רע"א 10572/08 חברת סלטי מערכות חשמל ותקשורת בע"מ נ. אלקטרה -שרון הנדסת חשמ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט רון סוקול) אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' סגנית הנשיא אביטל בית-נר).

1.

המבקשת הינה חברה העוסקת בביצוע עבודות חשמל. המשיבות נשכרו לצורך ביצוע עבודות חשמל בחנות, ולשם כך התקשרו עם המבקשת כקבלן משנה. בחוזה שנחתם בין הצדדים הוסכם כי התמורה למבקשת תיגזר מהתמורה שתשולם למשיבות עבור העבודות על-ידי היזם, וכן סוכמו קיזוזים מהחשבון עבור חומרים השייכים למשיבות או שנרכשו על-ידי המשיבות.

המבקשת ביצעה את העבודות והגישה חשבון לתשלום בחודש דצמבר 1997. חשבון זה אושר על-ידי היזם והמשיבות קיבלו לידיהם סך של 320,744 ₪. מסכום זה שילמו המשיבות למבקשת סכום של 142,237 ₪ למרות דרישת המבקשת לקבל לידיה סך של 213,328 ₪. ביום 11.10.04, כמעט שבע שנים לאחר מועד הגשת החשבון, הגישה המבקש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבות לתשלום היתרה. המשיבות הגישו בקשת רשות להתגונן בה טענו כי עם קבלת החשבון נערכה בין הצדדים התחשבנות במסגרתה קיזזו מהחשבון סכומים בגין חומרים וציוד שקיבלה המבקשת מהמשיבות.

2.

בית משפט השלום דחה את תביעת המבקשת בקובעו כי המחלוקת היחידה בין הצדדים מתמקדת לעניין החומרים שסופקו על-פי הנטען למבקשת ואשר עלותם קוזזה מהחשבון. בית המשפט מצא כי לא הובאו ראיות על-ידי המבקשת להוכחת טענתה כי החומרים נרכשו על ידה ממקורות אחרים. כמו כן אימץ בית המשפט את גרסת המשיבות לפיה המבקשת קיבלה חומרים מהמשיבות. בית המשפט הדגיש כי במשך כל השנים שעברו לא פנתה המבקשת בדרישת תשלום למשיבות.

3.

ערעורה של המבקשת על פסק הדין נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי אין צורך לדון בשאלת נטל ההוכחה שעוררה המבקשת שכן ממילא אף אם הנטל מוטל על שכמי המשיבות הרי שזה הורם. כמו כן קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה יש לקבוע כי חל שיהוי בהגשת התביעה לאור ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים , פ"ד נז(5) 433 (2003) (להלן: עניין תלמוד תורה ). המבקשת השתהתה בהגשת תביעתה כמעט 7 שנים, כאשר כל השנים הללו לא שלחה המבקשת כל דרישה למשיבות וקשרי העבודה בין הצדדים המשיכו להתנהל כסדרם. התנהגות זו יצרה אצל המשיבות ציפייה לגיטימית והנחה כי אין למבקשת תביעות כספיות נוספות ממנה. בנסיבות אלו, אף אם הנטל הוא על המשיבות, הרי שאין מדובר בנטל גבוה ודי באלו שהובאו על מנת לדחות את התביעה.

4.

בבקשת רשות הערעור שבפני טוענת המבקשת כי הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית שעניינה שאלת תוקפה ויישומה של ההלכה בעניין תלמוד תורה בכל הנוגע לסוגיית השיהוי והשלכותיו, גבולותיה של הלכה זו והאבחנה בין שיהוי להתיישנות.

5.

דין הבקשה להידחות. ראשית יש להדגיש כי פסק דינו של בית משפט השלום מבוסס כולו על קביעת נטל הראיה על המבקשת וקביעות עובדתיות לפיהן נטל זה לא הורם. טענת המבקשת כי מדובר במקרה של הודאה והדחה המצדיק העברת נטל ההוכחה אל המשיבות אינה מצדיקה מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" שכן מדובר לכל היותר ביישומה של הלכה אשר אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (לא פורסמה, 16.1.06)). בית המשפט המחוזי הוסיף כי אף אם נטל ההוכחה הוא על המשיבות הרי שנטל זה הינו קל ואכן הורם לאור הראיות שהובאו ולאור התנהגות המבקשת אשר השתהתה בהגשת התביעה באופן שיצר ציפייה לגיטימית אצל המשיבות להניח כי אין כלפיהן כל תביעה כספית נוספת. קביעות אלו הינן עובדתיות בעיקרן כאשר לכך מתווספת יישומה של הלכת תלמוד תורה , יישום אשר כאמור אינו מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

לפיכך הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.