פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
1066/99
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשת
:
רבידות
בע"מ
נגד
המשיב
:
חיים
אורבך
בקשת
רשות ערעור על פסק דין בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו בע"א 34/98
שניתן
ביום 11.1.99 על ידי כבוד השופטת
ה'
שטיין
בשם
המבקשת: עו"ד גינו וינס
בשם
המשיב: עו"ד א' חגאג
החלטה
1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו חייב את המבקשת, יחד עם נתבע נוסף, לשלם למשיב פיצויים והוצאות משפט בסכום כולל של 1,754,841 ש"ח, צמוד למדד המחירים של חודש אוגוסט 1990. המבקשת והנתבע הנוסף ערערו לפני בית המשפט העליון, אולם בטרם נדון הערעור נעשה הסכם (להלן - "ההסכם") בין בעלי הדין שמטרתו, כאמור במבוא, היתה "להסדיר ביניהם את אבטחת ביצוע התשלומים בין הצדדים בהתאם לפסק דין סופי שיתקבל כתוצאה מ(ה)ערעור". לפי ההסכם שולם לידי המשיב סכום של 400,000 ש"ח וכן הופקד בנאמנות בידי נאמן סכום נוסף של 1,000,000 ש"ח. ב"כתב הפקדה ונאמנות" - נספח ב' להסכם - נקבעו, בין היתר, דרכי ההתאמה למדד של סכומים אלה לכשייעשה החישוב אחרי שינתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור. בפסק הדין העמיד בית המשפט העליון את חיובם של המבקשת ושל הנתבע הנוסף על סכום של 1,000,000 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין בבית המשפט המחוזי בסך 150,000 ש"ח, כל אלה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.4.89 עד לתשלום בפועל.
המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקשת, שהגישה מצידה בקשה על פי טענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל תשל"ז1967-. לטענתה סולק החיוב שנפסק על ידי הסכום ששולם והסכום שהופקד, כאמור לעיל, לפי חישובי ההצמדה שנקבעו בהסכם כפי שהיא מפרשת אותו. ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו (כבוד הרשמת א' גזית), בהחלטתו מיום 9.12.97, דחה את בקשתה של המבקשת. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ה' שטיין), בפסק דינו מיום 11.1.99, דחה את הערעור.
המבקשת ביקשה להרשות לה לערער.
2.בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את טענתה של המבקשת כי לפי ההסכם ועל אף האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון חייבת היא לשלם למשיב את סכום הקרן שנפסקה בצירוף הפרשי הצמדה בלבד ובלי תוספת ריבית. כפי שקבע, "מטרת ההסכם בדבר הפקדון בנאמנות ולהבטיח תשלום כספי הפקדון בהתאם לפסק הדין - - - דהיינו קרן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית". מכאן ש"לא נפלה כל טעות בהחלטת ראש ההוצאה לפועל שהורתה כי סכום פסק הדין יחושב כך".
מדובר, אפוא, בחילוקי דעות בדבר פרשנותו של הסכם שנעשה על רקע נסיבותיה של פרשה מיוחדת ולמטרה מסוימת. ההכרעה מעוגנת באותן נסיבות, אין לה חשיבות כללית מבחינה משפטית או ציבורית ואין בה כדי להשפיע על הדיונים בפרשות אחרות או על תוצאותיהם. די בטעמים אלה שלא להרשות דיון בערכאה שלישית, אפילו הייתי סבור שיש לפרש את ההסכם בדרך שונה מזאת שפירש אותו בית המשפט המחוזי.
3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, ח' בניסן תשנ"ט (25.3.99).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT