רע"א 10622/04 וולף משה חי נ. אביבה יקוטי

מאיר יקוטי ז"ל נהרג בתאונת דרכים. המשיבים – אלמנתו (חסויה החולה במחלת אפילפסיה) וילדיו – הגישו תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ובמסגרתה, עתרו לתשלום תכוף. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' גרשון) קבע, כי מדובר במקרה קשה, שבו לא הוצגה ראיה לגבי הכנסותיו של המנוח בחייו, אולם מנגד, זכאים המבקשים לתשלום תכוף הדרוש להם למחייתם. בית המשפט סבר, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, על אף שלא הוכח שיעור ההשתכרות של המנוח, יש להניח כי המנוח עזר בטיפול בילדים, בעזרה בלימודים ובמשק הבית, וכי הוא השתכר מעבודה. בית המשפט קבע, כי ראוי לקבוע סכום גלובלי של תשלום תכוף, בשיעור של 5,000 ש"ח לחודש, זאת בנוסף לסכומים המשולמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

המבקשים מלינים על כך שהחלטת בית המשפט קמא ניתנה בלא שנחקרו המצהירים. לטענתם, לא שוגרה להם, כנדרש, דרישה לתשלום תכוף בטרם הגשת הבקשה לבית המשפט. לגוף העניין, טוענים המבקשים כי לא הוכח שהמנוח השתכר עובר לתאונה ומכל מקום – לא הוכח שיעור השתכרותו. הכנסת המבקשים לא נפגעה כלל, הואיל והקצבאות ששולמו להם עובר לתאונה – משולמות גם עתה. צורכי המחייה של המשפחה, כך טוענים המבקשים, לא גדלו בעקבות התאונה, אדרבא – הם פחתו.

המשיבים, מצדם, מבהירים כי המצהירים נכחו בדיון בבקשה לתשלום תכוף, אולם בא-כוח המבקשים עתר, "בשפה רפה" לאחר שנשמעו טענות הצדדים לגוף הבקשה, לחקור את המצהירים במועד אחר. בנסיבות אלה, סבורים המשיבים כי אין בסיס לטענה לפיה נמנעה מן המבקשים האפשרות לחקור את המצהירים. המשיבים מדגישים כי פנו למבקשים במכתבים הכוללים בקשה להקדים תשלום תכוף. לטענת המשיבים, אין בסיס להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא, בנושא התשלום התכוף, שתכליתו – מתן סעד מהיר וזמני לנפגע.

עיינתי בבקשה, בתגובה ובמסמכים המצורפים, ולא ראיתי צורך בקבלת תגובות נוספות. נחה דעתי, כי אין בסיס להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. אכן, ההכרעה בעניין התשלום התכוף מסורה, ברגיל, לערכאה המבררת, ונתון לה שיקול דעת נרחב הן בקביעת עצם הזכאות והן בקביעת השיעור (ראו רע"א 7482/04 מדינת ישראל נ' תאופיק כרום , תק-על 2004(3) 3026). בענייננו, בחר בית המשפט המחוזי, לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, לפסוק תשלום תכוף בסכום גלובלי של 5,000 ש"ח, ולא מצאתי טעם מספיק להתערב באיזון שערך בית המשפט קמא, בגדרי הסעד הזמני הנדון.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ובשכר-טרחת עורך-דינם, בסכום של 10,000 ש"ח.