רע"א 8291/21 חיים כהן ו-51 אח' נ. אלקטרה בניה בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' גרשון גונטובניק ) בת"א 59007-01-12 ובת"א 41314-06-13 מיום 25.10.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים למנות מומחה ללוחות זמנים; ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

1.

הרקע לסכסוך שבין הצדדים פורט בהרחבה בהחלטתי ברע"א 3264/21 חיים כהן ו-51 אח' נ' אלקטרה בניה בע"מ (18.7.2021), ולפיכך יובא להלן בתמצית. במוקד ההליך ניצב סכסוך שנתגלע בין המבקשים למשיבים 2-1 באשר להסכם למתן שירותי בניה שנכרת בין הצדדים בשנת 2008. סכסוך זה הוליד תביעות הדדיות (ת"א 59007-01-12 ות"א 41314-03-16), שבהסכמת הצדדים הועברו לגישור. במסגרת הגישור הסכימו הצדדים, והסכמתם קיבלה תוקף של החלטה ביום 6.1.2014, כי ימונה המשיב 3 – מר יצחק חיט (להלן: המומחה ו- מר חיט ), מהנדס מכרות ומחצבים בהשכלתו ושמאי מקרקעין, כמומחה מכריע במחלוקות שנתגלעו (להלן: הסכם המינוי ). בהמשך, הגישו המבקשים בקשה להעברת המומחה מתפקידו ולביטול הסכם המינוי, מהנימוק שהוא איננו מומחה ללוחות זמנים, ובקשתם נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.1.2016. כך גם, נדחתה בקשתם הנוספת של המבקשים לביטול הסכם המינוי בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.3.2021, תוך שצוין כי " בכל מקרה, עדיין עומדת ל [מבקשים] הזדמנות לחקור את המומחה לפני המגשר, בעניין לוחות הזמנים ... כמו כן, [המבקשים] גם יוכלו לעתור למינוי מומחה ללוחות זמנים... ומבלי שאקבע כל עמדה בשאלה האם נדרש מינוי שכזה " (פסקה 26 להחלטה). בקשת רשות הערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה בהחלטתי מיום

18.7.2021 (רע"א 3264/21 הנזכר לעיל).

2.

ביום 3.8.2021 הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי למנות מומחה ללוחות זמנים, ובמסגרתה טענו כי מר חיט סטה באופן מהותי מהצהרותיו שנתן בעת מינויו, ולפיהן " אם במהלך בדיקותיי... אגיע למסקנה כי נדרשים ייעוץ ובדיקה של מומחה ספציפי ללוחות זמנים, הרי שאכין את רשימת הסוגיות שבהן יידרש מומחה זה ליתן תשובות וימונה מומחה אשר אין לו קשר עם מי מן הצדדים ". לעמדת המבקשים, המחלוקות הטעונות הכרעה – עיכובים בביצוע הפרויקט וההשלכות הכלכליות של עיכובים אלו – מחייבות באופן ברור מינוי מומחה ללוחות זמנים, וחלף זאת – מומחה כאמור לא מונה, והכרעות בעניין ניתנו בהיעדר המומחיות הנדרשת. זאת ועוד, השיגו המבקשים על תוכנה של חוות הדעת ועל ההכרעות שניתנו במסגרתה בקשר לסוגיית לוחות הזמנים (להלן: הבקשה למינוי מומחה ללוחות זמנים ).

3.

המומחה, בתגובתו, טען כי כלל לא נדרשת מומחיות בלוחות זמנים על מנת להכריע בסוגיות שבמחלוקת, ובתוך כך פירט את הפעולות המרובות בהן נקט על מנת לעמוד על טיבם של העיכובים ומשמעותם הכלכלית. כמו כן, הדגיש המומחה כי מעולם לא התחייב בפני הצדדים שימנה מומחה ללוחות זמנים, אלא התחייב בפניהם כי ככל שימצא שנדרש מומחה כאמור על מנת להכריע בסוגיות שבמחלוקת – ימנה מומחה ללוחות זמנים; ואילו בנסיבות העניין, לא נדרשת מומחיות בלוחות זמנים לשם הכרעה בסוגיות שבמחלוקת. המשיבים, בתגובתם, טענו כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מחמת שיהוי, מעשה בית דין ושימוש לרעה בהליכי משפט. לשיטתם, בקשה זו אינה אלא ניסיון נוסף של המבקשים לדחות את הקץ ולהתחמק מתשלום חובם כלפי המשיבים. כן טענו המשיבים כי בעת מינויו של מר חיט, ידעו המבקשים כי הוא איננו מומחה ללוחות זמנים, והדבר לא מנע מהם לקיים דיונים רבים עם מר חיט בכל הנוגע לסוגיית לוחות הזמנים.

4.

