רע"א 7482/04 מדינת ישראל נ. תאופיק כרום

1.המשיב נפגע ביום 13.9.2003 בתאונת דרכים קשה, ושהה בבתי חולים במשך חמישה חדשים לערך. הוא הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1973. המבקש עתר לפסוק לו תשלום תכוף. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט צ' זילברטל) התייחס בהחלטתו לתשתית הראייתית העומדת ביסוד הבקשה. נקבע כי המשיב ביסס את זכאותו לצרכי מחיה, אולם, ככל שמדובר בצרכי סיעוד, קיים קושי בקביעתם זאת לנוכח התמונה הלא ברורה ביחס למצבו העדכני של המשיב, והיעדר נתונים בדבר הוצאותיו בעין. אי לכך, ביכר בית המשפט לאמוד את סכום התשלום התכוף לצורכי סיעוד, וקבע בעניין זה סכום גלובלי.

בית המשפט המחוזי פסק, אפוא, למבקש, תשלום תכוף בסך 27,000 ש"ח לצורכי ריפויו במהלך תקופת האשפוז. באשר לתקופה שבין מועד שחרורו של המשיב מבית החולים (1.2.04) ועד ליום מתן פסק הדין (15.7.04), פסק בית המשפט תשלומים תכופים בסך כולל של 68,750 ש"ח. עוד פסק בית המשפט כי מן הסכומים הללו יופחתו סכומי התשלומים התכופים אותם קיבל המשיב בעבר וינוכה מהם שכר טרחת עורך הדין. בנוסף, פסק בית המשפט קמא כי ישולם למבקש, מדי חודש, תשלום תכוף בסך 9,000 ש"ח וזאת במשך תקופה של עשרה חודשים מיום מתן פסק הדין.

2.כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור. טענתה העיקרית של המבקשת הנה, שבית המשפט קמא פסק למשיב סכומי כסף מופרזים מבלי לבססם בראיות כלשהן. המשיב, מצידו, טען, בין השאר, כי הסכומים שנקבעו הם נמוכים בהשוואה לנפגעים אחרים במצב דומה, ואין בהם כדי לספק את צרכיו המרובים בפועל. בינתיים הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע התשלום.

3.עיינתי בבקשה ובתגובה לה, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בית משפט שלערעור אינו נוהג, כדבר שבשגרה, להתערב בהחלטות הנוגעות לגובה התשלום התכוף, וזאת לנוכח תכליתו של תשלום זה, לאפשר הליך מהיר ופשוט של הושטת סעד זמני, ולאור התבססות ההכרעה על ראיות לכאורה. זאת ועוד: לבד מהמשקל הרב הניתן, ברגיל, לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, ההתערבות במקרה כגון זה שלפנינו קשה אף יותר, כיוון שסכום התשלומים נקבע על יסוד הערכה כספית גלובלית. בעניין זה - קביעת סכום התשלום התכוף על-ידי הערכה -קבע השופט ת' אור ברע"א 2858/91 ארתור גולדו ואח' נ' מתן חיים פרפרה תק-על 92(2), 731:

"...במצב דברים זה, לא ניתן לבחון את השיקולים והחישובים שעמדו ביסוד החלטתו לפרטיהם. הדרך האחת לבקר את ההחלטה היא בבדיקה אם על פי כלל הנסבות הסכום החדשי שנפסק אינו חורג באופן ברור וחד משמעי ובמידה נכרת מהראוי, עד שההחלטה אינה יכולה לעמוד."

בחינת נסיבות המקרה, כפי שהובאו לפניי, מעלה כי סכום התשלומים שנפסק למשיב, בכללותו, אינו חורג מגבולות הסביר ומכל מקום, אינני מוצא בטענות המבקשת עילה מספקת להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסכום של 5,000 ש"ח.