רע"א 10698/04 עמנואל סזנה נ. קצין התגמולים / משרד הביטחון / הקריה ת'א

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ש. דותן) בע"א 1140/04 מיום 10.10.04, בו התקבל ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית העליונה, ובית המשפט הורה על החזרת הדיון לוועדה.

2.המבקש נפגע בכף רגל ימין, עת שהחליק ממשאית במהלך שירות מילואים בשנת 1979. תחילה נקבעו לו 10% נכות, אולם במהלך שנת 1995 הוא נותח ברגלו ובעקבות הניתוח נקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 50%. בשנת 1999 קבעה ועדה רפואית כי למבקש 28% נכות קבועה. ערעור המבקש על החלטה זו בפני ועדה רפואית עליונה נדחה. ערעור המבקש בפני בית המשפט המחוזי התקבל, והוספו לו 2% נכות. בשנת 2001 נדון ענינו של המבקש שוב בפני ועדה רפואית, לבקשתו, ושיעור הנכות שלו הופחת ונקבע בשיעור של 20.6%. ערעור המבקש על החלטה זו בפני ועדה רפואית עליונה נדחה. ערעור המבקש בפני בית המשפט המחוזי התקבל. כבוד השופטת שטופמן קבעה כי הדיון יוחזר לוועדה הרפואית העליונה לבדיקה וחוות דעת מחודשת. וועדה רפואית עליונה התכנסה אמנם, אך אישרה את קביעת הוועדה הקודמת ושיעור הנכות נותר 21%. המבקש ערער בפני בית המשפט המחוזי וטען כי הוועדה העליונה לא דנה לגופו של עניין בטענות בגינן הוחזר אליה הדיון, וכי יו"ר הוועדה נגוע בדעות קדומות כלפיו ורואה אותו כמערער סדרתי. הערעור התקבל ובפסק הדין נשוא בקשה זו קבעה השופטת דותן כי מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה חשש שהנקודה בגינה הוחזר אליה הדיון על ידי בית המשפט המחוזי לא נדונה וכי ההחלטה אינה מנומקת. לפיכך קבעה השופטת כי יש להחזיר את הדיון לוועדה בשנית, על מנת שתתייחס לנושא ההגבלה בתנועות הקרסול בהתחשב במצב הקרסול לאחר הניתוחים ואיחוי השבר.

3.המבקש עותר למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי ההחלטה להשיב את הדיון לוועדה הרפואית העליונה בשנית היא שגויה, וכי לאור נסיבות המקרה היה על בית המשפט להורות על השבת ההכרה בנכות שבוטלה, כפי שהתבקש. המבקש טוען כי לאחר שהדיון כבר הוחזר לוועדה פעם אחת, והדיון בה היה עקר, אין כל טעם בקיום דיון נוסף בפני הוועדה. המבקש טוען כי הממצאים הרפואיים מצביעים על קיומה של נכות, וכי הפחתת שיעור הנכות שלו מהווה החלטה שרירותית, שאינה מבטאת באופן הולם את נכותו. המבקש טוען כי הוא אדם מבוגר ולא בריא, המנהל במשך שנים מאבקים בנוגע להכרה בנכותו, וכי החזרת הדיון לוועדה בשנית תגרום לו עוול ועינוי דין. המבקש עותר כי בית משפט זה יקבע כי שיעור נכותו הכולל הוא 30%.

4.דין הבקשה להידחות על הסף, באשר היא אינה מעלה כל שאלה עקרונית ובעלת חשיבות המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ'

מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). אמנם יש להצטער על התמשכות ההליכים בעניינו של המבקש, אולם אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להחזיר את הענין לועדה המקצועית על מנת שתשלים את בחינת הענין ותכריע בשאלות המקצועיות המחייבות הכרעה. בית המשפט אינו אמור להפעיל את שיקול דעתו בענין קביעת אחוזי הנכות של המבקש במקומה של הועדה הרפואית העליונה, ולפיכך סדר הדברים הנכון הוא כפי שנקבע על ידי הערכאה קמא, ואין עילה להעמיד ענין זה לערעור נוסף בפנינו.

הבקשה נדחית.