רע"א 10623/08 פז חברת נפט בע"מ נ. ראשונים תחנת תדלוק ושירותים בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' שילה ) מיום 27.11.2008, שבמסגרתה הורה על עיכוב ביצועו של פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בראשון-לציון.

1.

ביום 17.8.2008 ניתן על ידי בית משפט השלום בראשון-לציון (כבוד השופט ש' מנהיים ) פסק דין שבו הורה למשיבות לסלק את ידן ממקרקעין באזור התעשייה החדש בראשון לציון שעליהם קיימת תחנת דלק הידועה כתחנת "פז הראשונים".

2.

בית משפט השלום דחה בקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המשיבות בקובעו כי בחינה "חיצונית" של סיכויי הערעור מביאה למסקנה כי אין מדובר בערעור שסיכוייו מלכתחילה קטנים, "משום שפסק הדין אינו מבוסס בעיקרו על ממצאים מהסוג שדרכה של ערכאת הערעור שלא להתערב בהם". עוד קבע בית משפט השלום כי "מרגע שהובהר כי לא יהיה צד שלישי שיקבל זכויות בתחנת הדלק... ולא תהיה כל מניעה להשיב למבקשת את החזקה בתחנה ללא שיהוי אם הערעור יתקבל, ברור שהרציונל שמכוחו הנטיה היא לעכב ביצועו של פסק דין של פינוי אינו חל בענייננו". כמו כן קבע בית משפט השלום כי "אין לדבר על נזקים שיהיה בלתי אפשרי או אפילו קשה מאוד לתקן בכסף ועל מצב שלא ניתן יהיה להחזירו לקדמות".

3.

המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין וכן הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' שילה ) החליט לקבל את הבקשה ולעכב את ביצוע סעד הפינוי שבפסק הדין, מטעמי מאזן הנוחות, ולמרות שהיה "מוכן להניח שסיכויי הערעור אינם מן הטובים". בית המשפט המחוזי קבע כי "מדובר בפינוי של עסק שה[מבקשת] מתחרה בו באמצעות תחנת דלק אחרת שנבנתה לא הרחק ממנו. הפסקת פעילות העסק עלולה לכאורה להקשות על חידושה אם תזכינה ה[משיבות] בערעור. נזקים נוספים עלולים להיגרם לעובדי ה[משיבות] המפרנסים את משפחותיהם... לעומת זאת הנזק שעלול להיגרם ל[מבקשת] אם יעוכב ביצוע פסק הדין הוא כספי בלבד...". עוד קבע בית המשפט המחוזי כי דיון מקדמי בערעור נקבע ליום 18.1.2009 וביום 12.2.2009 יישמע הערעור.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שבגדרה טוענת המבקשת כי יש לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי לא קבע ממצא כלשהו לפיו אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין ייגרם למשיבות נזק בלתי הפיך שאינו מאפשר להשיב את המצב לקדמותו בדרך של מתן פיצוי כספי. לדבריה, החלטת בית המשפט המחוזי סוטה מן ההלכה לפיה אין לעכב ביצועו של פסק דין לסילוק יד מבית עסק, שכן מדובר בנסיבות הטומנות בחובן נזקים כספיים גרידא, הפיכים ובני פיצוי. לטענת המבקשת, קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה "מדובר בפינוי של בית עסק שה[מבקשת] מתחרה בו באמצעות תחנת דלק אחרת שנבנתה לא הרחק ממנו" מתעלמת הן מכך שמדובר בטענה חדשה שלא נשמעה בבית משפט השלום והן מכך שמן הבחינה העובדתית טענה זו שגויה. אשר לקביעתו של בית המשפט קמא בדבר הנזק שעלול להיגרם לעובדי המשיבות, טוענת המבקשת כי גם שיקול זה מנוגד להלכה בעניין עיכוב ביצוע פינוי של בית עסק וכן הקביעה שגויה משום שבנסיבות העניין אין למשיבות או לעובדיהן אינטרס הסתמכות לגיטימי. עוד טוענת המבקשת כי סיכוייו של הערעור על פסק הדין קלושים וכי בית המשפט המחוזי לא נתן את המשקל הראוי לשיקול זה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהחלטותיהם של בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי, סבורני כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בקבלת תגובה. הבקשה לעיכוב ביצוע נדונה בשתי ערכאות והבקשה שלפניי היא "גלגול שלישי" של אותו עניין. הבקשה אינה מעלה כל טענה המתיימרת להיות בעלת חשיבות משפטית, חוקתית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת, ומשכך אינה מגלה עילה ליתן רשות ערעור. הנטייה המצומצמת ממילא להעניק רשות לערער בגלגול שלישי נכונה על אחת כמה וכמה שעה שמדובר בהחלטות בעניין עיכוב ביצוע כגון במקרה דנן [ראו: רע"א 2174/05 ולינגשטיין נ' אופקום 2000 אינק (לא פורסם, 28.3.2005); רע"א 7389/05 לוזון נ' גוטרמן (לא פורסם, 30.11.2005)]. המבקשת עצמה טוענת כי ההלכה בעניין עיכוב ביצוע פסקי דין המורים על פינוי בית עסק ברורה והוכרעה זה מכבר. גם אם שגה בית המשפט המחוזי ביישום ההלכה או סטה ממנה, דבר שאיני מוצא לנכון להכריע בו, אין בכך משום הצדקה ליתן רשות ערעור [רע"א 4976/96 אומגה סחר בינלאומי וכח אדם בע"מ נ' ואזנה (לא פורסם, 18.11.1996); רע"א 6162/00 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' מכבשי הנגב ציוד מכני הנדסי וחקלאות בע"מ (לא פורסם, 16.1.2001)].

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.