירות הבאתן של ראיות לסתור כאמור (ראו: רע"א 4704/12 סימן טוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 6 (3.9.2012); רע"א 5229/19 פלוני נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פסקה 7 (17.11.2019)). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אשר התיר, כאמור, הבאתן של ראיות לסתור בתחום האורתופדי, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה הנסבה על החלטתו האמורה.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אף לגופם של דברים, וזאת מאחר שהנכויות האורתופדיות של התובעת נקבעו על-ידי המל"ל רק מחמת הספק, וחרף העובדה שלא נמצא הסבר ברור לקיומה של נכות אורתופדית. העמימות המתוארת ביחס לנכותה האורתופדית של התובעת נתמכת אף בהתחבטות העולה מחוות הדעת של ד"ר סלע בכל הנוגע לפגיעה האורתופדית שנגרמה לתובעת כתוצאה מהתאונה. אשר על כן, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להתיר הבאתן של ראיות לסתור בתחום האורתופדי.

(ב)

מינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי

13.

כאמור, ראיתי לדחות אף את בקשת הרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מינוי מומחה נוסף בתחום האורולוגי, וזאת אף מבלי לבקש תשובה.

להווי ידוע כי מינויו של מומחה נוסף על מומחה אשר חיווה דעתו בסוגיה רפואית זו אחרת, ייעשה אך במקרים חריגים, בהם סבור בית המשפט כי אין ביכולתו, או כי לא יהא זה ראוי, לקבוע ממצאים רפואיים על יסוד חוות דעת המומחה העומדת בפניו ויתר חומר הראיות. בהקשר זה, נקבע בפסיקה כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בסוגיית מינויו של מומחה

נוסף, וכי מומחה נוסף כאמור ימונה כאשר בית המשפט חש כי אין די בחוות הדעת של המומחה הנוכחי כדי לסייע בידו להכריע באופן מושכל בסוגיה הרפואית שעל הפרק (ראו:

רע"א 4916/11 ערן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ , פסקה 4 (5.12.2011); רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ , פסקה 11 (17.12.2017); רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ , פסקה 13 (23.1.2019) (להלן: רע"א 7479/18 ); רע"א 6117/19 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר , פסקה 13 (9.12.2019)). ודוקו: "בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר נותר בלבו הוא ספק בנוגע ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על בסיס הראיות וחוות הדעת הרפואית אשר הונחו לפניו. לפיכך, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה נוסף היא בליבת שיקול הדעת של השופט היושב בדין" (ראו: רע"א 7479/18, בפסקה 16; ההדגשה במקור; וכן ראו והשוו: עניין ערן , שם).

14.

בענייננו, כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי עמד בהחלטתו על הסברים שונים שנתן ד"ר סלע לתהיות שהעלתה הראל בבקשתה לפניו, וכן קבע כי חוות הדעת של ד"ר סלע, כמו גם עדותו – ממנה התרשם בית המשפט המחוזי באופן ישיר ובלתי אמצעי – "היו משכנעות ולא הותירו מקום לספק בנוגע לקביעת הנכות במקרה זה". לא ראיתי מקום להתערב בקביעה זו, הנתונה, כאמור, לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת. להראל שמורה כמובן הזכות להעלות בפני בית המשפט המחוזי במסגרת הסיכומים את טענותיה השונות בדבר תהיות וסימני שאלה המתעוררים לכאורה בעמדתו של ד"ר סלע, ובמידת הצורך, יתחשב בכך בית המשפט המחוזי במסגרת המשקל שיינתן לחוות הדעת של ד"ר סלע – הכול לפי שיקול דעתו של בית המשפט קמא וכחכמתו.

15.

נוכח כל האמור לעיל, בקשות הרשות לערער נדחות.

בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.