פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
10541/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשות:
1. רחל
פרומוביץ (נדבי)
2. תלמה שקד
3. רמת ראובן א' בע"מ
4. גבעת ראובן בע"מ
נ ג ד
המשיב:
אמיר מרגלית עו"ד
בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 12,11,2003 ומיום 13.11.2003 בתיק ת.א. 3078/99
שניתנו על ידי כבוד השופטת ד' פלפל
בשם המבקשות: עו"ד שמואל
שוב, עו"ד איכבום
בשם המשיב: עו"ד חנוך
ארליך
החלטה
המשיב הינו עורך-דין, והוא הגיש תביעה כנגד המבקשות, לשכר-טרחה. המבקשות ביקשו להגיש שתי חוות-דעת, האחת של עורך-דין והאחרת של שמאי. בית המשפט המחוזי מיאן לקבלן, מאחר והן לא הוגשו במועד, לאמור – בעת שהוגשו התצהירים מטעם המבקשות. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
המבקשות גורסות, כי האיחור לא הסב למשיב כל נזק, וכי הגשת חוות הדעת דרושה על-מנת לברר כהלכה את השאלות שבמחלוקת. המבקשות מציינות כי חוות הדעת הוגשו יומיים לפני מועד ההוכחות הראשון, שבו נשמעו חלק מעדויות המשיב-התובע. בינתיים התקיים דיון הוכחות נוסף, והראיות מטעם המבקשות יישמעו רק בחודשים פברואר-מרץ 2004. המשיב מתנגד לבקשה, בציינו כי על אף שעמדו לרשות המבקשות כארבעה חודשים להגשת חוות-הדעת מטעמן, ועל אף שהמשיב נאות, ולא פעם אחת, להסכים למתן ארכות, המבקשות לא עמדו גם במועדים הנדחים והגישו את חוות-הדעת יממה ומחצה לפני מועד ההוכחות שנקבע.
דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי החליט, במסגרת שיקול דעתו, שלא לקבל חוות-דעת שהוגשו באיחור. עיון בבקשה ובתגובה לה אינו מגלה עילה להתערבות בהחלטה זו. לעניין זה יש להדגיש, כי המבקשות לא הגישו כל בקשה לבית המשפט, להארכת מועד להגשת חוות-הדעת. כתוצאה מכך גם לא היתה אפשרות לשקול את דחיית דיון ההוכחות שנקבע. ואכן מסתבר, כי המומחים מטעם המשיב העידו זה מכבר וזאת, כאמור, יממה ומחצה בלבד לאחר שהוגשו חוות-דעת המומחים מטעם המבקשות. בנסיבות אלה, גם אין ממש בטענה כי לא נגרם למשיב כל נזק בשל האיחור.
הבקשה נדחית. המבקשות תישאנה בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך-דינו בסכום כולל של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ' בשבט תשס"ד
(12.2.2004).
ש ו פ ט