רע"א 4916/11 אליהו ערן נ. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן ) למנות מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטרי, לאחר שמיעת עדותו של המומחה הפסיכיאטרי שמונה בתחילה.

2.

המבקש נפגע בתאונת דרכים והגיש לבית משפט השלום תביעה לפיצויים על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ). בית משפט השלום מינה מספר מומחים רפואיים לבדיקת נכותו של המבקש, וביניהם גם ד"ר פרדריק וייל אשר מונה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי (להלן: ד"ר וייל ). לאחר שנתברר כי על-פי חוות דעת המומחים שמונו בבית משפט השלום, המבקש סובל מנכות כוללת בשיעור משמעותי, הועברה התביעה לבית המשפט המחוזי. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, נחקר ד"ר וייל על חוות דעתו בחקירה נגדית ובסיומה ביקש בית המשפט המחוזי כי הצדדים יגישו את עמדתם ביחס לאפשרות מינויו של מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטרי. המבקש התנגד למינוי מומחה רפואי נוסף, וביקש להמשיך ולהסתמך על חוות דעתו של ד"ר וייל; המשיבה, לעומת זאת, טענה כי באמתחתה נימוקים כבדי משקל ביחס לאמינות חוות דעתו של ד"ר וייל ועל כן אינה מתנגדת לעמדת המבקש. עם זאת, סיכמה המשיבה כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי הוא אמנם אינו מבקש לפסול את חוות דעתו של ד"ר וייל, אך הוא סבור כי במקרה זה ראוי להסתמך גם על חוות דעת נוספת.

3.

המבקש טוען כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מעלה כל נימוק שיצדיק מינוי מומחה נוסף, שהרי בית המשפט קבע במפורש כי הוא אינו מטיל ספק בכישוריו או ביושרו של ד"ר וייל. עוד טוען המבקש כי ההלכה הפסוקה קובעת במפורש כי מינוי מומחה נוסף הוא צעד חריג ביותר ונסיבות חריגות שכאלו לא מתקיימות בענייננו. בנוסף, התרשמות המבקש היא שעדותו של ד"ר וייל בבית המשפט הייתה אמינה ביותר ולא נתקלה בקשיים העשויים לגרום לספקות באשר לנכותו. לבסוף, טוען המבקש כי במקרה שקביעות המומחה החדש יהיו שונות מאלה של המומחה הקודם, צפוי עיכוב משמעותי בדיון בתיק, ולפיכך גם בקבלת הפיצויים המגיעים לו בגין פגיעתו הקשה.

המשיב מצידו חוזר לפנינו על תגובתו להצעת בית המשפט המחוזי למינוי מומחה נוסף, לפיה אין הוא מתנגד לעמדת המבקש, שכן הוא סבור כי ביכולתו להפריך חלק משמעותי מחוות דעתו של ד"ר וייל, אך הוא מותיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.

דין הבקשה להידחות. האפשרות למינוי מומחה רפואי נוסף נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר הוא סבור כי יתקשה לפסוק על-פי חוות דעתו של המומחה שמונה בתחילה (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – סדרי הדין וחישוב הפיצויים 698-694

(מהדורה רביעית, 2012)). מומחה רפואי אשר מתמנה על-פי סעיף 6א לחוק הפיצויים, הוא מומחה שמתמנה מטעם בית המשפט, ועל כן בית המשפט רשאי למנות מומחה נוסף כאשר הוא רואה צורך בכך לשם מיצוי הבירור העובדתי בתיק. אמנם, בית המשפט המחוזי לא הסביר במפורש במקרה זה מדוע ראה צורך במינוי במומחה נוסף; ברם, קביעתו כי הצורך בחוות דעת נוספת התעורר לאחר שמיעת עדות המומחה

מורה כי בית המשפט התרשם שעדותו של ד"ר וייל אינה מספיקה בכדי לקבוע ממצאים מוחלטים בנושא. במקרה שכזה, בית המשפט בהחלט רשאי למנות מומחה נוסף בכדי שיוכל להכריע בדבר נכותו של המבקש על סמך ממצאים רפואיים מספקים ועל כן לא נמצא כל מקום להתערבות בשיקול דעתו. משמעותה של התערבות בהכרעת בית המשפט המחוזי היא הוראה לשופט כי חומר הראיות הקיים בפניו מספק, על אף שהוא עצמו אינו סבור כן; ברי כי צעד כזה יעשה רק במקרים חריגים שבחריגים. כמו כן, בניגוד למקרה בו הערכאה הדיונית מחליטה שלא למנות מומחה רפואי, נטיית ערכאת הערעור היא למעט בהתערבות במקרה שמומחה אכן מונה, מפני שבמקרים רבים ניתן יהיה לטעון כנגד חוות הדעת הנוספת במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ש"ח.