רע"א 10646/03 עזיזה הזו נ. הפטריארכיה הארמונית בירושלים

1.זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים גל, אוקון ומזרחי) בו נדחה ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט נועם).

2.המשיבה הגישה תביעת פינוי נגד המבקשת לפנותה מבית מגוריה ברובע הארמני. בית משפט השלום דחה את התביעה בקובעו כי זכויותיה של המבקשת בנכס נובעות מזכויות דיירות מוגנת של בעלה המנוח ולכן היא דיירת מוגנת מכח סעיף 20(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב-1972. בית המשפט קבע עוד כי לא נתקיימה עילת פינוי כנגד המבקשת, בין בשל אי תשלום דמי שכירות ובין בשל שינויים ושיפוצים במושכר.

3.המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום. בפסק דינו, פסק בית המשפט המחוזי כי קביעת בית משפט השלום לפיה המבקשת הינה דיירת מוגנת אינה מבוססת כל צרכה. זכויות המבקשת צריכות להיבחן על פי הסכם שכירות שנעשה בשנת 1971, ובהתאם לסעיף 9 לחוק הגנת הדייר, יכול שוכר לרכוש זכויות דיירות מוגנת רק אם ביום 28.8.68 היה דייר הזכאי להחזיק בו, או אם שולמו דמי מפתח. שני תנאים אלה לא נתקיימו כאן. חרף קביעה זו, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בקובעו כי עילת התביעה של המשיבה התייחסה להפרות מוגדרות של השכירות, ולא נכללה בה עילה הנשענת על פקיעת החוזה, המתחדש מעת לעת. בית המשפט המחוזי אימץ את ממצאי בית משפט השלום בדבר אי התקיימותם של עילות ההפרה ולאור זאת פסק כי המבקשת זכאית להמשיך ולהתגורר במקום על פי הסכם השכירות המתחדש באורח אוטומטי מכח נוהג של שנים. נוכח קביעות אלה, הוא דחה את הערעור, וכן דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, אף שחיווה דעתו לגופו של ענין כי גם לו הוגש, לא היה בו כדי לשנות את תוצאת ההליך.

4.חרף העובדה כי שתי ערכאות קודמות דחו את תביעת המשיבה כנגד המבקשת, עותרת היא לקבלת רשות ערעור בפנינו כערכאה שלישית. בפיה טענות כנגד קביעות בית המשפט המחוזי לפיהן אין היא זכאית על פי חוק הגנת הדייר וכן היא קובלת על כך שבית המשפט לא התיר לה להגיש ערעור שכנגד.

5.אין מקום להיענות לבקשת רשות הערעור. ראשית, המבקשת כבעלת דין זכתה בשתי הערכאות הקודמות בהליכים המשפטיים שהוגשו נגדה על ידי המשיבה. גם אם נקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי קביעות שאינן לרוחה, אין היא יכולה לערער עליהן, אף שאלה לא יהיו בגדר מעשה בית דין נגדה בכל הליך עתידי (ע"א 6138/93 הארגון למימוש האמנה על הבטחון הסוציאלי נ' אברהמי , פד"י נ(1) 441, 446; זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהד' 7, עמ' 790; גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 6, עמ' 483; ע"א 756/82 קיבוץ יגור נ' שירותי נפט בע"מ , פד"י מא(1) 85).

שנית, ומעבר לנדרש, טענותיה של המבקשת על פי טיבן אינן מסוג הטענות המהוות עילה לדיון בערכאה שלישית משאין הן בעלות אופי משפטי או ציבורי כללי החורג מעבר לעניינם של הצדדים הנוגעים בדבר (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור , פד"י לו(3), 123).

בקשת רשות הערעור נדחית.