ביום 25.10.2021 נדחתה בקשת המבקשים. בפתח הדברים, ציין בית המשפט קמא, כי טיבה של המחלוקת (שעניינה, בין היתר, בסוגיות של לוחות זמנים), הייתה ידועה לצדדים עוד בראשית ההליכים, וחלף זאת, לא דרשו המבקשים כי ימונה מומחה ללוחות זמנים במסגרת המתווה הדיוני שנקטו בו, אלא הותירו עניין זה לשיקול דעתו של מר חיט. נקבע, כי במצב דברים זה, " אין זה ראוי ואין זה הוגן להעלות טענות בעניין זה רק כעת, לאחר שכבר גובשה חוות הדעת הראשונית ", ומכל מקום – כי לא ייגרם למבקשים עיוות דין מכך שלא יתמנה מומחה ללוחות זמנים, שכן על פי המתווה שהוסכם ביניהם, יוכלו הצדדים להשיג על האמור בחוות הדעת, כמו גם " לחקור אותו ביחס למתודה שהנחתה אותו בכל הנוגע ללוחות הזמנים, ולהאיר סוגיות הטעונות תיקון ", עוד בטרם יגבש המומחה את חוות דעתו הסופית.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. במסגרת בקשת רשות הערעור, שבים המבקשים על טענותיהם שנטענו במסגרת הבקשה למינוי מומחה ללוחות זמנים, ובתוך כך טוענים כי נגרם להם עיוות דין מעצם כך שהכריע המומחה בסוגיית לוחות הזמנים מבלי שנועץ במומחה ייעודי לכך, חרף הצהרותיו כי יעשה כן. כמו כן, מבהירים המבקשים, כי בקשתם הוגשה בהסתמך על החלטת בית המשפט קמא מיום 4.3.2021, במסגרתה נקבע כי פתוחה בפניהם הדרך להגיש בקשה למינוי מומחה ללוחות זמנים.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

7.

הלכה היא, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך, ובכלל זה ביחס להחלטות העוסקות במינוי מומחים מטעם בית המשפט, וערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה (רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ , פסקה 13 (23.1.2019); רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 8 (14.12.2020)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק חריגה מכלל זה.

8.

בענייננו, כפי שציינו בית המשפט קמא והמבקשים – עוד בסמוך למועד מינויו של המומחה, בחודש מאי 2014, הודיע מר חיט לצדדים כי הוא איננו מומחה ללוחות זמנים, וכי ככל שבמהלך עבודתו "[יגיע] למסקנה כי נדרשים ייעוץ ובדיקה של מומחה ספציפי ללוחות זמנים, הרי ש [יכין] את רשימת הסוגיות שבהן יידרש מומחה זה ליתן תשובות וימונה מומחה אשר אין לו קשר עם מי מן הצדדים לתיקים דנן " (סעיף 3.5 למכתבו של מר חיט לצדדים מיום 19.5.2014). המבקשים הסכימו למתווה זה בשעתו, על אף שעוד אז סברו כי קיימות סוגיות הדורשות מומחיות בלוחות זמנים, ואין בכך שבסופו של דבר הפעיל מר חיט את שיקול הדעת שניתן לו באופן שאינו תואם את רצונם של המבקשים, כדי להצדיק כעת סטייה מהמתווה המוסכם. כך במיוחד כאשר מן המקובץ עולה כי בית המשפט המחוזי הבהיר למבקשים במספר הזדמנויות, ובראשן בהחלטות הנזכרות מימים 7.1.2016 ו-4.3.2021, כי ככל שהם מעוניינים להגיש בקשה למינוי מומחה ללוחות זמנים – הרי שהם רשאים לעשות כן, וזאת " מבלי שאקבע כל עמדה בשאלה האם נדרש מינוי שכזה " (פסקה 26 להחלטה מיום 4.3.2021). חלף זאת, נמנעו המבקשים מלהגיש בקשה כאמור במשך תקופה ממושכת, וזו הוגשה אך כעבור מספר שנים ממועד המינוי וכחצי שנה ממועד ההחלטה מיום 4.3.2021, לאחר שהוגשה חוות דעתו הראשונית של מר חיט ולאחר שנדחתה בקשתם לביטול מינויו, ודי בכך כדי למנוע מהם להעלות טענות נוספות בעניין זה בעיתוי הנוכחי (רע"א 4145/21 אדטו נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 15 (7.10.2021)). להשלמת התמונה יוער, כי במסגרת הבקשה שלפניי, טענו המבקשים טענות דומות, עד כדי זהות, לטענותיהם שנטענו במסגרת בקשותיהם הקודמות, ולפיכך קשה להשתחרר מהרושם כי בקשה זו אינה אלא ניסיון נוסף של המבקשים להביא לביטול דה פקטו של חוות דעתו של מר חיט, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות. מטעמים אלו, ובשים לב לכך שממילא עומדת למבקשים ההזדמנות לחקור את המומחה לפני המגשר בטרם יגבש המומחה את חוות דעתו הסופית, כפי שנקבע במתווה הדיוני שהוסכם בין הצדדים, סבורני כי בצדק דחה בית המשפט קמא את בקשתם למינוי מומחה ללוחות זמנים.

9.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב ביצוע שהוגשה בצידה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבות 1 ו-2, ובהוצאות המשיב 3, בסכום של 2,500 ש"ח לטובת כל אחד מהם (סה"כ 5,000 ש"ח). בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשה תגובה, וכן את התנהלותם הדיונית של המבקשים, כמפורט בפסקה 8 לעיל.