רע"א 8411/05 הדר-חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ש' דותן) לפיה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ר' שרון) שלא לבטל מינויו של מומחה רפואי.

2.המשיבה הגישה תובענה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: החוק ) נגד המבקשות. על פי האמור בבקשה, בית משפט השלום בראשון לציון, בפניו מתבררת התובענה, הורה על מינויו של פרופ' יגאל גינת כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי (להלן: המומחה ). בקשה שהגישו המבקשות בהסכמת המשיבה לביטול מינויו של פרופ' גינת ולמינוי מומחה רפואי אחר תחתיו, אשר יהיה מקובל על הצדדים, נדחתה. המבקשות הגישו בקשת רשות לערער על ההחלטה, אלא שבטרם זו נידונה, בדק המומחה הרפואי את המשיבה וקבע כי כתוצאה מן התאונה נשוא התובענה נותרה לה נכות פסיכיאטרית בשיעור של 50% לצמיתות.

טרונייתן של המבקשות הינה על כך שבמהלך בדיקתה על ידי המומחה, מסרה המשיבה למומחה כי הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח הלאומי קבעה לה, במסגרת תביעה שהגישה לקצבת נכות, נכות נפשית בגובה 40% וכן ציינה את סעיף הליקוי עליו הסתמכה הוועדה. המומחה עצמו אישר כי המשיבה ציינה פרטים אלה בפניו. לנוכח האמור, ובשים לב לדמיון הקיים, לטענת המבקשות, בין קביעות המוסד לביטוח לאומי לבין קביעות המומחה לעניין שיעור הנכות וסעיף הליקוי, הגישו המבקשות בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולמינוי מומחה אחר תחתיו.

בית משפט השלום דחה את הבקשה בהחלטה קצרה המאמצת את הנימוקים שהעלתה המשיבה בתגובתה, בציינו "לא השתכנעתי, בשלב זה, כי המומחה הושפע מן האינפורמציה שנמסרה לו על ידי הנבדקת לעניין קביעת המל"ל ולא קמה במקרה זה - ובשים לב לנימוקי הבקשה, עילה לפסילתו של המומחה". בקשת רשות לערער שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה אף היא, תוך שבית המשפט קובע כי אדם הנבדק על ידי מומחה לצורך מתן חוות דעת, נדרש למסור אנמנזיה מלאה ומדוייקת. לנבדק אין את הידע המשפטי אילו עובדות עליו להציג ועל כן עדיפה הגישה לפיה עליו לנהוג בגלוי ולהציג כל עובדה רלוונטית לבדיקה, על פני גישה שתוביל להדרכת הנבדק על ידי עורך דינו עובר לבדיקה ולהעלמת עובדות. כן ציין בית המשפט כי אינו מעלה בדעתו כי המומחה הושפע מדברי הנבדקת. נגד החלטה אחרונה זו מופנית הבקשה שבפניי.

3.המבקשות טוענות בבקשתן, כי שני טעמים מצדיקים היעתרות לבקשה. הטעם האחד הינו כי החלטת בית משפט השלום אינה מנומקת ועל כן אין לראות בדיון בפני בית המשפט העליון דיון בפני ערכאה שלישית. הטעם השני הינו, כי החלטת בית המשפט המחוזי מעוררת, לגישת המבקשות, שאלה משפטית שיש לה השלכות החורגות מגדריה המצומצמים של המחלוקת בין הצדדים דכאן. לטענתן, החלטת בית המשפט המחוזי מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון ולתקנות ואם היא תיוותר על כנה היא תגרום לכך שתובעים לפי החוק ישיגו יתרון דיוני על ידי שימנעו אמנם מהעברת דו"חות המוסד לביטוח לאומי למומחה, אך ימסרו לו את תכנם בעל-פה, על מנת להשפיע על גיבוש חוות דעתו.

4.דין הבקשה להידחות.

אשר לטעם הראשון שמעלות המבקשות, הרי שגם אם ניתן היה להרחיב בהנמקת בית משפט השלום, לא ניתן לומר כי מדובר בהחלטה שאינה מנומקת באופן שהופך את הדיון בפני בית משפט השלום כלא היה. עיקרי טעמיו של בית משפט השלום עולים מהחלטתו, ועל כן יש לראות בדיון בפני בית המשפט העליון דיון בפני ערכאה שלישית, על כל המשתמע מכך. על כך יש להוסיף כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק ומפורט ועל כן איני רואה מקום להתערבות בית משפט זה (רע"א 9065/00 חיים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 13.1.02)).

אשר לטעם השני. המבקשות תומכות טענותיהן בשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות לפיהן אל לו לנבדק על ידי מומחה רפואי למסור למומחה חוות דעת רפואיות ודו"חות של ועדות רפואיות שנערכו בעניינו. הטעם העומד בבסיס כלל זה ברור הוא: על המומחה הרפואי לגבש חוות דעת עצמאית המתבססת על בדיקתו ועל ידיעותיו וניסיונו. הבאת מסמכים כחוות דעת רפואיות אחרות בפני המומחה הרפואי מעוררת, ולו למראית עין, חשש כי גיבוש חוות הדעת העצמאי על ידי המומחה נפגם והושפע מהמסמכים שהובאו בפניו. במצב דברים זה נגרמת פגיעה להליך, למראית פני הצדק ולאמון הציבור (רע"א 2726/04 אזולאי נ' הדר חברה לביטוח

בע"מ (לא פורסמה ניתנה ביום 7.6.04)). כאלה הם המקרים שהובאו על ידי המבקשות. המקרה שבפנינו שונה הוא, שכן בפני המומחה לא הובא כל מסמך אלא אך נאמרו לו דברים מפי המשיבה. טענותיהן של המבקשות מופנות נגד האופן בו יישמו הערכאות דלמטה את הכלל האמור על המקרה דנן. שאלות שביישום הלכות קודמות אינן מצדיקות, כידוע, דיון בפני ערכאה שלישית ומכאן שדין הבקשה להידחות.

למעלה מן הצורך, אציין, כי גם לגופו של עניין איני סבורה כי שגו הערכאות הקודמות. מסירת פרטים בעל-פה למומחה אינה שקולה ואינה דומה - ולו במקצת - למסירת מסמכים. ההנחה היא שדברים שבעל פה הבאים מפי הנבדק, לא ישפיעו על חוות דעתו של המומחה, הנסמך על בדיקותיו ועל מסמכים המוצגים לו. "אכן, לא בנקל ייפסל מינויו של מומחה רפואי אף מקום בו עיין בחומר פסול, שהרי חזקה על המומחה שיעשה מלאכתו נאמנה ויתעלם מן החומר הבלתי ראוי" (רע"א 11147/03 ביטון נ' אלעזרה (לא פורסמה, ניתנה ביום 14.3.04)). ברי, כי שונים הם פני הדברים מקום שהוצגו למומחה מסמכים שיצאו תחת ידם של מומחים מקצועיים אחרים, שאז לא ניתן למנוע החשש כי היתה לדברים השפעה על עמדת המומחה. המקרה דנן שונה אפוא כפי שצוין, מהמקרים עליהם מבקשות המבקשות להסתמך.

בנוסף, וכפי שציינו הערכאות הקודמות, הטענות נגד חוות דעתו של המומחה מקומן הראוי להתברר הוא במסגרת ההליך העיקרי, במהלכו יתאפשר לצדדים לחקור את המומחה ולהוכיח טענותיהם, ובית המשפט השומע את התיק הוא שיכריע מה משקל יש ליתן להן.

הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תשובה, אין חיוב בהוצאות.